אהלן🤗אז ככה יש לי איזה בעיונת קטנה, שאני מבחוץ נראה בחור מאוד רוחני כזה ונעים לכולם😇וככה תמיד חינכו אותי שאין מצב למשל שאני מרים יד על האחים הקטנים שלי...אבל בתוך תוכי כולי אש🔥ואני רק חולם לשבור עצמות ולראות אנשים נוזלים דם🩸(סליחה אם זה טיפה זעזע😣פשוט זה באמת ככה) ומסביבי אף אחד לא בראש הזה ולא יכול להבין.. אז האם להוציא את האנרגיה הזאת לטובה (ספורט, התנדבות ?) או שעדיף לנסות כמה שיותר להעלים אותה🙈?? (:אגב אני בכלל לא מושפע מאנשים/סרטים/התפרצויות כעס/טראומות וכו׳, זה פשוט אני מאז שאני מכיר את עצמי, מחביא את זה כמה שאפשר וכבר נהיה קשה להחזיק ככה, ממש אשמח לעצות🙏
שהולכים לרב לבקש ברכה או שהולכים לקבר של צדיק מה אמורים להגיד? להתפלל לרב זה מוזר, כי בתאכלס זה ההבדל בינינו לבין הנוצרים שלהם יש מישהו שמקשר בינם לבין מי שהם מאמינים בו.. ונגיד אומרים בזכות ר פלוני ,מה זה אומר? ועוד משהו 🤭 מה המשקל שצריך לתת לרבנים? נגיד יש אנשים שממש מעריצים את רבי נחמן שלפעמים נראה שהם טיפי שכחו מהקב"ה תודה!!
האם אני צריכה לדאוג לאיך יראה הגוף שלי אחרי שאתחתן? הגיוני שבעלי יאהב גוף מסויים שלא בהכרח יש לי. האם אני אמורה לדאוג מכך שהגוף שלי לא יהיה מה שהוא ירצה?
שלום לתותחים! אשמח לעזרתכם שתעשו לי קצת סדר..אני אוטוטו (מחזור אפריל/קיץ כנראה) מתגייס, וממש רוצה להתגייס לנצח יהודה! כך שהלימוד עדיין יהיה חלק מהסדר היומי-שבועי.אשמח קצת להסבר- איך זה מחולק בתוך נצח יהודה? מחלקות או לא יודע איך קוראים לזה.. איזה תפקידים יש?וכל מידע רלוונטי יעזור.אשריכם!שיעור א'
אני בכיתה יא ואני חייבת כסףףף! לרשיון וכו🙃 במה אפשר לעבוד??
ש.היי, בעז"ה שנה הבאה אהיה שמינסטית וכבר מעכשיו אני בלחץ מלהחליט. מצד אחד אני יודעת מה התחומים שמעניינים אותי אבל מצד שני אני לא בטוחה שאפשר הכול ומפחדת שלא אדע איך להחליט. אני יודעת שבשלוש שנים, אולי אפילו ארבע, אני רוצה להספיק ללמוד תורה בצורה משמעותית, להדריך טיולים ולעשות משהו שקשור לחינוך (סגנון קומונה וכאלה...). אם במקרה יש מסלול שמשלב את שלושתם זה יהיה מעולה! אבל אני לא בטוחה שזה קיים וממש קשה לי לראות את עצמי לא עושה משהו מהם... לא חושבת שאצליח להחליט על מה לוותר. איך עושים את זה? וגם איך מרגיעים את הלחץ כבר מעכשיו על שנה הבאה?
קודם כל תודה רבה על הפרוייקט האדיר הזה, נחשפתי אליו רק השבוע וכבר קראתי עשרות תשובות.....קיצור, איזה שנה שנתיים לפחות יש שאלה שמטרידה אותי יומם ולילה ממש והיא מה הקטע של החיים האלה?! הרי מבחינה גופנית החיים האלה לא מספקים בכלל וגם מבחינה רוחנית יש עונג של קדושה ולימוד תורה מניסיון, אבל לא ברור לי לאן ? מה? למה לחיות? למה בכלל שיהיה מטרה ? בקיצור אני מסתבך קשות עם השאלה הכללית הנ''ל ואין לי תשובה... אשמח למענה מפורט .. כי באמת לא מצאתי שום תשובה שסיפקה אותי עד כה, ואני לא שואל את זה בתור עוד איזה נושא שמעניין אותי, זה מעסיק אותי 24/7 וזה עצם חיי. אני לא מחפש להעביר ת'זמן ללכת לפה, ללכת לשם.....אני רוצה לחיות את החיים במלוא האמת והחיות רק שעדיין לא מצאתי תשובה מספקת באמת.תודה מראש אמן ה' יעשה לכם ולכולנו רק שפע וטוב! בן 18 לחופה😉
היי:) קודם כל תודה על ההזדמנות והמקום לשאול ולקבל תשובות רציניות ומושקעות! אני לא כל-כך מבינה איך מסלול ההסדר הפך להיות הדבר האידיאלי והכי נפוץ במגזר הציוני-דתי, למה מסלול שעושים בו שירות צבאי לא מלא הוא האידיאל? לא עדיף ישיבה גבוהה שבה גם לומדים תורה וגם משרתים את המדינה שירות מלא? אני חס וחלילה לא מזלזלת בכל ישיבות ההסדר, רק מנסה להבין את הקונספט:)
ש.ראשית תודה לכול הקוראים את השאלה והעונים זה לא מובן מאליו, אז ככה אני מתחזקת כבר שנתיים וקצת ואני באמת מרגישה שהאמונה שלי כיום יותר חזקה אני משתדלת לשמור נגיעה, ולא מדברת עם בנים שהם לא משפחה שלי, בקיצור בימים האחרונים אני מרגישה מין ניסיון כזה מאלוהים הוא מביא לי אנשים מהעבר שלי כמו האקס שלי, או שאני ניכשלת בדברים שאני עושה, אני לא יודעת מה לעשות וחשוב לציין שאני עדיין אוהבת את האקס שלי פשוט לא יכולה להיות איתו עקב הדברים שלקחתי על עצמי. כמו לא לדבר עם בנים ושמירת נגיעה. אני מדברת עם ה' יתברך כל לילה וכל רגע פנוי ביום שלי אני באמת עובדת עצות. למה הוא מנסה אותי שאני רק בתחילת דרכי. אשמח שתענו לי תודה❣️בת 22
היי, יש מישהי ממש נחמדה שאח שלי הכיר ביננו בשביל שהיא תעזור לי בכל מיני דברים. דיברתי איתה די הרבה והיה ממש מדהימה ומיוחדת. אני חושבת שהם מאוד מתאימים והלוואי שהיא תהיה חלק מהמשפחה שלנו. היא באמת מדהימה. מה לעשות? להגיד לאח שלי?
טוב... אני יודעת שהשאלה קצת פחות מתאימה לפה, אבל אני מחפשת לזה עזרה הרבה זמן ואין לי למי לפנות...אני לא מאמינה באלוקים. טוב, כמעט ולא (וגם אם לא זה עדיין משפיע עליי כפי שניתן לראות ב-ק). אני חושבת שאני כבר די יכולה להגדיר את עצמי כדתל"שית, לא שומרת שבת, לא שומרת כל כך בין בשר לחלב לעוד כל מיני דברים שאני מעדיפה לא לפרט 😅 בכל מקרה, הגעתי למסקנה שאני חייבת לספר את זה למשפחה שלי, אני לא יכולה להמשיך להסתיר משהו כל כך משמעותי מהחיים שלי ומהחיים שלהם, ואני ממש לא יכולה להמשיך לשים מסיכות על הפנים ליד האנשים הכי קרובים לי. (אם כבר פורים אז עד הסוף) בלי קשר לזה שאני משקשקת מפחד מזה שהם ידחו אותי, או יכפו עליי דברים שבחרתי אחרי הרבה דילמות לוותר עליהם. אני גם מפחדת שההורים ירחיקו אותי משאר האחים... כדי שלא "אדרדר" אותם... השאלה שלי, היא איך לספר למשפחה?רק ההורים? עם האחים? לכנס את כולם במיוחד? סתם לפלוט את זה? אני באמת לא יודעת מה לעשות ואני לא יכולה יותר להסתיר את זה.