היי:) קודם כל תודה על ההזדמנות והמקום לשאול ולקבל תשובות רציניות ומושקעות! אני לא כל-כך מבינה איך מסלול ההסדר הפך להיות הדבר האידיאלי והכי נפוץ במגזר הציוני-דתי, למה מסלול שעושים בו שירות צבאי לא מלא הוא האידיאל? לא עדיף ישיבה גבוהה שבה גם לומדים תורה וגם משרתים את המדינה שירות מלא? אני חס וחלילה לא מזלזלת בכל ישיבות ההסדר, רק מנסה להבין את הקונספט:)
ש.ראשית תודה לכול הקוראים את השאלה והעונים זה לא מובן מאליו, אז ככה אני מתחזקת כבר שנתיים וקצת ואני באמת מרגישה שהאמונה שלי כיום יותר חזקה אני משתדלת לשמור נגיעה, ולא מדברת עם בנים שהם לא משפחה שלי, בקיצור בימים האחרונים אני מרגישה מין ניסיון כזה מאלוהים הוא מביא לי אנשים מהעבר שלי כמו האקס שלי, או שאני ניכשלת בדברים שאני עושה, אני לא יודעת מה לעשות וחשוב לציין שאני עדיין אוהבת את האקס שלי פשוט לא יכולה להיות איתו עקב הדברים שלקחתי על עצמי. כמו לא לדבר עם בנים ושמירת נגיעה. אני מדברת עם ה' יתברך כל לילה וכל רגע פנוי ביום שלי אני באמת עובדת עצות. למה הוא מנסה אותי שאני רק בתחילת דרכי. אשמח שתענו לי תודה❣️בת 22
היי, יש מישהי ממש נחמדה שאח שלי הכיר ביננו בשביל שהיא תעזור לי בכל מיני דברים. דיברתי איתה די הרבה והיה ממש מדהימה ומיוחדת. אני חושבת שהם מאוד מתאימים והלוואי שהיא תהיה חלק מהמשפחה שלנו. היא באמת מדהימה. מה לעשות? להגיד לאח שלי?
טוב... אני יודעת שהשאלה קצת פחות מתאימה לפה, אבל אני מחפשת לזה עזרה הרבה זמן ואין לי למי לפנות...אני לא מאמינה באלוקים. טוב, כמעט ולא (וגם אם לא זה עדיין משפיע עליי כפי שניתן לראות ב-ק). אני חושבת שאני כבר די יכולה להגדיר את עצמי כדתל"שית, לא שומרת שבת, לא שומרת כל כך בין בשר לחלב לעוד כל מיני דברים שאני מעדיפה לא לפרט 😅 בכל מקרה, הגעתי למסקנה שאני חייבת לספר את זה למשפחה שלי, אני לא יכולה להמשיך להסתיר משהו כל כך משמעותי מהחיים שלי ומהחיים שלהם, ואני ממש לא יכולה להמשיך לשים מסיכות על הפנים ליד האנשים הכי קרובים לי. (אם כבר פורים אז עד הסוף) בלי קשר לזה שאני משקשקת מפחד מזה שהם ידחו אותי, או יכפו עליי דברים שבחרתי אחרי הרבה דילמות לוותר עליהם. אני גם מפחדת שההורים ירחיקו אותי משאר האחים... כדי שלא "אדרדר" אותם... השאלה שלי, היא איך לספר למשפחה?רק ההורים? עם האחים? לכנס את כולם במיוחד? סתם לפלוט את זה? אני באמת לא יודעת מה לעשות ואני לא יכולה יותר להסתיר את זה.
יש לי חברה שחוותה לאחרונה אובדן של הורה (לא מחלה או משהו שהיתה לה הכנה מראש..) והיא מתנהגת כאילו הכל טוב וצוחקת על זה וכו'... עכשיו ברור שזה הגיוני שהיא לא תשב כל היום ותבכה ואני גם צוחקת איתה כשהיא צוחקת כי היא צריכה את זה. אבל אני בטוחה שלא הכל בסדר ושהיא ממש לא בסדר אבל היא פשוט לא מראה את זה.. מה לעשות? איך לעזור לה בלי ללחוץ עליה לשתף?
יש לי ברוך ה' הרבה מאוד חברות ואוהבים אותי, אבל אני מרגישה שיש לי לחץ חברתי גדול מאוד!! זאת אומרת שיכול להיות שאני אוהבת משהו ואז חברה אומרת לי שהוא לא יפה ופתאום אני לא אוהבת אותו.. אני לפעמים לא אומרת ששיניתי דעה כדי שלא יבינו שאני בלחץ חברתי...
שלום תודה רבה על הפרויקט המדהים!! יש לי פחד ללכת לפסיכולוג אני יודעת שזה יעזור לי מאוד אני באמצע נפשי מאוד קשה והרבה אנשים כולל ההורים שלי רוצים שאני אלך אבל אני לא מסוגלת עצם המחשבה שאני אשתף בן אדם זר בכל מה שעובר עליי עושה לי רע. אני אצטרך לספר לו הכל כדי שהוא יוכל לעזור לי וזה דברים שלא סיפרתי לאף אחד. ועוד משהו שממש מפריע לי זה שאני יודעת שהוא עושה את זה בשביל הכסף. ויש עוד עשרות ילדים ואולי מאות שהוא עזר להם וזה לא שאני חשובה לו במיוחד. ועוד משהו אני יודעת שהוא אולי ישתף את ההורים שלי וזה דברים שלא סיפרתי להם ואני לא רוצה לצער אותם שיצאה להם בת כזאת אני יודעת שזה יעזור לי כי המצב שלי רק מדרדר אבל אני פוחדת מאוד שלא אשתף פעולה וזה יהיה סתם. מקווה שהבנתי משהו ותוכלו לעזור לי. בת 15
שלום כבר הרבה זמן שקשה לי עם הלימודים קשה לי ללמוד ואני לא חושבת שיש לי קשב אולי קצת אבל לא .פשוט זה העניין של הרצון שלי ללמוד ואין לי תמיד לא הייתי טובה בלימודים אבל ניסיתי אבל השנה כבר עם הזומים והמשימות אין לי כוח פיזית ונפשית ללמוד סתם לשבת וללמוד כשיש משימות וזה ואני לא עושה זה עוד עובר סבבה אבל כשיש מבחנים פתאום אני נופלת יום לפני למין דיכאון כזה ואז ביום של המבחן או שאני פשוט לא עושה וממשיכה עלה ככה שלא יהרוס ויגמור לי את היום או שאני מנסה ומתחרפנת בזמן האחרון דיי הפסקתי לעשות מבחנים ובגלל הלמידה מרחוק לא ממש שמים לב בעקרון אני יחסית אחלה במקצועות חוץ מאנגלית ומתמטיקה שממש קשה לי איתם יש לי מין מחסום כזה לפעמים אני אומרת לעצמי יאללה עכשיו את עושה את זה בכל הכוח אבל בסוף אני לא עושה את זה במקום זה אני עושה דברים אחרים ומסיחה את הדעת אולי זה קשור גם לזה שאני כביכול ואני יודעת שזה קצת בעיה חייבת שהכל יהיה מושלם או שלא יהיה בכלל אבל בכללי אני רוצה שיהיה לי כוח רצון לשבת ללמוד לגמור את המטלות ללמוד למבחן ולהתפנות לעיסוקים שלי רגיל לפעמים כבר אין לי כח ואני חושבת למה יעזרו לי הלימודים האלה סתם מעצבנים ומלחיצים אולי אני כבר אנשור מהלימודים בקיצור אשמח ממש לתשובה כי זה יושב עלי כבר הרבה זמן ונמאס לי מהמצב תודה רבה וסליחה:)
תודה רבה לכם!! בהחלט שיניתם לי את החיים.אני מדריכה בסניף. יש לנו מרכז ויש לי איתו המון אינטרקציה ככה שלאט לאט שמתי לב שאני כזה מתחילה לרצות לשלוח לו הודעות (טכניות כמובן).. וכזה מרגיש לי שגם מהצד שלו יש טיפה יותר מידי. הוא נחמד לכולן אבל מרגיש לי שזה טיפה שונה וגם אנשים מהמשפחה ששמעו את השיחות וראו את הדברים אמרו. עכשיו זה נחמד והכל וזה גם לא רלוונטי כי הוא ענק אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות הלאה. זה טיפה מבלבל כזה, אני בכלל בקטע של מישהו אחר...
הי תודה על הפרויקט :) אני יודעת שיחסים וח"ו נישואים עם אנשים לא יהודיים זה אסור לא משנה מי היהודי/ה או הגוי/ה בסיטואציה. אבל לא הבנתי למה בחברה רואים בת עם גוי יותר חמור מבן עם גויה (סתם דוגמה, הארגון להבה יותר מתעסק בזה שערבים לא יקחו בנות יהודיות ולא הפוך...) דווקא צריך שיהיה הפוך בעיניי, כי הילדים של יהודייה תמיד יהיו יהודים, אבל בן שמביא ילדים עם גויה הפסיק את שושלת היהודית... אשמח להסבר...
(השאלה נערכה) אני נופל בשמירת הברית כבר שנה ורוצה להפסיק אך אחרי תקופה אני לא מצליח להתגבר זכר 16
(תודה תודה תודה על הפרוייקט הזה! פשוט תודה!) אני ממש מובכת להגיד אבל אני כל הזמן חושבת מחשבות סוטות, מדמיינת דברים מיניים וכו׳... זה אסור? איך מפסיקים? ממה זה נובע? למה זה מרגיש לי שרק אני כזאת? זה יהרוס לי בעתיד עם בעלי? יש סיכוי שזה בגלל שאנחנו דתיים והכל מוגבל אז זה פשוט מתפרץ אצלי? סליחה סליחה סליחה על הכמות שאלות, אני פשוט מרגישה בבעיה😖 בת 17