.בעל הפיתקא. פתק שנמצא על ידי הרב ישראל אודסר שטוען שנכתב על ידי רבי נחמן זצ"ל בשבילו (כמעט 200 שנה אחרי שרבי נחמן נפטר הפתק נמצא)מה העמדה?מותר לייחס לזה חשיבות ?מצד אחד יש המון מפקפקים בזה, מצד שני, רב צדיק טען את זה- למה שימציא ?ואיפה הגבול באמונה שלנו ברבנים ?
שלום לכם, אתם מדהימים!! תודה על הפרויקט הזה שעוזר לכל כך הרבה בני נוער.אז לשאלה שלי, היא די דחופה אז אשמח אם תענו בהקדם פגעתי בחברה, זאת לא הייתה כוונתי לפגוע. באופן כללי אני ממש לא אחת שפוגעת באנשים. לטענתה השפלתי אותה ומבחינתי זה היה הכי בצחוק, אבל אני מבינה אותה כי יכול להיות שקצת הגזמתי(לא אכביר בפרטים מזהים). זאת חברה שמאוד חשובה לי ואני מאוד אוהבת אותה. קשה לי עם זה שהיא סיפרה את זה לעוד בנות ויצאתי ממש רעה אבל יותר מזה קשה לי הידיעה שפגעתי במישהי שחשובה לי.ביקשתי סליחה כמובן אבל עדין קשה לי עם זה שהיא נפגעה ויש שלי ייסורי מצפון מטורפים.אשמח לעזרה .
שלום ותודה רבה על הכל!עלו לי הרבה מחשבות בעקבות הבלאגן במזרח ירושלים וכל המקרים האנטישמיים המזעזעים מאוד שהיו בכללי בזמן האחרון...אני מבינה ומסכימה שצריך לחזק את האמירה שעם ישראל בארץ ישראל והם לא ישברו אותנו.אבל מצד שני, לפעמים זה לא עניין של סכנת נפשות?אם אני רוצה לנסוע לירושלים, או למקומות אחרים שיש שם ערבים, אני צריכה להזהר יותר בתקופות האלו ולא להגיע למקומות שאותם צריך לחזק? להראות שליטה ונוכחות יהודית?מצד אחד האמירה נחלשת אם עם ישראל פחות יגיע למקומות האלה, המקומות ידללו מיהודים וזה בעייתי מאוד. אבל מצד שני- זה לא בעייתי שזה גובל עם ונשמרתם?האמירה חשובה מאוד אבל גם החיים. אבל בעצם לשם זה אנחנו חיים.מה אתם אומרים?
היי,קודם כל תודה על הפרויקט!! ממש עוזר ומחזק,🌻עכשיו לשאלה...אני גרה בישוב ומסתובבת עם חברות לא הכי דוסות,אפילו לא בכלל,(אני לא לומדת איתן,כי האולפנא שלהן לא מתאימה לערכים שלי אבל כל אחהצ אנחנו יחד.. ) אבל הן טובות חברות שלי, הן לא מדרדרות אותי אפילו זה מחזק אותי לראות איך הן הולכות ולהגיד תודה שאני מצליחה לעמוד בנסיונות,לפעמים אפילו זה מגיע למצבים שאני אומרת אם כולן ככה אז אני מתחילה לתהות אולי מה שאני עושה זה לא בסדר, ואז אני מרגיעה את עצמי שלא,וזה גלגל מסתובב... אז השאלה שלי היא כזו-א. איך אני יכולה עוד להתחזק אני,וגם לחזק אחרות(היתה תקופה שכתבתי להן חיזוק יומי כזה... טיפה עזר)סתם אם ישלכם עצות להתחזקות ומדרגה רוחנית גבוהה יותר אשמח. ב. איך לא להתבייש בדעה שלי,כאילו הן הולכות עם חצאיות ממש קצרות ואני לידן עם כמעט מקסי... אני רוצה להרגיש יותר שלמה עם זה שאני "שונה" תודה רבה!!🍃
שלום😊 הצטרפתי לא מזמן לקבוצת הווצאפ שלכם, ואני רוצה להגיד תודה גדולה על המיזם המבורך הזהזה ממש גאולה לעולם עם כאלה שאלות וכאלו תשובות של אנשים מדהימים כמוכן/םהלוואי ותבינו לכמה אנשים ולכמה נפשות בעמ"י אתם עוזרים בפרויקט הזהישלם ה' פועלכם!!וכעת לשאלה שלי.. בזמן האחרון אני מרגישה שקשה לי להעביר את הדברים שאני חושבת עליהם ויודעת אותם בראש לידי ביטוי ודיבור לאחריםזה יכול להיות אפילו וורט יפה ששמעתי על הפרשה שריגש אותי מאוד, ואז אני מספרת אותו בשולחן שבת למשפחה ואף אחד לא מבין ואני יוצאת סתומה ולא מובנת בכלל.. או שאלה שחברה שאלה ויש לי תשובה גאונה ומטורפת בראש אבל פתאום שאני עונה ומדברת הכל מסתבך לי..אציין שאני ילדה מאוד מסודרת ומאורגנת, ואין לי בעיות שליפה או בעיות דיבור..אשמח אם יש לכם עצות בנושא או אפילו לדעת ממה זה נובע, כי המצב הזה לא נעים לי בכלל!! [(מקווה שהשאלה עצמה הייתה מובנת כי גם בה הסתבכתי נורא) כאילו היה לי בראש מסודר מה אני כותבת לכם ושואלת אבל פתאום שבאתי ממש לכתוב הכל התבלגן לי..]תודה רבה וישר כוח עצום!!
הי:) אני לא רגיל להיות בבאסה אבל הערב אני כן. הלכתי לאסוף חולצות תנועה לכל השבט וחבר שלי קילל והעליב אותי נורא כי הוא רצה לקחת בעצמו... הוא האשים אותי בדברים קשים, מוגזמים ולא קשורים תוך כדי שהוא מזכיר לי דברים כאובים מהעבר... באמת שפעלתי מתוך רצון לעזור ולפנק את כולם שלא יצטרכו לבוא כל אחד לקחת ויהיה טרחה מיותרת. אני מאוד פגוע ובדיעבד מבין עד כמה כל החיים שלי הוא תמיד התייחס אלי מגעיל. איך אפשר לסלוח לו ושתהיה שוב חברות בינינו ? האם אני צריך לבוא לקראתו? האם צריך לספר לחבר אחר כדי שיגשר בינינו? תודה רבה לכם צדיקים וצדיקות, מאוד מעריך😇
בדקתי השבת קומונה בסניף מסויים ובמהלך השבת הייתי בדירה של הקומונרית, בערב שבת אכלנו הקומו ואני עם עוד שני חבר'ה בערך בגילי.היה ממש כיף ומצחיק, נהנתיוכל הזמן היה לי בראש שזה לא בסדר.. מעורב וכואבל אני באמת אשמח להסבר למה זה לא בסדרזה היה בגבולות הצניעות, כמובן שלא דיברנו בצורה שלא מתאימה, לא עברנו על נגיעה/ יחוד והיה כיף ומצחיק, אווירה טובה דיברתי עם חברה שלי גם על הנושא הזה, היא גרה בישוב דתי בשומרון, אצלם הנוער מעורב והיא סיפרה לי על פורים שבו היא היתה בישוב עם הנוער אחרי כמה פעמים של פורים באולפנה, היא אמרה שהיתה חוויה מדהימה ושהגבולות היו ברורים, החבר'ה שתו ומה שיצא זה דברי תורה, לא חוסר צניעות (רק הבנים שתו, הבנות פשוט נכחו שם)הנקודה היא- לא מובן לי אם באמת יש איסור כזה/ זה רוח ההלכה? מה זה בעצם?וגם.. מה הדרך הנכונה שיש לשאוף אליה? מה האידיאל?בסופו של דבר, החברה האלה מהנוער המעורב שלימדו אותם לשמור על גבולות, לא ילכו ויעשו שטויות, הם לא יפלו בקלות. אבל החבר'ה שבחיים לא דיברו עם מישהי, עלולים ליפול הרבה יותר מהר, לא?למה צריך לשאוף? זה תלוי מצב או שיש לתורה אידיאל ודרך ברורים בנושא?ממש קשה לי עם זה וגם.. אם אני נמצאת בסניף מעורב בשנה הבאה, איך אני אמורה להתייחס לסיטואציה? כאילו היא כולה בדיעבד?השאלה הזו ממש מלווה אותי וחשבתי שברור לי שהתשובה היא שנפרד זה אידיאלי.. עכשיו זה התערער
היי קודם כל תודה רבה על הפרויקט:)רציתי לשאול למה בעצם עושים מצוות הרי כל מה שיקרה בשנה נקבע בראש השנה אז למה בעצם צריך לעשות מצוות כלומר למה זה עוזר אם הכל נקבע מראש
הודיעו לי הרגע שמישהו שאני מכירה נפטר. לא מישהו שיש לי איתו קשר אישי, יותר מישהו מרחוק, אבל שם ופנים, קצת מכירה את המשפחה... אני לא ככ יודעת איך להגיב לזה. איך אני אמורה להגיב לזה? להתנהג? אני לא בטוחה... תודה!
איך להצליח לא לשמוע שירים בספירת העומר?אני אפרט יותר, זה מרגיש לי כאילו אני לוקחת על עצמי חומרא שאני לא שומעת שירים בספירת העומר למרות שהבנתי שמבחינה הלכתית זה אסור אבל יש לי המון חברות ששמות סתם ככה שירים וזה לא נעים להגיד להם להפסיק אותם פעם אחרי פעם ואפילו ברחוב או ברדיו וממש קשה לי עם זה!
שלום אבא שלי מעשן. זה דבר שאני כלכך מתביישת בו. כל החיים חינכו אותי ואת כולם שזה מסוכן ולא בריא. בקהילה שלנו ובכללי עם המשפחות המורחבות ובחיים שלי, זה לא דבר מקובל בכלל. הבעיה היא שאני עדיין כלכך מתביישת בזה. לא סיפרתי את זה לאף אחד במיוחד לא לחברות. אני שונאת לשמור סודות ככה, אבל זה כלכך מבייש. אני רוצה לגרום לו להפסיק אבל אני לא רואה דרך אפשרית לעשות את זה. מה אתם מציעים שאני אעשה? שונאת את זה שכל פעם שחברות מגיעות אני צריכה לחביא את הסיגריות.
תודה רבה לכם אתם באמת אנשים טובים❤️תמיד אומרים שצריך שאני אדע בערך מה אני רוצה בבעלי.. בגדול כזה כיוון סטייל כל זה..עכשיו, זה נשמע לי ממש הגיוני ותמיד כשאני באה לחשוב על זה או אפילו כשאני רואה בנים ומסתכלת על דברים שיש בהם, אז אני ממש לא יודעת מה אני רוצה.. איך אני יכולה לדעת מה אני רוצה? מה הכי מתאים לי?ומלא פעמים כשאני כן מצליחה לסחוט איזה כיוון , אז אני חושבת אולי בכלל מישו כזה לא ירצה אותי? ואז אני תמיד כאילו מורידה ציפיות ו"מתפשרת" על מה שאני רוצה.אז 2-איך אני יכולה לדעת מה באמת הכי מתאים לי?איך אני אדע שמישו כמו שאני רוצה וחושבת שמתאים, ירצה אותי..?תודה רבה רבה אתם באמת עושים סדר בראש בהרבה דברים❤️