אני מרגיש ממש טיפש שאני שולח תשאלה הזאת, כי חשבתי שדבר כזה כבר לא יקרה לי ושבניתי את עצמי בחלק הזה כבר מספיק בשביל שזה לא יחזור שוב,אבל זה כן חזר... התחלתי לדבר עם מישהי, בקטנה ממש,כאילו לא דיברנו קצת אבל פשוט זה רק איזה חודש וחצי כזה וזה לא עכשיו דיבורים כל היום וזה.. וכאילו מרגיש לי כאילו חזרתי עכשיו שנתיים אחורה שהיא לא יוצאת לי מהראש והכל, ואני לא רוצה חברה עכשיו,אני לא מוכן ובשל לזה כרגע, ואני פשוט לא יודע איך להפסיק עם זה, אולי היא נכנסה לי חזק לראש כי היא בכלל לא מהחברה שאיתי(היא מדריכה איתי בסניף(לא מדשים) וכאילו אף חבר שלי לא מדבר איתה,אנחנו פשוט לא בחברה שהיא מסתובב איתם וכנל היא לגבינו ולכן אולי זה נכנס אליי חזק כי כאילו זה מיוחד כזה, אבל אני פשוט לא יודע איך להוציא אותה מהראש שלי, עכשיו תבינו,אני לא פוסל את האופציה שיקרה בינינו משהו בעתיד,אני גם לא רוצה לפסול,אבל פשוט כרגע זה לא מתאים אשמח לעזרה בדחיפותתת תודה רבה אין עליכם מין וגיל: * זכר 17
היי:) אני מרגישה שאני מתאוששת מצרות של אחרים. לדוגמא: קיבלתי ציון לא טוב במבחן, ואני אתמודד רק אם יש לי חברה שקיבלה ציון יותר נמוך ממני. אני מרגישה שזה לא בריא לי. אשמח לעזרה.
היי ממש תודה רבה על הכל אתם ממש צדיקים:) זה גרוע שאני אומרת את זה אבל עדיף שאני יודעת.. יש לי אופי כזה שתמיד מנצלים אותי.. כי אני תמימה מאוד וכנראה טובה מידי וזה פשוט קל לנצל אותי🙈 בדברים גדולים יותר וגדולים פחות.. בדברים נגיד של להלוות כסף או דברים, אז אני מפחדת להיות כמו מידת סדום שזה שלי שלי שלך שלך וסלמאת אבל אז אני נותנת יותר מידי כי אני לא רוצה להיות מידת סדום.. (נגיד לא מזמן הלוויתי 2500 שקל שזה הרבה לכרגע שאני בת שירות וזה..) אז איך אני אדע להבדיל בין מתי זה להיות מידת סדום לבין מתי מגזימים וזה כבר ניצול? ממש ממש תודה רבה הפרוייקט הזה מציל חיים❤️ וסליחה שיצא ארוך הלוואי שזה מובן🙏🏼 שוב תודה ענקית.
ש.שלום! שמי יהונתן :) רציתי לשאול, מסופר על רבי עקיבא שבמשך 24 שנה למד תורה, ריב"ז שלמד במשך 40 שנה, יוסף ויעקב, בית המדרש של שם ועבר, ועוד ועוד ועוד ועוד.. אז - מה הם כבר למדו? הרי משנה רבי תיקן הרבה אחרי חרבן ביהמ"ק, הגמרא גם התחברה בסוף תקופת האמוראים ושם ועבר נולדו לפני חתימת המשנה, או אפילו כל סיפורי האבות..
ש.אני חושבת שבגלל המראה החיצוני שלי אין לי סיכויים למצוא בעל ולהתחתן. זה לא שאני מכוערת, אני פשוט נראית רע ואין בי יופי. שמעתי מספיק על זה שכל אחת יפה איך שהיא ושבנים מחפשים את האופי בכלל. אבל בסוף בנים מחפשים יופי בצורה הכי שטחית וזה מה שמעניין.ומה שעוד יותר מגביר את זה, זה שכל החברות שלי ביישוב מהממות והבנים מתעסקים רק בהן. וזה רק מוכיח לי הכל.*(חשוב לי להדגיש שאני לא מעוניינת בחבר. רק חושבת על העתיד)
שלום:) למדנו בתנ"ך על זה שהקב"ה אמר "בנים גידלתי ורוממתי..." ונראה מזה שה' חושב על עמ"י שהוא כפוי טובה, שעל כל דבר שהוא נותן להם הם לא מעריכים. והשאלה שלי היא מה אכפת לו? כלומר הקב"ה לא מעל כל זה? זה דבר נורא אנושי להתעצבן מכפיות טובה של אנשים, למה ה' צריך שיוקירו אותו ויעריכו וידעו שהכל ממנו? שמעתי תשובה אחת והיא שזה לא בשבילו אלא בשבילנו, שזה גורם לנו לחיות את החיים בצורה יותר טובה וגם כשאנחנו מתפללים אליו זה רק מעלה את הנשמה שלנו, והקב"ה לא באמת צריך את זה בשביל עצמו. אבל זה עדיין לא מספק אותי, כי זה מוזר לי שאנחנו נבראנו כדי לשחק במשחק שהקב"ה המציא. זה לא קצת מוזר? כי גם אם מצאנו את המשמעות שלנו, אבל כל המשמעות הזאת היא בשבילנו ולטובתינו ועדיין לא מובן למה הקב"ה 'ימציא' את זה. כי אם לקב"ה לא באמת אכפת אם אני אוכלת המבורגר עם גבינה או מתפללת אליו או לא יודעת מה, אלא רק רוצה שאני אחיה בדרך טובה בשבילי ואני אממש את עצמי כי התורה היא תורת חיים, אז למה שיהיה לו דחוף שאני גם אדע שהוא קיים, מה הוא רוצה קרדיט? שיאהבו שיעריכו אותו? הוא לא באמת במושגים שלנו אז יכול להיות שהוא עושה דברים אנושיים כביכול. ואם המטרה בסוף כמו שכבר שמעתי שאנחנו נגדל יותר ולא להעלות את הקב"ה, אז למה שהוא ייתן את עצמו בתור דוגמא? נכון אנחנו דתיים ומאמינים בקיום שלו אבל בתכלס אם מסתכלים על סיבות שיש לנו ללמה אנחנו כאן, אז יש עוד אופציה והיא שמשהו גדול ובלתי נתפש כמו הקב"ה נתן לנו את הקב"ה להאמין בו בשביל שנממש את המשמעות ונחייה יותר טוב וככה זה קצת מיישב לי את השאלה, זה הגיוני בכלל? מקווה שלא הלכתם לאיבוד שאלתי מלא מלא שאלות🙈🙈
היי:) שאלה ששאלו פה לפני כמה ימים העלתה לי עוד שאלה משלי. גם אני לא כל כך מרגישה שאני רוצה ילדים, ובטח שלא מרגישה שזאת השליחות העיקרית שלי בחיים. אבל באולפנה, במשפחה, ובחברה הדוסית בכללי כל הזמן אומרים שזה התפקיד. העיקרי של נשים. לא מאשימה אותם או משהו, יכול להיות שלרוב האנשים זה נכון, אבל השאלה שלי- איך אני מתמודדת בחברה ובמסגרת חינוכית שאני מרגישה כל כך אנטי כלפי המסר העיקרי שלה? איך אני יכולה להתחבר לתורה בלי להרגיש שאני לא בסדר בזה שלהביא ילדים זה לא השאיפה העיקרית שלי בחיים?
היי, איזה כיף שיש למי לפנות! תודה!! אני בכיתה י"א וכפי שכולנו יודעים זו לא כיתה קלה ובמיוחד לא בזמן הקורונה.. יש לנו להגיש הרבה עבודות, ללמוד הרבה חומר וכו'... אני מרגישה שיש לי מעין מחסום שמונע ממני לקיים את המטלות, הלמידה בצורה הכי טובה שאני יכולה.. לפעמים איך שאני באה או חושבת להתחיל עבודה אני מרגישה ריחוק ופשוט מועקה כזו שלפעמים גורמת לי לא לעשות את מה שמוטל עלי.. וכך זה גם פוגע בהבנה של החומר ובסוף לפער שחבל שהגדיל... איך אפשר לשלוט על זה? איך אני יכולה לעמוד במטרות שהצבתי לעצמי?
היי, ממש תודה על הפרויקט- זה מטורף! אז יש לי אחות גדולה שמיניסטית שהיא מדברת עם מלא אנשים שהיא לא מכירה, שהיא הכירה באינטרנט בכל מיני קבוצות וכאלה (גם בנים). אני ממש מפחדת שהיא תיפגש איתם או משהו וזה לא יהיה הם וחס וחלילה יקרה משהו נורא. הבעיה היא שכשאני מנסה לשאול ולברר מי אלה מאיפה הם וכו' היא לא כל כך עונה לי, וכשאני מנסה להגיד לה לא לדבר איתם ולהפסיק להיכנס לכל הקבוצות האלה היא לא מקשיבה לי בכלל. מה אני יכולה לעשות? דואגת לה. אם אפשר לענות כמה שיותר מהר, תודה:)
היי, קודם כל פרוייקט מדהים, באמת! ואוו. אתם עוזרים בטירוףף! לא מובן מאליו בכלל. אז ככה, רציתי ממש לדעת- מה הקטע של צניעות לנשים? באמת אני לא מבינה. למה אסור להתלבש ככה, לשיר ככה, לדבר ככה, לשבת ככה? באמת אני לא מבינה את זה, למה אי אפשר לתת קצת חופש? בנים עושים מה שהם רוצים, שרים, רוקדים.. למה בנות צריכות כל הזמן להישמר, לחשוב, איך יראו אותי, זה מכבד או לא? וגם, אף פעם לא הבנתי מה עובר על בנים שהם יראו אותי ככה, כי הם רואים נשים חילוניות כל הזמן ברחוב, אז מה ההבדל? אשמח אם מישהו יענה לי, תודה. אני מנסה ממש לחפש תשובות לזה ולא מוצאת.. לאף אחד אין תשובה שמספיק מספקת אותי..
הייייי!! מה קורה? יש לי שאלה די מוזרה.... אני נקשרת לאנשים ממש בקלות, עכשיו זה באמת דבר טוב אבל לפעמים זה קצת עובר את הגבול... אני אתן דוגמא: אם מישהו מחייך אליי ברחוב אני ארגיש ממש קשורה אליו, גם אם אני בכלל לא מכירה אותו ולא יודעת איך קוראים לו... כשאני אומרת שאני נקשרת אל מישהו זה די אומר שאני אוהבת אותו ושאני אהיה מוכנה לעשות בשבילו המון דברים... יש בזה משהו טוב אבל זה מוגזם לגמרי ואני לא יודעת מה לעשות...... אשמח לעזרה
היי, בזמן האחרון עולות לי המון שאלות על הקשר בין העולם למוסריות.. יש דברים שאני פשוט לא מצליחה להבין. בשבוע האחרון שמעתי על ארבעה מקרים מזעזעים בהם הורים גרמו למוות של ילדיהם (בכוונה, וזה רק בשבוע האחרון) אני לא מצליחה להבין איך לכל אדם ניתנת הזכות להיות הורה? להביא נשמה לעולם? או למשל יוצא לי לראות לא פעם ולא פעמיים שאנשים טובים ומוסריים מפסידים,כלומר אדם שעזר למישהו הפסיד מזה והאדם שהתנהג בצורה פחות ישרה התקדם הלאה בזכות זה, למה זה הגיוני? איך יושר ומוסריות לא מוערכים כמו אדם שעשה בגרות מוצלחת במרמה? איך אנשים טובים מפסידים בגלל שהם טובים? זה מעלה לי המון ספקות, אני מפחדת שזה יגרום לי גם פחות להאמין באנושיות כי אני רואה אינספור מקרים של אנשים מוצלחים אבל דרכו על המונים בדרך. למה זה הגיוני? זה העולם שדפוק או אני שלא מצליחה להבין איך הכל מתנהל? ברור לי שלא משנה אם מרוויחים או מפסידים מזה, בתור אנשים מאמינים עם התורה הכי מוסרית בעולם לא משנה מה התוצאה אסור לנהוג במרמה.. אבל העולם מראה כאילו זה לא נכון.. אז נרוויח מזה בע"ה אחרי 120 בעולם הבא, אבל מה קורה כאן? בעולם הזה? למה לאדם ישר לא מגיע להנות מזה? אני ממש מקפידה לא להעתיק בכלום. לא מדברת רק על מבחנים אלא ממש ממש על כלום.. ואני רואה בנות שממש מצליחות כי הן העתיקו, וואלה זה מעצבן אותי כי אני השקעתי והתאמצתי והיא הצליחה יותר כי היא פשוט רימתה.. למדריך שלי היה שבוע שעבר מבחן בזום וגם לי היה לפניו אז הוא שאל אותי אם אפשר להעתיק (כי זה בזום) אמרתי לו שלא יעשה את זה, הוא אמר שזה המגן שלו, העתיד שלו ולאף אחד לא באמת אכפת.. הוא היה ממש חזק בדעה של להעתיק לא משנה מה אמרתי. אין לי מושג מה הוא עשה בסוף, מניחה שאני יודעת אבל לא רוצה לשפוט, אולי הצלחתי לשנות אצלו משהו. בקיצור, למה אנשים טובים נדפקים לפעמים בגלל היותם טובים?