אני אחות שכולה (אחותי הגדולה נרצחה...), חשבתי על זה ... האם שיבוא המשיח, ויהיה תחיית המתים, אחותי תחזור בגיל שבו נרצחה או בגיל שבוא היא אמורה להיות?? ( שאלה טיפה מסורבלת.. מקווה שתבינו ותוכלו לענות:)
אני ממש מקפידה על שירים בספירת העומר, לא שומעת גם שירים עצובים, לא מתקרבת לכלי נגינה, מדלגת על כל דבר שנשמע כמו מוזיקה וכו'... כולן מסביבי שמות כל הזמן מוזיקה, ומרובן אני לא יכולה לבקש שיפסיקו. אז אני מנסה ממש שלא ליהנות מהמוזיקה, אבל אני לא מצליחה... איך אני יכולה לעבוד על עצמי, שלא ליהנות מזה? (גם משירים שבמשך השנה, כשאין לי בעיה לשמוע מוזיקה, אני לא נהנית מהם, ועכשיו כן) תודה רבה צדיקים!
שלום! קודם כל, התחברתי ממש לקבוצה הזו.. הפלטפורמה הזאת עוזרת לי במלא מלא דילמות, תודה רבה לכם!❤️ אוקיי.. יש לי שאלה ממש מוזרה🤭 מרגיש לי שמצד אחד באלי מאוד מאוד חבר מצד שני, אני מרגישה שאני עדיין לא שלימה עם עצמי (יופי,אופי וכו.. יש לי יעדים שאני רוצה להגיע אליהם). יצא לי לחשוב על זה לא פעם ולא פעמיים- אבל איך אני יכולה כבר להגיע למקום כזה שבו אני לא ״ארדוף״ אחרי יעדים.. אלא אהיה במקום שכבר טוב לי. איך אפשר לקדם את העניין האלו? להגיע פשוט אל השאיפה? 🤗
אחרי תהליך של בירור עם עצמי אני יכולה להגיד שאני מאמינה באמת, שאני לא יודעת שיש הקב"ה אבל אני מרגישה אותו בלב שלי, וההרגשה העיקרית היא הידיעה שכל פעם כשאני לומדת ספר מסויים, עובדת על התפילה שלי ומתפללת בכוונה אז זה גורם שאני עובדת יותר על המידות שלי ונהיית בן אדם יותר טוב, כי באמת התורה היא דרך חיים שמכוונת אותנו להיות אנשים יותר טובים פה בעולם ולקדש שם שמיים. ואני בטוחה שמאז שאני יותר עובדת על להרגיש את הקב"ה ביומיום שלי אז החיים שלי יותר טובים ושמחים כי אני מרגישה שיש איתי שותף לכל מה שקורה ועובר עלי.עממהההההה, יכול להיות שגם בשאר הדתות זה ככה, אולי גם בנצרות אז "המצוות" ו"המנהגים" שלהם הם דברים שמכוונים אותם להיות יותר טובים, וגם הם מרגישים שיש איזשהו מישהו שאיתם. אז איך אני יודעת שהיהדות זה באמת הדבר הנכון?ואם כן, אז למה אנחנו כזה מיעוט שמאמין בקב"ה?(בלי הקטע הזה שהם לא מכירים והכל..)
קודם כל באמת תודה! שאלתי כבר כמה שאלות כאן והתשובות שלכם ממש עזרו לי.אז ככה, יש לנו שיבוצים להדרכה עוד מעט אבל יש לי בעיה שקשה לי לישון מחוץ לבית אבל אני ממש רוצה להדריך. אני חושבת שאני יכולה להיות מדריכה ממש טובה וגם חברות שלי אומרות לי את זה, אבל אני מפחדת שבטיולים תהיה לי בעיה. אני מנסה לעשות כמה שיותר, לישון אצל חברות ולהיות מחוץ חבית כדי להתרגל אבל אני מפחדת שברגע אמת אני לא אוכל ובנוסף אני מפחדת שלא יכניסו אותי להדרכה בגלל זה.
מה קורה, קודם כל מעריך מאוד את מה שאתם עושים! כשהייתי ילד עשיתי הרבה דברים רעים... גנבתי הרבה, הרבצתי, קיללתי, השפלתי, רמסתי , לא למדתי כמעט ושנאתי את העולם רצח. ברור שעשיתי גם דברים טובים אבל עכשיו אני משתדל לעבוד על עצמי ולחזור בתשובה, וכל פעם שאני חושב על העבר עולות לי הרבה מחשבות רעות, כי תכלס עשיתי המון רע ורובו אני לא יכול לתקן. ברור לי שאני לא יכול לשנות את העבר שלי לעבר טוב יותר.. אבל זה מקשה עליי מאוד וגורם לי להרגיש רע עם עצמי וכאילו שאני רע. אשמח לעצה, (מאמין שעוד אנשים מתחברים לזה ברמה כזאת או אחרת......)
חחחח שאלה קצת מוזרה... אבל אני באמת רוצה להבין, יש פה גם עניין עקרוני... למה בדרך כלל בנים מתחתנים בגילאים יותר גדולים מבנות? נגיד אם מציעים מישהו למישהי בת 20, הוא בדרך כלל יהיה בן 22, 23. למה זה ככה לרוב? בגלל שהם צריכים להתבשל עוד? זה לא בוער להם? יש להם רצון להתחתן ולהתחייב? להקים משפחה? כי אם זה לא בוער ואין רצון, אז התורה בעצם מחייבת אותם? ואז משם נובע הרצון? ברור שיש יוצאים מן הכלל שמתחתנים יותר מוקדם, אבל זה ככה בדרך כלל... אשמח שבן יענה לי איך זה מההסתכלות שלו... תודה!!
ש.שלום ותודה רבה על הפרוייקט! אני מאוד אוהבת את חברות שלי, אבל הבעיה היא שאני רואה כמה הן טובות ,חכמות ומוצלחות ומרגישה רע עם עצמי. אני מתחילה לקנא בהן על תכונות שיש להן ומתחילה לאהוב פחות את עצמי. הייתי רוצה שתענו לי איך אני יכולה להיות איתן ובמקביל להרגיש טוב להיות אני:)
ש.אהלןןן:) קודם כל חייבת להגיד שאתם עושים עבודה מדהימה!! ועוזרים לי ממש בכל התחומים... עכשיו השאלה לי היא כזו, הבנתי מחברות ומשפחה שיש עניין לכסות את הרגלים, מה הטעם? האם אפשר להסתפק בחצאיות פשוט שעוברות את הברך? מה זה תורם לי? אני "דוסית" ואני לומדת במקום דוסי אבל בחברה(סניף ונוער פחות) מה יגידו עליי? מספיק מחקתי ווצאפ לחודשים ועיקמו לי פרצוף של החיים... אשמח לתשובה, מעסיק אותי הרבה זמן... לעשות את השינוי או לא? נ.ב אמא שלי הולכת רק עם גרביונים... תודה רבה נשמות!!!!
ש.קודם כל, כל הכבוד על הפרוייקט. מדהים!!עברתי סוג של חרם ביסודי, ואני עדיין נמצאת עם אותם אנשים שעשו עלי את הסוג של חרם, וזה לא טוב לי, אבל אני דיי חייבת להיות איתם. וממש קשה לי ורע לי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
היי מרגיש לי שלפעמים מזלזלים בי איך אפשר למנוע את זה?
עם ישראל הגיע למדרגת נבואה במתן תורה, הם ממש שמעו את ה׳ מדבר אליהם! איך זה שלנו כיום אין נביאים, ועמ״י אחרי מט שערי טומאה ועבודה זרה שהיו להם במצריים זכו לשמוע את קול ה'?