הייי:) אני סובלת מהפרעה נפשית לא כל כך מוכרת אבל נפוצה,ופעם אחת יצא לי לדבר על זה עם חברה מאוד טובה שלי ומאז היחס שלה כלפיי השתנה בצורה קיצונית. פתאום היא מתייחסת אליי בצורה יותר עדינה,ממש כאילו אני בובת חרסינה... אמרתי לה שזה שיש לי את זה זה לא באמת משנה אותי או את איך שהיא צריכה להתייחס אליי אבל זה לא משתנה...
היי קודם כל תודה ממש השאלה שלי היא אם הדרך של הקב"'ה, של המצוות ושל התורה, חוץ מזה שהיא אומרת לנו לעבוד על עצמינו ולהתחזק באמונה ובמצוות, גם "מרשה" לנו לטייל ולצאת ולהנות בעיקר.. מדי פעם ... מקווה שהבנתם את השאלה...
ש.אהלן! וערב טוב. אקדים ואומר - אני בא מתיכון דתי. רוב החברים שלי הולכים למקדצים. אני (בין הבודדים) שהחליט ללכת לישיבת הסדר.בכל מקרה - עוד מעט כבר סוף שנה, ועוד לא הייתי באף מקום. איך מתחילים שבושים? איך עושים את זה? פשוט מגיעים לישיבה סתם ככה? כי ראיתי בחלק שצריך להרשם, אבל אני לא רוצה להתחייב.. זה שאני בא לשבוש אומר גם שאני אוטומטית נרשם לישיבה? ואם לא, ונניח ואהבתי, איך נרשמים? איזה ישיבה מומלצת למישהו שלא ככ בקיא בגמרא? ולא מכון מאיר או מכינות.. ישיבה שאני אוכל להרגיש בה במקום ולהשתלב לאט לאט בלי להרגיש מאחורה.
אני מדריכה כבר כמעט שנה בסניף חוץ, מצד אחד ממש טוב לי עם החניכות, אני ממש מרגישה שאני תורמת המון לסניף, ובזמן פעולות אני ממש נהנית ב"ה!!אבל מצד שני, אני פחות מתחברת לסגנון של הסניף, הוא שונה ממני ממש ואפשר אפילו לומר שהוא ההפך הגמור ממני.. כשאני באה לשבתות בסניף זה יוצא שרק שעתיים מתוך השבת מוקדשים לפעולה ובכל שאר השבת קצת קשה לי.. כי בערב יש פעולה לכל הנוער ואני פחות מרגישה שייכת שם.בנוסף, מאד קשה לי עם הנסיעות לבד.. לפעמים יוצא מצב שאני נמצאת בדרך חזור בלילה לבד רק עם הנהג..אני ממש מתלבטת אם להישאר שנה שניה, כי מצד אחד יש את כל הקשיים שהם ממש משמעותיים וצריך המון המון כוחות לעבור אותם ומצד שני ממש ממש חשוב לי לא לוותר לעצמי כי אני יודעת שמה שאני עושה כלכך תורם גם לסניף וגם לאישיות שלי בסופו של דבר.
אני מכיר מישהי כבר חצי שנה, יפה, נחמדה, חכמה. היה לי רגשות אליה, אבל אני הבנתי שזה לא מתאים שתהיה לי חברה (כבר הכרתי מישהי ונפרדנו) אז חייתי בהכחשה, בדקתי עם חברים משותפים וגם היה לה חבר, משהו בכלל לא לעניין.יכול להיות שאני מדמיין או משקר לעצמי אבל הרגשתי שהיא כן מסמנת שיש משהו, אז אחרי מסע פסח באוטובוס, שאלתי מה שלומה, מהתגובה שלה היא הרימה את הראש באה לענות ואז אמרה שיש לה משהו דחוף לעשות, היה לי ברור שהיא סתם מחרטטת אז חתכתי את השיחה. הבעיה זה שברגע שהיא הרימה אלי את הראש היה לי איזה גל של רגשות שאני לא יודע להסביר, ומסתבר שעדיין היא עם אותו אחד, אז גם יצאתי טמבל.1. אני מנסה את כל הרעיונות של להתרחק ממנה וזה, אבל אנחנו באותו סניף יחסית קטן, והיא מדשית של חבר מאוד טוב שלי, אז מה כן כדאי לעשות כדי להפסיק את הרגשות?2. איך להבדיל בין מציאות לשקר, בין דמיון שלי למשהו שבאמת קורה ואני לא מקווה לעצמי?
קודם כל תודה רבה! אז אני אשמח שתענו לי מהרר כי אני שואלת משהו על ל"ג בעומר..אני יודעת שאתם רק אחרי בערך שבועיים יכולים לענות אבל אני אשמח אם תענו לי לפני כי זה עוד מעט.. אני אקדים ואומר שאני לא אחת שמסתובבת עם בנים/מדברת/נפגשת וכו'.. אז ככה, כמה בנים(אחד קטן ממני בשנה והשאר בגיל שלי) שאלו אותנו אם הם יכולים להצטרף למדורה שלנו. חברות שלי שלא אכפת להם להיות עם בנים וכו' הסכימו(כאילו כל הכיתה..) אז אני בדילמה אם ללכת למדורה או לא.. מצד אחד, אני רוצה להנות ולהרגיש את היום הזה בצורה מיוחדת יותר וגם אני יכולה פשוט להיות עם חברות שלי בצד.. ומצד שני, אני מרגישה ויודעת שזה לא בסדר ולא נכון וחוץ מזה אני פוחדת שהם יתחילו להביא את כל הבנים למדורה שלנו ויהיה שם כזה חפלה.. ניסיתי לדבר עם חברות שלי וזה לא הלך..ואני גם לא רוצה לעשות מדורה אחרת, זה סתם מתנשא ואני גם לא רוצה.. מה הייתם מציעים לעשות? כדאי לי ללכת ופשוט להיות בצד רק עם חברות שלי ולא לדבר עם הבנים וכזה או לא ללכת? סליחה על החפירה-רק לקרוא את השאלה ייקח שבועיים ; )
אני אחות שכולה (אחותי הגדולה נרצחה...), חשבתי על זה ... האם שיבוא המשיח, ויהיה תחיית המתים, אחותי תחזור בגיל שבו נרצחה או בגיל שבוא היא אמורה להיות?? ( שאלה טיפה מסורבלת.. מקווה שתבינו ותוכלו לענות:)
אני ממש מקפידה על שירים בספירת העומר, לא שומעת גם שירים עצובים, לא מתקרבת לכלי נגינה, מדלגת על כל דבר שנשמע כמו מוזיקה וכו'... כולן מסביבי שמות כל הזמן מוזיקה, ומרובן אני לא יכולה לבקש שיפסיקו. אז אני מנסה ממש שלא ליהנות מהמוזיקה, אבל אני לא מצליחה... איך אני יכולה לעבוד על עצמי, שלא ליהנות מזה? (גם משירים שבמשך השנה, כשאין לי בעיה לשמוע מוזיקה, אני לא נהנית מהם, ועכשיו כן) תודה רבה צדיקים!
שלום! קודם כל, התחברתי ממש לקבוצה הזו.. הפלטפורמה הזאת עוזרת לי במלא מלא דילמות, תודה רבה לכם!❤️ אוקיי.. יש לי שאלה ממש מוזרה🤭 מרגיש לי שמצד אחד באלי מאוד מאוד חבר מצד שני, אני מרגישה שאני עדיין לא שלימה עם עצמי (יופי,אופי וכו.. יש לי יעדים שאני רוצה להגיע אליהם). יצא לי לחשוב על זה לא פעם ולא פעמיים- אבל איך אני יכולה כבר להגיע למקום כזה שבו אני לא ״ארדוף״ אחרי יעדים.. אלא אהיה במקום שכבר טוב לי. איך אפשר לקדם את העניין האלו? להגיע פשוט אל השאיפה? 🤗
אחרי תהליך של בירור עם עצמי אני יכולה להגיד שאני מאמינה באמת, שאני לא יודעת שיש הקב"ה אבל אני מרגישה אותו בלב שלי, וההרגשה העיקרית היא הידיעה שכל פעם כשאני לומדת ספר מסויים, עובדת על התפילה שלי ומתפללת בכוונה אז זה גורם שאני עובדת יותר על המידות שלי ונהיית בן אדם יותר טוב, כי באמת התורה היא דרך חיים שמכוונת אותנו להיות אנשים יותר טובים פה בעולם ולקדש שם שמיים. ואני בטוחה שמאז שאני יותר עובדת על להרגיש את הקב"ה ביומיום שלי אז החיים שלי יותר טובים ושמחים כי אני מרגישה שיש איתי שותף לכל מה שקורה ועובר עלי.עממהההההה, יכול להיות שגם בשאר הדתות זה ככה, אולי גם בנצרות אז "המצוות" ו"המנהגים" שלהם הם דברים שמכוונים אותם להיות יותר טובים, וגם הם מרגישים שיש איזשהו מישהו שאיתם. אז איך אני יודעת שהיהדות זה באמת הדבר הנכון?ואם כן, אז למה אנחנו כזה מיעוט שמאמין בקב"ה?(בלי הקטע הזה שהם לא מכירים והכל..)
קודם כל באמת תודה! שאלתי כבר כמה שאלות כאן והתשובות שלכם ממש עזרו לי.אז ככה, יש לנו שיבוצים להדרכה עוד מעט אבל יש לי בעיה שקשה לי לישון מחוץ לבית אבל אני ממש רוצה להדריך. אני חושבת שאני יכולה להיות מדריכה ממש טובה וגם חברות שלי אומרות לי את זה, אבל אני מפחדת שבטיולים תהיה לי בעיה. אני מנסה לעשות כמה שיותר, לישון אצל חברות ולהיות מחוץ חבית כדי להתרגל אבל אני מפחדת שברגע אמת אני לא אוכל ובנוסף אני מפחדת שלא יכניסו אותי להדרכה בגלל זה.
מה קורה, קודם כל מעריך מאוד את מה שאתם עושים! כשהייתי ילד עשיתי הרבה דברים רעים... גנבתי הרבה, הרבצתי, קיללתי, השפלתי, רמסתי , לא למדתי כמעט ושנאתי את העולם רצח. ברור שעשיתי גם דברים טובים אבל עכשיו אני משתדל לעבוד על עצמי ולחזור בתשובה, וכל פעם שאני חושב על העבר עולות לי הרבה מחשבות רעות, כי תכלס עשיתי המון רע ורובו אני לא יכול לתקן. ברור לי שאני לא יכול לשנות את העבר שלי לעבר טוב יותר.. אבל זה מקשה עליי מאוד וגורם לי להרגיש רע עם עצמי וכאילו שאני רע. אשמח לעצה, (מאמין שעוד אנשים מתחברים לזה ברמה כזאת או אחרת......)