ש. היי! קודם כל ממש תודה על המיזם הזה! אחלה דבר.יש לי שאלה, אני לא יודע אם היא כל כך נוגעת לעניני אמונה אבל אין לי מישהו אחר לשאול. לפני שנה היה לנו שיחה בישיבה. מי שהעביר את השיחה דיבר על ההבדל בין פמיניזם רדיקלי ותרבותי. בגדול זה היה אחלה שיחה ואפשר לומר שלקחתי חלק מהפמינזם התרבותי לחיים שלי. השאלה האמיתית שמעסיקה אותי כבר די הרבה זמן הוא איפה עובר הגבול? ז"א ברור לנו שיש דברים שנשים וגברים מסוגלים לעשות, ואף טוב להם לעשות. אבל ישנם גם דברים שלא. ישנם דברים שלא טובים לנשים וכן טובים לגברים וכנ"ל גם הפוך. השאלה מי קובע מה מתאים לכולם ומה לא מתאים למין מסוים?התורה? הרי בתורה יש המון דעות. המוסר האנושי? הרי המוסר הוא משתנה מאדם לאדם וגם משתנה מזמן לזמן. אם כך, מי קובע מה ההבדל הנכון בין המינים? והאם השיטה הזאת נכונה בכלל? בן 16
ש. נפגעתי ממש ממישהי שאמרה משהו עליי (לא מחמיא) שפגע בי ממש ושעות צחקה על זה והיו שם עוד בנות ואף אחת מהם אמרה שזה לא נכון.. וגם עוד חברה טובה שלי הייתה שם וגם היא צחקה מזה ולא אמרה מילה וזה ממש הוריד לי ממנה. אני פגועה ממש.
ש. היי,מתי תבוא הגאולה?שמה נעשה? הרי לא יקרה פעם שכולם כולם יהיו צדיקים... בת 15
מה זאת אומרת התאמה? איך יודעים שהיא באמת קיימת בין בני זוג? איך אני יודעת שהוא מתאים לי?הרי אומרים שיש עבודה על הזוגיות והרבה דברים לא אותו דבר, אז מה כן אמור להתאים?
שלום. רציתי לשתף בבעיה גדולה שיש לי שתוקעת אותי דיי הרבה. אני לא ילד ביישן ואני ממש לא מתבייש בדרך כלל אבל לפעמים אני מרגיש שאיכשהו יש בי פחד כזה לפנות אל אנשים כמה אמרו לי כבר שיש לי סוג של פחד קהל. בואו נגיד ככה שאני אמנע לדבר עם אנשים לא מוכרים, לעלות על במה ולדבר מול כולם וכו.. ולפעמים אני ממש מתחרט אחר כך. פעם הקושי שלי היה ברמה יותר גבוהה וכיום הוא נמצא במקום יותר טוב. כנראה שזה פתיר🤗 אני רוצה להפטר מהפחד הזה, הוא לא מרפה ממני. תודה מראש.
שלום ותודה רבה!!יצא לי בזמן האחרון להתוודע יותר ולהכיר הרבה יותר מקרוב הלומי קרב או אנשים שחוו פיגוע/שהמשפחה שלהם חוותה פיגוע.... ושאני מסתכלת על זה עכשיו מקרוב יותר וחווה אותם ממש- זה קשה ברמות לא נורמליות לחיות בצורה כזאת, זאת התמודדות יום יומית אדירה, להמשיך לחיות עם האובדן או הטראומה העצומים ובנוסף להמשיך לתפקד, או להמשיך לנהל משפחה וזה ככה עד 120 או עד תחיית המתים שבעזרת השם תהיה בקרוב אמן.יום יום, רגע רגע.זה מטורף כמה כאב יש בעולם הזה.איך אפשר לחיות ככה? הבן אדם לא בוחר לחיות במציאות כזאת כאובה שאין לו דרך לשנות את זה. במציאות מטורפת ויום יומית כזאת אדירה.טראומה לכל החיים... ברגע אחד החיים משתנים.אני לא שואלת ממקום של כפירה או כפיות טובה אלא באמת ללמוד ולהבין. איך אפשר לראות ככה את אהבת השם וטוב השם? איך הם יכולים לחיות במציאות כזאת ולהמשיך? להאמין או בכלל...תודה על הכל.
אשמח להסבר על העליה להר הבית:מה הבעייתיות בזה? מה ההיתר? למה יש סאגה סביב זה?
היי! קודם כל תודה ממש ממש לכם, עזרתם מאוד! אז לשאלה, לא כל כך חשובה, רק פשוט מציקה לי... למה אם רואים ארבע חבר'ה סביב טלפון משחקים/ רואים איזה סרט ישר חושבים / אומרים עליהם שהם לא החבר'ה האיכותיים, ושהם מכורים וכו' וכו', אבל אם ארבעה חבר'ה ישחקו ביחד קטאן הם יצאו החבר'ה הכי איכותיים בעולם? מה ההבדל בין לשחק בטלפון לבין לשחק משחק קופסא?
ברוך ה זכיתי להדריך שבט מעפילים-הראה בבני עקיבא. יש לי חניך שלי ולו יש קשר אישי עמוק ומיוחד ואני ממש שמחה על כך, הוא לגמרי החניך המצטיין. בשבת האחרונה (שמיני) אחרי הפעולה ישבנו אני הוא והמדשית שלי אצלי בבית ודיברנו, עד שנפלט לו משהו על שמירת שבת ועל כך שהוא כבר לא שומר שבת. הייתי בשוק. המשפחה שלו לא הכי חזקה בדת אבל הם בהחלט דתיים ושומרים תורה ומצוות, ופתאום אני מגלה שאין לו בעיה להתחרות ברכיבה על סוסים בשבת. אז רציתי לשאול מה נכון לעשות- מצד אחד הוא חניך שלי ואני אוהבת אותו ואקבל אותו כמו שהוא, אבל מצד שני אולי יש לי פה הזדמנות לחזק ולקרב אותו שוב לדת למרות שהוא לא בעניין. אני נקרעת בין הרצון לקבל אותו לבין לנסות להחזיר אותו לדרך האמת. מה עושים??
ש. שלום:) מה קורה אם אני חלק מחשבון שמיים של מישהו אחר? כי נכון, אני יודעת שהכל מאוד מדויק לכל אחד. וגם אני יודעת שיש דברים שיש לנו בחירה בהם ויש דברים שלא. אבל בטוח הדברים האלו מתנגשים.. נגיד פספסתי את האוטובוס וזה חשבון שמיים וזה כמו עונש בשבילי.. אבל זה גם משפיע על אנשים אחרים.. אז אם מישהו שאיחרתי לו לפגישה התעצבן מזה אז זה לא חשבון שמיים שלו זה חשבון שמיים שלי אז למה שהוא יענש? או שהחשבון שמיים הוא שלו בכלל ואז אני רק הייתי חלק בעונש שלו, אז למה אני אמורה לסבול בגללו? ויותר מזה.. איך זה הגיוני שהקב"ה גם מזיז את הכל שיבוא לכדי שלמות אבל גם לנו יש בחירה במה לעשות? כי אם הוא מזיז את מה שאני עושה אז הוא גם משפיע על ההחלטות שלי גם אם לא מגיע לי עונש.. ובכללי הבחירות שלי הם לא רק שלי, הם של כל כך הרבה אנשים אחרים כי אני משפיעה במודע וגם בתת מודע על אנשים.. אני יודעת שזה דברים שלא כ"כ אפשר להבין כי זה לא ממש נתפש לנו בשכל דרכי ה' אבל אם בכל זאת נתנו שמות לאיך החיים הולכים אז אמור להיות גם הגיון בפנים. מקווה שאני מובנת:)
היי! יש לי שאלה קצת מוזרה:\ אני בחמישית, זה מה שקורה הרבה בתקופה האחרונה אבל קרה כבר לפני כמה פעמים.. לצערי גם שאני בחמישית יש משחקי כבוד ומעמד חברתי בולטים במיוחד (אומנם לא קוראים לזה 'מלכת הכיתה' או 'הכי מקובלת' אבל גם בלי מילים כאלו יש את הילדה שהכי אוהבים ואת החבורה במעמד חברתי גבוה) אני תפסתי לי מקום טוב באמצע:) מצאתי את החברות שלי וכיף לי בסה''כ. הבעיה שלי היא שהרבה פעמים שמישהי עם מעמד חברתי יותר גבוה, מישהי שאני יודעת שהרבה בנות היו עושות הרבה כדי לדבר איתה, אז כשהיא פונה אליי אני מרגישה קצת חסרת ערך... כאילו איך אני ידבר איתה? היא בטוח תשתעמם כשהיא איתי... אני יודעת שזה מוטעה ואין בה שום דבר יותר טוב ממני בסופו של דבר אבל אני עדיין לא מצליחה להפסיק עם זה. וזה מגיע למצבים ממש מביכים שאני מנסה להיות ליד בנות כאלה מישהי שאני לא-יותר רועשת,יותר מגניבה לפעמים זה גורם לי לעשות דברים שממש לא מתאימים לי כמו לדבר בשפה מלוכלכת, להתחצף או לשמוע שירים שלא מתאימים לי- הכל בשביל לא ''לשעמם'' את אותה ילדה שאיתי שלא עשתה שום דבר מיוחד חוץ מלתפוס מעמד חברתי טיפה יותר גבוה.. וואי זה יושב עלי כבר מלא זמן!! אם תוכלו לעזור זה יהיה עזרה ענקית!! אני ממש אשמח לתשובה מהירה אם אפשר... תודה אלופים! בת 14.5
אני בדילמה ממש רצינית. אני עד לפני שנה הייתי בן אדם מאוד שונה, בשנה האחרונה התחזקתי והתבגרתי עברתי שינוי מאוד גדול בשנה הזאת. בתחילת שנה הסתובבתי עם קבוצת בנות מאוד ספציפית ולאט לאט הבנתי שהם לא בשבילי והקבוצה הזאת לא טובה לי. מצד אחד אני רוצה לעזוב את הקבוצה הזאת ולנסות למצוא את החברות שיותר מתאימות לי ונכונות לי אבל אני ממש מפחדת כי מרגיש לי שכל אחת בשכבה שלנו מצאה את המקום שלה ולא יהיה לי לאן ללכת וגם אני מפחדת לפגוע בהם ברגע שאתרחק. וגם עד שמצאתי לעצמי את המקום שלי בשכבה שאני אצטרך לעזוב אותו ואני לא בטוחה שיהיה לי מקום אחר להיות בו. אני גם מאוד אוהבת את הבנות האלה והם באמת בנות טובות פשוט מרגיש לי שהם לא באותו ראש שלי.איך אני יכולה להתמודד עם הפחד הזה ולעשות את הצעד? ואיך אני יכולה לעשות את זה בצורה שלא תפגע בהם? ואיך בכלל אני יכולה למצוא את החברות המתאימות והנכונות בשבילי?