שלום לכם! אני בן 17,לומד בישיבת בנע, שביעיסט.לאחרונה התחילו לדבר איתנו על שנים הבאות. ההורים שלי מאוד לוחצים עליי ללכת לעתודה אקדמאית במכון לב. אני לעומתם - רוצה לעשות הסדר, או כמה שנים בגבוהה. הם לא בעד בכלל.. בסוף סיכמנו שאני ארשם לעתודה בתחילת יב, אלך לשבושים ואם אני אוהב - אני אשאר מקס' שנה. ואולי יותר. אבל זה נורא מפחיד אותי.. עתודה זה התחייבות לעשר שנים, ושנה בישיבה רק תאריך הכל.. אני גם פחות יודע איך כל זה עובד. יש אולי מישהו שיוכל לעזור ולפרט לי על עתודה במכון לב? או - האם אפשר בכלל לעשות רק שנה אחת בישיבות הסדר - ואז עתודה? תודה!! אני כבר הרבה זמן תקוע עם השאלה הזאת..
אם צריך למסור את הנפש על א"י למה זה (מסירת שטחים וכדו') לא נחשב יהרג ובל יעבור? (תודה עצומה. על הכל)
על פי התורה לגבר מותר להתחתן אם כמה נשים ולאשה מותר רק גבר אחד, למה לאשה אסור לשאת כמה גברים , הבדל מפלה, מהו ההבדל המהותי בעניין הזה בין אישה לגבר.
יש שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן, השאלה הזו נשאלה כבר בעבר אבל אין לה תשובה אמיתית. אני גדלתי בבני עקיבא וכשאני מסתכל על הנוער של קום המידה אני רואה קיבוצים, חקלאות, ערכים, ישיבות וכו'. כשאני מסתכל על הנוער של היום אני רואה.... כלום חבורה של ילדים שיושבים מאחורי הסניף ומבזבזים את הזמן! כמובן שיש הרבה עשייה חברתית והתנדבות אבל זה ממש לא כמו פעם, איפה הנוער הערכי? איפה הנוער שמקים ישיבות וקיבוצים? אולי תנועות נוער כיום זה קצת מיותר? הסניף לא צריך להיות מקום לבילוי של שבת בצהריים אלא מקום שמוביל לעשייה ואם הוא לא מוביל לעשייה אז יכול להיות שתם עידן תנועות הנוער (לצערי).
אם צריך למסור את הנפש על א"י למה זה (מסירת שטחים וכדו') לא נחשב יהרג ובל יעבור?(תודה עצומה. על הכל)
על פי התורה לגבר מותר להתחתן אם כמה נשים ולאשה מותר רק גבר אחד, למה לאשה אסור להינשא לכמה גברים , הבדל מפלה, מהו ההבדל המהותי בעניין הזה בין אישה לגבר.
*ש.* היי, הרבה מהתפילות עוסקות בבניית בית המקדש ובבניין ירושלים, אבל כשאני חושבת על זה קשה לי ממש לכוון בגלל שהמציאות כרגע היא מציאות שטוב לי בה ב"ה וברור שאני רוצה שתגיע בעז"ה הגאולה השלמה ושייבנה בית המקדש אבל המציאות הזאת נראית לי מסובכת, על כל חטא קטן שאני אעשה בשוגג אפילו צריך להביא קורבן, אם אני אדבר אפילו טיפה לשון הרע אז תהיה צרעת והכל נראה ממש קשוח.. אני יודעת שזה המציאות שאנחנו צריכים לשאוף אליה ואני גם רוצה לשאוף אליה באמת אבל זה קצת קשה .. אשמח מאוד לעזרה איך בכל זאת אני יכולה להתכוון לזה באמת, תודה רבה לכם!!
*ש.* שלום! דבר ראשון תודה רבה לכם! אתם עושים ממש עבודת קודש! האמת שאני לא בדיוק יודעת להגדיר את המצב הזה שאני בו עכשיו. אני מצד אחד באמת מאמינה בה', מאמינה שהוא אוהב אותי, מאמינה שהוא רואה אותי ודואג לי בכל רגע נתון, מאמינה שהכל ממנו... אבל אני לא יודעת איך זה קורה ולמה, דווקא האמונה הזאת שתמיד גרמה לי לשמחה ונחת, בזמן האחרון גורמת לי לתסכול. אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה, אבל נגיד אתמול פשוט מצאתי את עצמי יושבת בחוץ לבד, אני וה' ופשוט בוכה את חיי איך זה יכול להיות?? איך זה שהאמונה שהיא מקור השמחה של יהודי, הופכת אצלי למקור של תסכול?? ומה לעשות עם זה? שמיניסטית...
*שאלה:* למה אסור ללכת לחוף ים מעורב ?
שאלה שממש חשובה לי, אני בת 18, אני מרגישה בן אדם שב"ה הקב"ה חנן אותו בכל כך הרבה דברים שלא מובנים מאליהם ואני מרגישה את זה מאוד מהסביבה שלי, הכל מאת ה' יתברך.. אני מוגדרת כתלמידה הכי מצטיינת בבית ספר וזה בא לי את האמת בקלות, אני לא חושבת שזה נכון אבל אני גם כל הזמן מקבלת הערות שאני הבחורה הכי יפה בשכבה שלי אם לא בבית ספר, הרבה בנים רוצים בקרבתי והאנשים שקרובים אליי מחמיאים לי ורואים את הטוב שבי באופן מדהים, ואני תמיד מוצגת כאדם שיש לו עמוד שדרה חזק עם דעות מוצקות ש"תופסים ממנו" וכל היוצא בזה.. יש לי גם משפחה מדהימה ב"ה, המון דברים טובים "בהגזמה" שלא נגמרים... וככה זה היה כל הזמן.. ברור שיש צדדים שליליים של צרות עין מאנשים ודברים נוספים.. אבל מרוב הטוב הגדול אני לא רואה את זה. מרגיש לי שה' נתן לי כל כך הרבה טוב לא מוסבר ואני חוששת שהוא יילקח ממני באותה צורה ביום מן הימים כי לא ייתכן כל כך הרבה טוב לאדם אחד במשך כל כך הרבה זמן .. ברור שקרו לי כמה דברים רעים גדולים שהשפיעו עליי מאוד בדרך , אבל תמיד הייתי מוקפת בטוב האין סופי הזה.. זה לגיטימי להרגיש ככה?
כתוב בסידור לפני תפילת שמונה עשרה שאם אדם לא מתכוון בברכה הראשונה של תפילת עמידה אז הוא לא יוצא ידי חובת תפילה. מה זה אומר? ולמה? הרבה פעמים יוצא לי לא להתרכז כי זה באמת קשה לי לשמור על הריכוז במשך התפילה, אז מה, כל מה שעשיתי לא שווה כי לא התכוונתי בברכה ראשונה? תודה מראש!
שלום! אני מדריכה בתנועת נוער בשכונה שרוב החניכים לא ככ דתיים, חלקם מסורתיים וחלקם גם לא זה.. השאלה שלי היא, איך אני בתור מדריכה בתנועה דתית יכולה להעביר את הערכים הדתיים של התנועה בצורה שלא תרחיק את החניכים מהדת ולא תיצור עליהם תחושה של כפייה? תודה רבה!