היי, זה לא בדיוק שאלה.. יותר פריקה. סהכ יש לי משפחה נורמאלית מבחוץ, אבל מבפנים ממש לא!! אמא שלי פשוט לא רואה את הדברים הטובים שבי.. ביום יום היא כל הזמן עצבנית עליי לא משנה מה אני עושה, נגיד (באופן כללי לא ילד ספציפי)ביקשה לשטוף כלים ולמלא מים בבקבוק, ואני שטפתי כלים אבל אף אחד לא מילא מים היא תתעצבן 'שהכל היא עושה בבית' 'שקשה לנו(הילדים) לעזור לה קצת' ואז שאני ואומרת אבל אמא שטפתי כלים היא מעקמת פרצוף וחוזרת להגיד לי שכל דבר שמבקשים ממני אני לא עושה. מצד אחד היא אמא שלי ולא באלי לענות לה בצורה מזלזלת מצד שני אני כבר לא יכולה לסבול יותר את היחס הזה.. לדבר לא עוזר.. ניסיתי.
היי, אני מאוד שקטה מטבעי ובד"כ אני לא מרגישה צורך לדבר יותר מידי. אם יש לי משהו להגיד אני אגיד אותו, אבל סהכ רוב הפעמים שאני עם עוד אנשים אני יותר מקשיבה מאשר מדברת. רוב הזמן זה בסדר אבל לפעמים חושבים שאני שותקת כי אני לא מרגישה בנוח או כי קרה לי משהו... איך אני יכולה לדבר יותר גם אם אני לא באמת מרגישה צורך לדבר? מקווה שאני מובנת😅
אני לא ככ פתוחה עם ההורים שלי, לא משתפת אותם כמעט בדברים שאני מרגישה... מרגיש לי שהם יודעים עליי דברים שטחיים כמו איך בלימודים ומי החברות שלי אבל נגיד כל מיני משברים ודברים שאני עוברת עם חברות שלי הם לא יודעים. אני לא יודעת ממה זה נובע, אולי אני מתביישת מהם, מרגישה תמיד שיש לי משהו נורא להסתיר ובגלל זה אני לא משתפת. בכללי אני לא בנאדם שמשתף הרבה, אבל ההורים שלי אמורים להיות שם בשבילי, ומאמינה שהם שם, אבל משום מה עוד לא עברתי את הגשר הזה ואני לא מצליחה להיפתח כדי לשתף אותם בקשיים ובדילמות שהכי הגיוני שהם ידעו עליי. מה אפשר לעשות?
שלום למה כדאי שיהיה לי משפחה "ברוכת ילדים"? תודה רבה! (בת, 16)
שלום שלום:) בזמן האחרון כל הזמן קופצות לי פרסומות של נוצרים משיחיים בעברית(אולי זה יהודים שהתבלבלו בדרכם) ומשפט המנחה הוא-להפסיק את השקר שהרבנים מפגרים לכולנו", במטרה לפרסם את הנצרות ואת ישו בדרך האמיתית והנכונה. אני מאוד מאמינה שזה מאת ה' ושהמשיח מגיע והכל יהיה ברור, אבל צריך לפעול למען זה? איך להגיב ? יכול להיות שעכשיו נער/נערה/מבוגר/ת צופים בזה וחלילה בוחרים ליטול מעצמם את עול המצוות היהודי ולבחור בדרך השקרית של הנצרות
אהלן:-) חסר לי נפש שתבין אותי, ושתמיד תהיה לצידי כשאני צריכה אותה. איך אני יכולה למצוא דבר כזה? (בעיקר בחברה כי אני לא מאמינה בחבר בגיל הזה) או האם זה רק יקרה כשאני יתחתן? תודה!
בזמן האחרון יצא לי לחשוב- למה דווקא ארץ ישראל? כלומר, ה' הבטיח לנו את הארץ אבל למה אנחנו כ"כ נלחמים עליה ומוסרים את הנפש שלנו בשבילה? ואם זאת הבטחה מה' אז למה אנחנו צריכים להלחם כ"כ הרבה עליה? ולמה אי אפשר להסתפק בגבולות הארץ שיש כרגע? תודה רבה :)
שלום וברכה. אני מגיעה מבית דתי לאומי. הבית שלי מאוד מקבל ומכיל, מדברים ממש על הכל. תמיד ההורים שלי אומרים לנו שהם יקבלו ויאהבו אותנו גם אם נבחר ללכת בדרך אחרת מהם. אני מבינה שדרך התורה היא הדרך הנכונה. אני רוצה להמשיך ולגדול לתוך החיים האלה, אני יודעת שהם יהיו הכי טובים עבורי, אבל מצד שני, אני לא מוצאת את עצמי בחיים לפי ההלכה. אני לא מרגישה שזאת אני. זה עושה לי רע ואנטי. אני לא מצליחה להתחבר לדרך הזאת. אני מרגישה חיבור לאופי החיים החילוני. ב"ה יש לי מוסר אישי גבוה, למה אני צריכה את התורה שתגרום לי לנקיפות מצפון בכל פעם שלא אעשה כמו שכתוב בה. למה אי אפשר לחיות ככה את החיים? השכל אומר עפ ההלכה אבל הלב אומר אחרת.. מה עושים במצב כזה? תודה ענקית על המקום לשאול שאלות באנונימיות! 😊 נערה בת 16.
היי, אני בת 15;) בממש הרבה מקומות ראיתי שהגישה של היהדות כלפי עמים אחרים, גויים וכו היא שאנחנ מאמינים שלכל עם ולכל אחד יש תפקיד כאן בעולם ולא נכריח אף אחד להיות יהודי, אבל בעלינו לשבח כל יום אנחנו אומרים את הדברים בצורה יותר "בוטה", כאילו כל הגויים משתחווים ל"הבל וריק"... איך זה מסתדר?
בת 18, הזמן טס לי ואני מפחדת.. אני לא רוצה להתבגר, אני נהנית מגיל הנעורים, מהחשיבה הזאת שאני יכולה לשנות את העולם, מהרגישות לכל דבר שקורה לי- באקסטרים. ככל שעובר הזמן אני הופכת להיות זאת שיוצרת את המסגרת במקום זאת שנהנית מלקבל ממנה. ואני אסביר: זה לא שאני לא רוצה להיות זאת שנותנת, להפך, כשהדרכתי זה היה השנתיים הכי מדהימות שלי, ואני רוצה להיות האמא הכי טובה, וכו'.. אבל בכל זאת אני מרגישה כאילו כשאני גדלה אני צוברת על עצמי הרבה מחוייבויות ודאגות שלא תמיד יאפשרו לי להיות הכי פתוחה וקלילה כמו בגיל הנעורים;) מניחה שיש עוד דרכים להסתכל על זה.. אשמח להצעה! תודה😇
עכשיו כשאין לי מסגרת קורה שאני שוכחת להתפלל ונזכרת בזה רק כשכבר מאוחר.... וכשאני מתפללת לרוב זה בלי כוונה אמיתית כי אין אווירה של תפילה. איך לזכור להתפלל ואיך לעשות את זה בכוונה בלי להרגיש שזה רק בשביל לסמן וי?
קצת המשך של שאלה 300 על כריזמה: איך אפשר לבטא את עצמי בצורה הכי טובה בזמן אמת? ולהפטר ממילים כמו 'כאילו' :) תודה!!!