בכמה חודשים האחרונים אני בדיכאון ממש.. אני לא יודעת ממה אבל אני נכנסת לזה מאוד בקלות. וזה ממש משפיע עליי גם על הלימודים וגם על הסביבה שלי אני הרבה יותר מכונסת בעצמי וזה הכי לא מתאים לאופי שלי אני בעיקרון ילדה ממש שמחה וחברותית שכזה תמיד צוחקת וכיף איתה והכל ובזמן האחרון זה פשוט לא ככה. ואני לא כל כך יודעת איך אפשר לשנות את זה.
תודה עצומה על הכל! -יש לי בעיה שאני לא מצליחה להבין ממה היא נובעת, אולי עקשנות? סקרנות יתר? - אני מרגישה שגם אם שנה שלמה אשב ואשאל ואלמד על אמונה ועל צניעות ועל עבודת השם זה לא יספיק לי. על כל תשובה שעונים לי עולות לי עוד בערך מאה שאלות שעליהן עולות עוד שאלות, זה באמת לא נגמר! אתם עושים עבודת קודש, ב''ה עניתם לי על כמה שאלות וזה עזר לי מאוד, אבל גם אחרי שאתם/ גורם אחר ענה לי על שאלה כלשהי הרגשתי עדין שזה רק 50 אחוז, יש בי עוד רצון עצום להבין להבין ולהבין... זה כי אני מתבגרת? זה הגיל? כי אני לא רוצה כל החיים לשחות בשאלות... תודה רבה!
תודה רבה לכם אתם באמת אנשים טובים❤️תמיד אומרים שצריך שאני אדע בערך מה אני רוצה בבעלי.. בגדול כזה כיוון סטייל כל זה..עכשיו, זה נשמע לי ממש הגיוני ותמיד כשאני באה לחשוב על זה או אפילו כשאני רואה בנים ומסתכלת על דברים שיש בהם, אז אני ממש לא יודעת מה אני רוצה.. איך אני יכולה לדעת מה אני רוצה? מה הכי מתאים לי?ומלא פעמים כשאני כן מצליחה לסחוט איזה כיוון , אז אני חושבת אולי בכלל מישו כזה לא ירצה אותי? ואז אני תמיד כאילו מורידה ציפיות ו"מתפשרת" על מה שאני רוצה.אז 2-איך אני יכולה לדעת מה באמת הכי מתאים לי?איך אני אדע שמישו כמו שאני רוצה וחושבת שמתאים, ירצה אותי..?תודה רבה רבה אתם באמת עושים סדר בראש בהרבה דברים❤️
יש לי חברה שחוותה לאחרונה אובדן של הורה (לא מחלה או משהו שהיתה לה הכנה מראש..) והיא מתנהגת כאילו הכל טוב וצוחקת על זה וכו'... עכשיו ברור שזה הגיוני שהיא לא תשב כל היום ותבכה ואני גם צוחקת איתה כשהיא צוחקת כי היא צריכה את זה. אבל אני בטוחה שלא הכל בסדר ושהיא ממש לא בסדר אבל היא פשוט לא מראה את זה.. מה לעשות? איך לעזור לה בלי ללחוץ עליה לשתף?
הי, לפני יומיים אמא של חברה שלי נפטרה.המשפחה עכשיו יושבת שבעה וחברה שלי ממש שבורה..ביקרתי אותה והיא הייתה ממש צינית וסיפרה בדיחות שחורות.. אני ממש אשמח לעצות איך לעזור לה, איך להתנהג כשאני באה לנחם, או כשהיא תחזור לאולפנה... בקיצור איך להיות שם בשבילה בכל התקופה.. תודה רבה!
יש ילדה איתי ביישוב, שאנחנו באותו שבט ומדריכות באותו צוות, והנוער קטן ככה שיש לי איתה המון אינטרקציה, שפשוט מורידה אותי.עסוקה בלהנמיך, להבהיר לי שאני חיה בסרט, שאני לומדת במקום גרוע (לומדות במקומות שונים), שאני לא מוכשרת, שכל דבר שאני עושה דפוק, וכמובן שבכל אלה- היא מושלמת..היא לומדת באולפנה הרבה יותר טובה, הרעיונות שלה מבריקים, שהיא כן מחוברת למציאות ומכירה יותר ממני.ברורר שזה מקנאה.. יודעת.אבל לא מספיק לי.וואלה לשמוע את זה ככ הרבה זה באמתת מנמיך!!לא כיף לי איתה.והיא מהמעגל החברתי הקרוב שלי לצערי..איך מסתדרים עם זה??
ש. אהלן לכם!עיינתי מעט בתשובות שלכם והן בהחלט מועילות ומחזקות! תבורכו.השאלה שלי קצת יותר פשוטה,לפעמים תוקף אותי רצון לראות שיעורי תורה או שיעורים מחזקים, אבל זה בא רק ממש לפעמים, לרוב אני מעדיף לראות סדרת טלוויזיה מעניינת או מצחיקה, לצערי...שאלתי היא האם יש לכם אי אלו רבנים או מאגר שיעורים שאתם ממליצים עליהם?? משהו איכותי, גם שיעורים קלילים לכשלא רוצים לחשוב יותר מידי חזק, וגם אולי שיעורים כשרוצים להעמיק ולהפעיל את המוח.אם יש לכם מידע כזה אשמח מאוד, תודה רבה! :-)
אני חושבת שבגלל המראה החיצוני שלי אין לי סיכויים למצוא בעל ולהתחתן. זה לא שאני מכוערת, אני פשוט נראית רע ואין בי יופי. שמעתי מספיק על זה שכל אחת יפה איך שהיא ושבנים מחפשים את האופי בכלל. אבל בסוף בנים מחפשים יופי בצורה הכי שטחית וזה מה שמעניין. ומה שעוד יותר מגביר את זה, זה שכל החברות שלי ביישוב מהממות והבנים מתעסקים רק בהן. וזה רק מוכיח לי הכל. *(חשוב לי להדגיש שאני לא מעוניינת בחבר. רק חושבת על העתיד)
ש.אני חושבת שבגלל המראה החיצוני שלי אין לי סיכויים למצוא בעל ולהתחתן. זה לא שאני מכוערת, אני פשוט נראית רע ואין בי יופי. שמעתי מספיק על זה שכל אחת יפה איך שהיא ושבנים מחפשים את האופי בכלל. אבל בסוף בנים מחפשים יופי בצורה הכי שטחית וזה מה שמעניין.ומה שעוד יותר מגביר את זה, זה שכל החברות שלי ביישוב מהממות והבנים מתעסקים רק בהן. וזה רק מוכיח לי הכל.*(חשוב לי להדגיש שאני לא מעוניינת בחבר. רק חושבת על העתיד)
אני לא מבינה איך לכל אחד בעולם יש אפשרות ללדת ילדים. הרי יש אנשים שמתעללים בילדים שלהם לא עלינו או נוטשים אותם ולא אחראיים לגמרי. אז איך זה הגיוני שהקבה נותן לכל אדם באשר הוא ללדת ילדים גם אם הוא לא מסוגל לגדל אותם? זה נראלי ממש ממש מוזר!
היי אני ממש אשמח שתענו מהר כי זה דחוף אחרי יום השואה אני פשוט מרגישה בדיכאון, אני לא מבינה איך אנשים יכולים להיות עצובים רק ביום שקבעו לזיכרון, איך אפשר להמשיך הלאה אחרי יום כזה?! אני חושבת שזה ממש חשוב לשמוע סיפורים ולראות צילומים מאז גם אם זה קשה, כי הזיכרון הוא המעט שאנחנו יכולים לעשות בשביל הנרצחים. אבל הבעיה היא שאצלי זה שכל הסיפורים שאני שומעת או קוראת באמת נשארים אצלי בזיכרון (ולפעמים גם באמצע השנה אני יכולה להזכר בספרים שקראתי) ואחרי יום השואה כל הזמן הסיפורים עולים לי ואני לא מצליחה להתנתק מהעצבות על זה.. אם יש לכם עצות איך מצד אחד לא לשקוע בעצבות אבל מצד שני גם לא לנסות לשכוח לגמרי אני ממש אעריך(: תודה רבה!!
היי, קודם כל אין כמוכם ופשוט תודה ענקיתת!😘 אז ככה, הרבה פעמים אני כאילו מרגישה שאני ״צריכה אישור של החברה״ וזה נורא נורא נוראא מציק לי... כאילו אני שלמה עם זה, אני יודעת שעשיתי את הדבר הנכון ובכל זאת מאוד מטריד אותי מה שאחרים חושבים על זה ואיך שהם מתייחסים לזה.. אני אתן דוגמא ממש מעכשיו... לפני כמה ימים לא הרגשתי טוב בכלל... סוג של התעלפתי ואז חבר טוב שלי הרים אותי כזה וטיפל בי (אני שומרת נגיעה) אז כאילו גם עכשיו אני שלמה עם זה וגם באותו רגע אבל משהו בתוכי הציק לי שכאילו שאלתי אנשים שלא היו בסיטואציה וכאילו לא תמיד הם מסכימים עם המעשה או עם הדבר וזה כאילו ממש מציק לי מצד אחד ומצד שני אני זאתי שביקשתי מהם להביע דעה... כאילן זה מרגיש לי כמו סתירה פנימית כזאתת... אשמח לטיפים איך להיות באמת שלמה עם הדברים שאני עןשה ושלא אצטרך ״אישור״ של החברה👌🏻