למה אנחנו יושבים שבעה אם התכלית של האדם הוא למלא את תפקידו ולחזור לבוראו?
שלום, רציתי לדעת תוך כמה זמן הקב"ה מקבל את התפילות שלנו?
כשאני מתפלל , למי אני מתפלל ? כלומר אני לא יודע מה לכוון בראש ברגע שאני מתפלל. ובנוסף האם התפילה זה סוג של חזרה בתשובה או מין טקסט שבו אנו מבקשים דברים שאנחנו צריכים?
*ש* אני לא מבינה למה בנים צריכים להתפלל 3 פעמיים ביום ובנות רק פעם אחת? ולמה לבנים אין סימן עקרוני (חוץ מטבעת שזה "רשות") לנישואים?
*ש.* איך אפשר להביא את עולם האמונה לעולם המעשה בפועל? ואיך באופן כללי מתמודדים עם הפער הזה, שבין מה שאני יודעת לבין מה שאני מרגישה ועושה?
*ש.* שלום וברכה, אני נמצא בשלב בחיים שבו אני צריך לבחור ישיבה לשנה הבאה, עכשיו ההתלבטות שלי היא לגבי האופי של הישיבה. מצד אחד אני מאוד רוצה שהישיבה תהיה ישיבה רוחנית עם אווירה חסידית בשביל באמת להתחבר לנשמה היהודית שבי שאני כל כך משתוקק. אך מצד שני אני יודע שאני רוצה להעקיף ולהעשיר את הידע שלי בכתבי הקודש. איך אני אדע באיזה ישיבה לבחור?
*ש* שלום ותודה רבה מראש על התשובה! הרבה זמן כבר מפריע לי העניין של השילוב בין זה שאומרים שצריך לפחד מהקבה ולראות ממנו ומצד שני צריך לאהוב אותו להתייחס אליו שהוא האבא שלנו. אהבה ופחד קשים יחד
*ש.* היי שבוע טוב. אמא שלי נפטרה מהמחלה לפני מספר חודשים אחרי שנלחמנו עליה 7 חודשים. היא סבלה מאוד בכל התקופה ההיא עד כדי זעקות כאב. אני מנסה להאמין שהקב"ה עושה דברים לטובתנו למרות שאנחנו לא רואים את זה עכשיו. אבל לא מסוגלת שלא לכעוס. הכעס מתבטא בהרבה בחינות בעיקר תפילה, צניעות ושמירת נגיעה. אני מאוד מאמינה בדברים האלה ויודעת שתפילה מחברת אותי אך לא מסוגלת להתפלל ולקיים את המצוות האלה כשאני מרגישה תלושה מבובלת ולא מבינה. עברתי את השלב של הלשאול למה דווקא לה כי אף אלד לא יענה לי. אבל תמיד אומרים שהקב"ה מרחם על יתומים. אז למה הוא לא מרחם עלי. הוא לקח לי את האישה שהייתה כל החיים שלי החברה הכי טובה שלי הנשמה שלי הלב שלי. ובכל זאת אני מרגישה כאילו אני לבד ושאני פגיע ושאין מי ששומר עלי. לילות שלמים הייתי בוכה שישמור עלי, שאני מפחדת מעולם הזה, שיעזור לי להתמודד. להתקדם קדימה. אני רוצה לחיות חיים עם משמעות לקיים תורה ומצוות לאהוב אותו באמת. אבל הכעס הזה לא עוזב אותי. אני מרגישה שהוא עזב אותי. איך אפשר להמשיך להאמין, לאהוב ולקיים כשיש כזה כעס? מקווה שהבנתם את השאלה. תודה רבה😓
*ש:* חג שמח! בתגובה לתשובה על בחירה חופשית, הבאת מספר ראשונים שסוברים שה' לא כל יודע, ולכן יש בחירה, אמנם רוב הדעות אומרות אחרת. זוהי מחלוקת אחת מיני רבים לגבי טבעו של ה', ואני עומד מבולבל ומשתאה לנגדן ולא יודע מה נכון ומה לא, כי בהכרח במחלוקות כאלה לא יכול להיות שכל הצדדים צודקים. במה אני מאמין? ואם אני מאמין באלוהים שמוצג בדעה אחת וחברי מאמין באלוהים שמוצג בדעה אחרת האם שנינו יהודים? הרי כל אחד מאיתנו עובד אלוהים אחר, ובהכרח אחד מאיתנו טועה וכופר
*ש.* בערך כשהייתי בת 13 התחלתי ממש להתחזק באמונה ולהיות יותר 'דוסית'. מאז נהייתי ממש ממש שלמה עם האמונה שלי, המון דברים היו לי כל כך ברורים פתאום וממש ראיתי את הנוכחות של ה' בחיים שלי. אבל דווקא עכשיו, אחרי שנה של הדרכה ואחרי שנפגשתי אפילו עוד יותר עם תורה יותר עמוקה והתבגרתי פתאום פשוט הפסקתי להרגיש את ה' בחיים שלי. אני כבר כמה זמן עושה הכל כרגיל, מקפידה לגמרי על כל הדקדוקים וכלפי חוץ נראית ממש כאילו אני הכי בתוך זה אבל אני מרגישה שאני כבר לא שם. אפילו התחילו לי ספקות אם בכלל יש אלוהים, וזה כל כך מוזר כי אני כן רוצה להאמין וכן מחפשת כל כך את האישור הזה שמצאתי את האמת אבל אני פשוט לא מרגישה את זה יותר. יש מלא דברים שלא מסתדרים לי- איך הקשר עם ה' （שהוא לא דמות）הוא קשר 'אנושי' של דיבור ובקשה, הרי הקב”ה הוא איזה כח, משהו על טבעי, איך האמונה שלנו מתבססת על זה שהוא שומע בקשות שלנו ובוחר שדברים יקרו לנו, זה נשמע פשוט מידי יחסית לקב”ה. בגלל זה גם ממש קשה לי להתכוון בתפילה. אני רואה אנשים מדהימים וגדולים שחיים חיים של תורה, אני כל כך רוצה להבין ולהאמין בזה אבל פשוט לא מצליחה...
*ש* הרבה פעמים כשאני מתפלל על משהו הרבה פעמים יוצא לי בהתחלה לומר אני רוצה כך וכך אבל אז אני חושב ומה אם הדבר הזה יגרום למשהו רע? אז אני אומר שה' יעשה את הדבר הטוב ביותר אבל זה פשיטא! למה אנחנו צריכים להתפלל אם כך? ברור שה' יעשה את הטוב ביותר!.. הרי בסופו של דבר לה' יש תוכניות והם הטובות ביותר, איך אני יכול ולמה כדאי לי בכלל לשנות את התוכניות שלו בעזרת תפילה אם זה אכן משנה ואם לא אז למה מתפללים?