תודה רבה על הפרויקט המוצלח! רציתי לשאול,מי אמר שאלוהים זה ה'? הרי ת'כלס אי אפשר לדעת עד שלא נעלה למעלה..
שלום! קודם כל תודה רבה על האפשרות לשאול שאלות. אני לא מבינה למה אנחנו חייבים לנהוג כבוד יתר במבוגרים מאיתנו. ברור שאנחנו צריכים לכבד כל אדם, אבל זה שאדם מבוגר ממני לאו דוקא הוא יודע יותר טוב ממני, יכול להיות שיש לי ניסיון יותר ממנו, או אפילו חכמה יותר משלו. ועדין, אנחנו חייבים יותר לכבד אותם ואפילו לשמוע להם. השאלה שלי היא למה? תודה רבה!! בת 16
דבר ראשון פרויקט מטורף!! אני בת 16. לפני 4 שנים בערך התחזקתי. מרגישה שפתאום כלום כבר לא מחזיק לי את עבודת ה', כאילו מה שסיפק אותי עד עכשיו לא מספק, ולא מוצאת מה כן יכול לספק את עבודת ה' שלי... פתאום יש לי התמודדויות בעבודת ה שלא חשבתי שאתמודד איתם ותמיד שפטתי את מי שמתמודד איתם תודה רבה:)
אשריכם על הפרוייקט המטורף הזה!!😃 אני בכיתה י"א, מדריך בבני עקיבא, ואני דתי מאוד מבפנים. המשפחה שלי והסביבה שלי דתיים לייט ואני מרגיש שאם אני אראה את הרמה הדתית שלי, זה יתקבל בפרצוף עקום... בתקופה האחרונה קיבלתי על עצמי ציצית, ואני הולך איתה רק בתוך המכנס. שנה הבאה אני צריך להתחיל לחפש מסלול לסוף התיכון, מבחינת ההורים שלי מצופה ממני ללכת דוך לצבא-בלי להסתכל ימינה או שמאלה, אבל אני ממש רוצה ללכת למכינה דתית/ישיבה. להבדיל אלף אלפי הבדלות: אני מרגיש שזה קצת כמו לצאת מהארון, ארון הקודש. לחשוף את הזהות האמיתית שלי בפני ההורים והאנשים הקרובים אליי-שהיו בטוחים שאני בן אדם אחר. איך להיות אני?
קודם כל, תודה רבה רבה על הפרויקט! מדהים ועוזר כל כך! יש איזה עניין שמעסיק אותי הרבה זמן.. כל העניין עם ה70 פנים לתורה, אולי ממקום מסויים זה נשמע יפה שהתורה מראה המון צדדים בה והיא לא מביאה רק צד אחד, אבל שאני חושבת על זה לעומק, זה מרגיש לי ממש סותר, אם הקב"ה רוצה שנעבוד אותו, ויש לו דרך - התורה, אז למה יש המון פירושים שונים ואחרים לתורה? למה יש המון פסקי הלכה ששונים זה מזה? השקפות עולם שונות שזה בכלל מבלבל, אני יכולה על כל השקפת עולם תורנית שאשמע להגיד שאני רואה בה דרך נכונה, אני לא אוהבת לקטלג, אבל לצורך השאלה.. ההשקפות של הגוש והקו, אני מבולבלת ברמות, ברור לי שאין לי בכלל את הזכות להגיד כל ההשקפה של הרבנים מה יותר נכון, אבל שאני רוצה לבחור לעצמי בע"ה חתן, ועל דעת איזה רבנים לבנות את הבית שלי בע"ה, ובכלל, לבחור השקפה שאני מתחברת אליה.. אני לא יודעת איפה אני והעבודת השם שלי בתוך כל זה.. שמעתי פירוש על העניין הזה, על הפסוק שאומר "ותהי האמת נעדרת", שהכוונה זה עדרים עדרים, שלכל השקפה יש קצת מן האמת.. אבל זה עדיין לא מספק אותי, אני ממש מבולבלת מהעניין של ריבויי הפנים של התורה.. תודה רבה על העזרה!
היי! בת 17... אני לומדת עכשיו מחשבת ישראל באולפנא מהספר "אמונה וגאולה" ושמתי לב שהרבה רבנים מתייחסים לאדם הראשון, לחטא שלו, באחד המוקורות הרש"ר הירש אומר שחטא אדם הראשון לא שינה את המהות שלנו, וביכולתינו לשמור על הנשמה והטהרה שלנו ולהחזיר את הנשמה שלמה וטהורב לבורא. מה היה קורה רם אדם הראשון לא היה חוטא? עדיין היינו צריכים ללמוד תורה ולשמור ככ על הנשמה שלנו? תודה על העבודת קודש הזאתי!
אני חושבת שכבר שאלו שאלות בסגנון אבל לא נגעו בנקודה שחשובה לי.. אז בקצרה-משמעות החיים. מה המשמעות של החיים? מה התכלית שלהם? למה אני כאן..? מה השליחות שלי?
שלום, מכירים את זה שיש כזה מלחמה בין החברים/האחים/כל מסגרת אחרת על 'מי יותר מסכן?' זה יכול להיות מי שישן הכי פחות בלילה, מי שעבר הכי הרבה הליכים רפואיים, ועוד דברים כאלה... אני תמיד שם, בוויכוחים, אבל לא נתפס אצלי; למה עושים את זה? וגם, זה פוגע באמונה? כאילו ,עושים תחרות "את מי הקב"ה מעמיד ביותר נסיונות", לא? תודה.
קשה לי לחזור לשגרה. לא יצאתי מהבית כמעט חודשיים, ואני מרגיש שבזמן הבידוד הזה התפתחתי מאוד מבחינה רוחנית תורנית ואישית וכשאני צריך לחזור עכשיו לשגרה-אני מרגיש שהיא לא מתאימה לאדם החדש שנהייתי. וגרוע מזה, אני מרגיש שהיא רק מקלקלת לי את מה שבניתי. כאילו עד עכשיו צללתי והחזקתי את האוויר, והייתה לי הזדמנות לצאת ולנשום אוויר ועכשיו אני צריך לחזור ולצלול חזרה. איך אפשר לשמור על עצמי ועל האישיות הרוחנית שלי חזקה?
שלום אני בן 16. בתקופה שהייתי בישיבה הייתי מאד פעיל גם בהדרכה שלי גם בהתנדבות ועם חברים ובכללי היה לי חיות בכל מה שעשיתי בין בקודש - לימוד תורה ובין בחול - בכושר.. איך שהתחילה תקופת הקורונה אני מרגיש שאני נובל אין לי כוח לכלום לא להתנדב לא ללמוד פשוט חוסר חיות בנוסף לכך עברתי משבר מסוים שרק הוסיף למצב רוח העגום שלי.. ניסיתי מלא דרכים להרים את המצב רוח ללמוד תורה בלי חשק להתנדב בכוח אבל זה לא זה.. אם יש איזה דרך להכניס בי חיות מאד אשמח.. ותודה על הפרויקט המדהים הזה.
אהלן, קודם כל תודה רבה! אתם עושים עבודת קודש וזה לא מובן מאליו! יש שאלה שמעסיקה אותי כבר תקופה. לפעמים אני נמצאת בסיטואציה שאני פוגשת מצווה ואני מרגישה משהו פנימי כזה של דחיה. אני אתן דוגמא- תפילה בבוקר או סתם שירי שבת שאני מרגישה שמשהו בפנים לא רוצה את זה, דוחה את זה. אני מרגישה שאותו הדבר מאוס עלי ואני לא רוצה לעשות את זה(כמו לשיר שירי שבת). עכשיו, אפשר להגיד שהפתרון הוא לעשות את אותם הדברים גם בלי שאני רוצה אבל אני לא יכולה לדמיין אותי מתעלמת מאותה הדחיה. זה משהוא ממש חזק שאני לא צליחה להתנגד אליו. אשמח אם תעזרו לי בעניין הזה:) תודה רבה!
תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪