יש לי תחושה מעיקה ממש שהתורה יוצרת אצלי. לפעמים אני פשוט לא מבין למה היא חייבת להידחף לכל דבר שקיים. אני מרגיש כאילו לפני כל דבר שאני לומד או לוקח לחיים שלי היא תמיד חייבת לבוא לפני זה ולגרום לי לשאול את עצמי: "רגע, אבל למה? מה התורה חושבת על זה?" וגם על כל רגע פנוי שבו אני מרשה לעצמי לבזבז את הזמן אני ישר מרגיש תחושות אשם. אני בישיבה שבה לכולם נורא אכפת מה' ולי פשוט קצת נמאס. האם זה רע? איפה אני יכול לתת לעצמי להתפתח גם בלי התורה? האם אני רק בתחילת הדרך להיות דתל"ש? בן 16
רוצה להיות יותר "צדיקה או "דוסה" מה שתחליטו עכשיו אני מרגישה שהחברה שלי לא נותנת לי להיות ככה.. ברוך ה' ישלי חברה דוסית מהצד אבל החברה העיקרית שלי היא ממש לא מתאימה למה שאני רוצה (להתחזק בדת) וזה ממש מציק לי שאני לא מסוכרנת עם שני המקומות שאני נמצאת בהם אבל מצד אחד החברה "שמקלקלת" אותי ממש טובה לי כאילו הן תמיד פה בשבילי והכל.. ואני מרגישה ממש פתוחה איתם.. מצד שני היא מקלקלת אותי מה כדאי לי לעשות? בת 13
ש. הי שלחתי לכם שאלה לפני כמה ימים על זה שאני נופלת באינטרנט.. אני מבינה שיש לכם מלא פניות אבל מתחננת שתענו לי הכי מהר שאתם יכולים!! הגעתי לפורנו!! מתחננת אליכם! אני צריכה את העזרה שלכם דחוף!!! תודה מראש! אתם עושים עבודת קודש❤
ש שלום, אשמח שתענו לי בפומבי. איך אפשר לרמוז לאחיות (ובמיוחד גדולות ממני) שצריך להיות צנועות גם בבית?? אני גם בן! לא רק בחוץ יש בנים! ובבקשה מכם בנות ואחיות, לכסות יותר מהברך! קחו לתשומת ליבכן. תודה בן 16
ש. שלום. אבא שלי חזר בשאלה לפני בערך 6 שנים אבל הוא לא התגרש ואנחנו חיים ביחד. לאחרונה ההורים שלי רוצים שאני אבוא איתם לחוף המעורב ואני ממש קרוע כי אני רוצה לשמור על העיניים אבל אני גם רוצה להיות עם המשפחה ואני יודע שזה קשה לאבא שלי שאני לא בא איתם תודה רבה ושכוייח על המיזם!
היי, הגעתי למסקנה קצת מבלבלת, אשמח שתגידו מה דעתכם עליה. היתה לי איזה הבנה שאמונה היא בעצם להאמין באנשים. אנחנו מאמינים להורים שלנו, למורים שלנו, לרבנים שלנו, שה' הוא אמיתי והתורה נכתבה על ידו. אנחנו מאמינים להם מהרגע שנולדנו, ואז בגיל מאוחר יותר שאנחנו מתבגרים כל אחד בוחר בדרך שלו- האם להאמין להם שיש ה'? או לבחור שלא להאמין? האמונה היא בעצם האמון באדם כמונו, שמעולם לא פגש את ה'. איפה הקב"ה בכל הסיפור הזה? מתי אני מאמינה לו שהוא קיים? אין לי בעיה שהשאלה תפורסם, אבל כן אשמח לדעת למי לפנות אם לא אבין את התשובה :) תודה לכם! עבודת קודש בת __
שלום, אני מרגישה קצת ביקורתית כלפיי עצמי ברוחניות, אני מרגישה שאני עסוקה יותר מידי בלחשוב על מה שהייתי : הרגשתי הרבה יותר קרובה לה' והיו לי ניצוצות כמעט בכל הדברי תודה ששמעתי והרגשתי שזה חלק ממני ועכשיו אני לא מרגישה את זה, מה אפשר לעשות?
היי קודם כל תודה רבה על המיזם המדהים הזה שעוזר לכל כך הרבה בני נוער רציתי לשאול: איך אפשר לגרום לתפילה להיות מעניינת? בתקופת הקורונה מאוד קשה לשמור על שגרה של תפילה בבוקר ובכלל כי אין עוד אנשים שישירו ביחד את התפילה. לא ממש עבד לי כל הקטע הזה של הוספת תפילה אישית לתוך קטעים.. א. למה זה כל כך קשה להתפלל לבד? ב. אני אשמח לטיפים ולעצות אם זה אפשרי 😊 תודה רבה
אני משדלת שלא לדבר לשון הרע אבל הרבה פעמים רוצה לשתף חברה טובה או אמא בדברים שקרו לי או אני חושבת עליהם ויש בתוכם עובדות או דברים על אנשים אחרים... אני לא רוצה לשמור בלב אבל גם לא רוצה להגיד לשון הרע מה לעשות?
ישלי משהו שדי מפריע לי, אני לא יודעת כלום בערך על דברים לא ראויים וכזה לצערי החברה כיום מדברת על זה המון,יוצא לי לשמוע המון מילים לא ראויות אבל אני פשוט לא יודעת מה זה,בסופו של דבר אני מרגישה די 'בחוץ' מהחברה,ברור לי שכמה שיותר להישאר תמימה יותר טוב אבל כל פעם שאני שומעת את המילים האלה יש לי רצון לחפש מה זה והרצון עוד שניה גובר עליי!! מה אפשר לעשות?
אהלן, קודם כל אני מאוד מעריך אותכם ואת הפרוייקט המטורף שלכם... ועכשיו לשאלה-אני לומד בכיתה יב בישיבה תיכונית, נער דתי מתפלל את כל התפילות, מקפיד על מצוות ומאמין בה' מאוד. הבעיה שלי היא שאני לא מתחבר ללימוד קודש כלשהו, לא גמרא, לא תורה, לא ממש אמונה או הלכה, פשוט לא מושך אותי לימוד התורה ובעז"ה שנה הבאה אני צריך להתחיל שיעור א' בישיבה שאבחר בה ואשמח אם יש לכם עצות בשבילי איך להתמודד עם זה, אחרי הכל אני מבין את החשיבות של לימוד תורה.
שלומות:) אשמח לרעיונות לספרים שאוכל ללמוד בהם על יישוב הדעת ושלווה, שמחה אמיתית ועקביות בעבודת ה' יתברך (ראיתי באחת התשובות שהצעתם את הכתבים של הרב קוק, ספציפי יותר?) תודה גדולה !! בת 17