אשמח להצעות/הדרכות איך להגיע ליראת שמיים. בדף היומי דובר הרבה על כמה שיראת שמיים חשובה, ושבלעדיה לימוד תורה "לא שווה", ואני חוששת שאין לי מספיק יראה...
שלום, יש לי שאלה קצת בלתי הגיונית, יצא לי לראות משהו והגעתי למצב של פעולת יצר הברית בזמן התפילה והתפילין והטלית נמצאים עליי זה פשוט קרה ולא הצלחתי לשלוט בזה, מה עלי לעשות? אני מרגיש שבגדתי באלוהים ואני יותר לא רצוי אצלו. אני באמת לא יודע איך זה קרה לי אבל זה פשוט קרה לא שלטתי על זה ואני מתחרט אבל מתבייש להניח את התפילין כי אם הגעתי למצב כזה יכול להיות שהרגשתי שאין להם ערך עבורי ואני לא רוצה להיות ככה - מה אני יכול לעשות?
אני יודעת שזה לא בדיוק התקופה בשנה אבל פשוט מאז פורים אני מנסה לסדר לי את החג הזה בראש ולא מצליחה.. יש לי ככ הרבה שאלות עליו.. אני לא מצליחה להבין איך פורים מסתדר עם היהדות.. זה כאילו יום שבו אנחנו משחררים מעצמנו הכל.. יום שבו אנחנו דופקים את הראש, משתכרים, ותכלס אין לנו מושג מה יצא ממנו.. ובכללי זה נראה לי ככ לא מכבד!! לשבת בסעודת חג כשכל הבנים מסביבי -לא דווקא מהמשפחה- שיכורים ולא מודעים למעשים שלהם, והם גם ככ הרבה פעמים משפילים את עצמם, גם אם זה בדברי תורה, ותודה, וסליחה.. גם אם הם אומרים דברים יפים הדרך היא דרך של שיכורים, היא מוגזמת ככ ומוקצנת.. מרגיש לי כאילו הבנים הופכים קצת להיות ההצגה של הבנות, אבל תכלס זה השמחת חג שלנו.. קיצור לא מבינה איך זה השמחה של החג כשבעיקרון היהדות מאמינה בשמחה ככ שונה, הרבה יותר עמוקה ופנימית.. אני ישמח לקצת סדר...תודה רבה!!
איך להתכונן לפסח? נפשית ורוחנית, ממש להרגיש את החג ואת התרוממות הרוח ולא רק את הבאסה של הקורונה והשולחן שנהיה קטן..
*ש.* אני דתיה. נולדתי בבית דתי, חונכתי השתייה ואני מאמינה בדרך התורה באמת. לאחרונה ראיתי ראיון של זמרת דתיה שבעבר יצאה בשאלה ויעילה בעולם, הגשימה חלומות ונהנתה במישור הכי גשמי שיש. אחרי שמיצתה מצאה את דרכה בחזרה לשורשים וחזרה בתשובה תכלס, אני יכולה ללכת להנות ולבלות לעשות מלא דברים שבתור דתיה לא מתאפשרים לי מין חופש גשמי לרגע ואחר כך לחזור בתשובה. נכון?
*ש* אם בעל ואישה נמנעים מלגעת אחד בשני במשך שבועיים בחודש בשביל לקרב את האהבה וכדי ליצור מעין געגוע בשביל שכשיחזרו, יהיה לזה יותר משמעות. למה את הקב"ה אנחנו כל הזמן מזכירים 'בכל דרכיך דעהו' ? זה לא הופך את המפגשים שלנו עם הקב"ה למשהו יותר פשוט, אם יש אותו כל הזמן? נגיד יש ממתק שאבא מאפשר רק בשבתות, ברור שאני ארצה אותו יותר מאשר אם הייתי יכולה לאכול אותו בכל השבוע... למה לא ככה היחסים שלנו עם הקב"ה. געגוע וחיבור אלא חיבור מתמיד.
*ש* . באנדם ציני... אני רוצה לדעת איך אני עובדת את ה' בלי ציניות...
*ש.* אני לאחרונה מתעסק המון בפיתוח גוף ובמראה החיצוני ואני גם קצת מתלהב ממנו. השאלה שלי היא האם זה מפריע לקב"ה שאני מתעסק בזה הרבה? כל פעם שאני מתאמן או משהו כזה אני חושב על זה ומשום מה השאלה הזאת ממש מפריעה לי כי אני חושב שזה ממש בעיתי.
*ש.* היי! יש לי התלבטות מאוד גדולה בנוגע לחברה שאני נמצא בה... אני רוצה בעתיד להגדיר את עצמי בתור אדם דתי וטוב, אבל אני נמצא בחברה בה רוב האנשים לא כל כך שומרים נגיעה בין בנים לבנות וזה די קשה לי לפעמים להיות כמעט היחיד בקבוצה ששומר נגיעה (זה בכמה קבוצות אנשים לא רק אחת) ואני לא יודע מה לעשות...
*ש.* לא סגור כ"כ על איך לנסח את זה, אז אולי זה ישמע קצת לא ברור אבל בעז"ה אצליח, למה אנחנו לא מתלבשים כמו חרדים? האופן שבו אני לבוש (בדיוק כמו כולנו במגזר) הוא לא לבוש "יהודי".. אני חושב שהמשפט הבא רלוונטי יותר לבנים אבל אם אני אוריד את הכיפה והציצית אף אחד לא יאמר שאני דתי.. זה מעסיק אותי המון- אז למה בעצם לא להתלבש כמו חרדים?
*ש.* אין לי כוח. אני יודע שאני יכול עכשיו ללמוד או לומר תהילים או אפילו סתם ללמוד למבחן שיש לי עוד יומיים אבל דוגרי, אין לי כוח. פשוט, מותש. וזה לא משהו ספציפי, זה לא שבוע עמוס או משהו בסגנון... פשוט, אין לי כוח. למה? מה עושים?