1. מה אפשר לעשות עם המריבות בשולחן שבת בבית? 2. איך אפשר להבליג ולא לכעוס? 3. איך אפשר להכניס נקודות ערכיות ומשמעותיות בשולחן שבת בלי כפייה?
הי. תודה! אני כבר תקופה הולכת לישון מאוחר מאוד, לא שאני יושבת בטלפון וסתם נמרחת, פשוט בלילה יש בי פתאום כוחות וחשק לעשות. פתאום בלילה אני מתחילה לצייר או לסרוג, דברים שביום לא יוצא לי. בלילה אני משלימה שיעורים וכו. אבל אני אחרי זה קמה בבוקר שפוכה ולפעמים לא קמה לשיעורים. אז זה מבאס. אשמח לטיפים אולי.. תודה!!
יש מלא סיפורים על אנשים שבגיל מאוחר פתאום גילו שהם יהודים וכו. זה מפחיד ממש אם פתאום אני בכלל לא יהודיה ואני איזה נוצריה? איך אפשרררר לדעתת תודה!
היי נכנסתי להדרכה בסניף עזרא השנה, בקורונה, לכן רוב הפעולות עד עכשיו היו בזום.. לא מזמן תנועות אריאל ובני עקיבא חזרו לפעול כרגיל (תוך התעלמות מהכללים לפי מה שאני יודעת) ולא רק הם, גם בתוך עזרא יש מדריכים שעושים פעולות ואפילו בסניף שלי. מופעל עלי לחץ לעשות פעולות פרונטליות למרות שאסור, מצד החניכות, המדשית וחברות אחרות. אני יודעת שזה אסור על פי החוק ומבחינה מוסרית אבל אני קצת מרגישה שאני תוקעת את הקבוצה מלעשות מה שטוב לה.. מה גם שאני באה ממשפחה שמאוד שומרת על הכללים בעוד שחברות שלי כבר לא כל כך מרגישות את הקורונה אז הן חושבות שאני סתם מגזימה. איך להתמודד עם הדילמה? גם מול עצמי וגם מול מדשית/חניכות? תודה:)
למה אסור לראות אלימות או לשמוע שפה גסה? אני לא רואה שהדברים האלה משפיעים עלי או משו בסגנון זה כן לא נעים כשזה קורה לידי אבל נגיד אני רואה סרט אז מה הבעיה? אם יש סרט שבגלל האלימות בו זה שש עשרה או שמונה עשרה ומעלה אני כן מרגיש בסדר לסמן שאני בגיל הזה אז בשפה הגסה אני יכול להבין שזה יכול לגרום לי לדבר ככה אבל מה הבעיה לראות אלימות? לאו דווקא סרטי היאבקות נגיד זה חלק מאיזה סרט או משו תודה רבה על הפרויקט עזרתם מאוד.
ש. יש לי חבר ממש טוב שאני בקשר איתו כבר למעלה מחמש שנים, ולאחרונה הקשר שלנו מעצבן אותי כי אני מרגיש שהקשר נהיה מהצד שלו רק (בעיקר) למטרות של "ניצול" (עשית את השיעורי בית? סיימת את המשימה? אתה יכול לעשות בשבילי משהו? וכו') וזה ממש מבאס אותי. אני גם לא יודע מה לעשות כי מצד אחד לא באלי לנתק את הקשר מצד שני הוא לא נחמד לי ויש לי חברים שיותר נחמד לי איתם... מה לעשות? ברור שאני לא רוצה לפגוע בו ואני כן עומד להיפגש איתו בבית ספר סניף וכו'...) תודה רבה על כל התשובות!!
אני שומרת נגיעה ובטעות נגעתי מתוך אינסטינקט במישהו מהצוות שלי ואני מרגישה נורא! אני יודעת שה' יסלח לי אבל אני מפחדת שזה יקרה שוב ואז זה כבר יתדרדר לדברים גרועים, אשמח שתעזרו לי.
שלום, ראשית, אתם עושים עבודה מדהימה במענה לכל השאלות! במיוחד שזה בהתנדבות, מעריכה מאוד! אני מעל גיל 18, מקווה שזה בסדר שאני שואלת את השאלה כאן. שואלת את השאלה כי יש כאן משיבים וזה יוכל לתת לי נקודת מבט טובה. אז ככה- יצאתי עם מישהו לפני חצי שנה. הרגשתי שסוף סוף הולך לי טוב, הוא היה בסגנון של מה שאני מחפשת, חיכיתי לדבר איתו, להודעות, להקלטות. היו פערים קצת שדיברנו עליהם אבל הכנות הייתה חלק מאוד גדול מהקשר והרגשנו שיש בסיס טוב ושנמשיך לבדוק. נפרדנו. יצאתי מאז עם עוד בחורים. אבל אני מרגישה שאני מתגעגעת לקשר איתו, אני לא יודעת אם דווקא אליו, אולי רק לקשר הטוב שהיה ולרגשות שהיו לי... בתקופה האחרונה עולות לי מחשבות אם כדאי לנסות שוב? אני מתאפקת לא לשלוח לו הודעה או להתקשר אליו. אני אני מרגישה שאולי התקופה שיצאנו השפיעה על הקשר(שנינו היינו בתקופה של לחץ, קורונה, סגר) והייתי שמחה שננסה שוב לבחון את הדברים. אבל, אני לא יודעת מה הצד שלו. הייתי מעדיפה שבן יענה- איך מהצד שלכם זה מרגיש? מה אתה חושב שבת תפנה אליך שיצאת איתה שתחזרו? האם לא כדאי לחכות שאולי הוא יפנה אלי? אולי צד שלישי? תודה רבה! ושוב מעריכה את העבודה שלכם!! מין וגיל * בת, 21
קודם כל תודה על כל מה שאתם עושים! לא מובן מאליו בכלל... אני יודעת שכתוב שאתם לא עונים על שאלות על נפילות ברשת אבל זאת לא בדיוק השאלה שלי אז אשמח שלא תתייחסו אל השאלה מהכיוון הזה. ההורים שלי כל הזמן דואגים לאח שלי שלא יראה דברים לא רצויים באינטרנט, שמו לו הגנה, כל הזמן בודקים מה הוא רואה, ולי שום דבר. לא שמו לי הגנה, לא בודקים או שואלים מה אני רואה. למרות שלא לזה אני רוצה שתתייחסו אבל זה לא שאני יוצאת ילדה טובה בעניין הזה וגם אני לפעמים נופלת לראות דברים שלא הייתי רוצה לראות. מה אני יכולה לעשות עם זה? מצד אחד אולי אני צריכה לשמוח שכנראה שההורים שלי סומכים עליי אבל על אח שלי לא? לא כל כך יודעת מה לעשות..
אני אוהבת את ההורים שלי ברמות אבל ממש קשה לי להגיד להם 'אני אוהבת אותך', לא יודעת למה, המקסימום שאני מצליחה זה באנגלית. תמיד מרגיש לי צבוע למרות שזה הכי אמיתי וכנה בעולם. מה לעשות?
ש. קודם כל שאפו ענק על המיזם!!יש לי חבר וזה הולך לחתונה בעז"ה. בכל פעם שאנחנו נפגשים אני מרגישה את הצורך להביא לו חיבוק. אני מרגישה שאני מראה שאני אוהבת יותר דרך מגע וגם לפעמים אני באמת צריכה את המגע הזה, את החיבוק הזה. אנחנו ממש רוצים לשמור נגיעה אבל אני פשוט לא מצליחה.. זה קשה לי. כשאנחנו בסביבת אנשים אנחנו שומרים נגיעה ולכן אני משתדלת להיות בסביבת אנשים אבל אני תמיד מחכה לשנייה הזאת שנהיה שנינו לבד כדי לקבל ממנו חיבוק. מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה להגיע למצב של מגע טהור וקדוש אחרי חתונה? בת 18
ש. היי, אני יודעת ששולחים לכם מלא שאלות בנושא בנים-בנות וסליחה שאני יוצאת בנאלית ושואלת גם על הנושא הזה.. אז ככה, מכיתה ח' תמיד "הדביקו" לי בנים... אני אסביר: נגיד היה בן ואנשים ראו שאנחנו קצת מתחילים להתקרב אז מיד החליטו בשבילי שאנחנו מתאימים ושאני "מאוהבת" בו. זה הגיע לרמות קצת קיצוניות, היה איתי מישהו שחצי מהסניף החליט שנהיה מתישהו בחיים ביחד ושאני "דלוקה" עליו עד שהוא בעצמו כבר חשב שזה נכון! (כמובן שזה לא היה נכון משום כיוון). לא תמיד אנשים התכוונו לזה רציני, אבל זה נמשך ונמשך עד שהיו אנשים חשבו שזה באמת אמיתי. אני ממש לא בן אדם שהולך תמיד למקומות עם בנים ואפילו להפך, אני ממש משתדלת להתרחק ממקומות מעורבים לצורך סתמי. לא יודעת איך להיפטר מזה!! ממש כבר מיואשת ומתוסכלת, אמרתי לחברות שלי שזה מפריע לי אבל זה לא עזר (אני אדגיש שזה ממש לא בא ממקום רע אלא מחוסר הבנה), ניסיתי להתייחס לדברים האלו בצחוק אבל זה גם לא עזר... בקיצור (וסליחה שהארכתי עד עכשיו) ממש אשמח לעצה טובה איך לגרום לחברות שלי להפסיק לעשות את זה ואיך לגרום לאנשים (ובמיוחד לבנים!) לא לחשוב שזה אמיתי...