ש. היי, אני בת 17. אבא שלי בן 60+ והוא קצת מתחיל להזדקן... יש לו מכשירי שמיעה והוא מתחיל לשכוח דברים, גם דברים שהוא ידע כל החיים שלו. זה ממש מפחיד אותי. ואני יודעת שזה הגיוני בגיל 60 אבל אני לא מצליחה לשחרר את זה... כל פעם שהוא שוכח משהו אני מתחילה לפחד. אתם יכולים לעזור לי לקבל את זה איכשהו?
ש . היי, תודה ממש על מה שאתם עושים!! הרמב"ם מדבר על כך שאדם חכם הוא אדם שהולך בכל מידה באמצע ולא בקיצוניות. השאלה שלי איך יודעים למצוא את האמצע המדויק הזה? מפני שלכל בן אדם יש נטיות או העדפה (גם בלתי מודעת) למידות מסוימות שאליהן הוא יקפיד יותר. בנוסף כל אדם מושפע מהבית והסביבה שבה הוא גדל. יש בתים שמקפידים על מידות מסויימות יותר ומידות מסויימות פחות (לא בכוונה אלא ככה האדם) עכשיו אני רוצה באמת לכוונן ולדייק אותי לאמצע אבל אם גדלתי בסביבה מסוימת בה יותר נדיבים אבל גם יותר כועסים. כך אוטומטית הספקטרום שלי נגיד של מידת הכעס יצטמצם וכך גבול האמצע שלי לא באמת יהיה מדויק. אשמח שתעזרו לי לדעת למה אני צריכה לשאוף, לאיזה "אמצע" מדויק. תודה רבה רבה :)
אהלן אני בת 17 ומעניין אותי ממש כל הקטע הזה של כל ההלכה והתורה שבע"פ ומדרשים וזה.. מאיפה הם יודעים הכל? אני קוראת פסוק ואת הפירוש שלו ומתאמצת לחבר בניהם, וסבבה קצת מדרשים זה סבבה ונחמד, אבל לבנות על זה עולם שלם של השקפה והלכה, איך הם יודעים? ואם יש להם רוח הקודש אן משו כזה אז איך יש סתירות? כי תחלס איך לא יהיו סתירות... ואני נגיד גם יכולה לקרוא פסוק ולהגיד מה נראלי הרובד הנסתר שלו? יצאתי קצת מזלזלת בדיבור שלי, אולי הקצנתי קצת, אבל הכל מרצון באמת להבין.. תודה!
היי, יש לי שאלה בקשר למעמד הר סיני- הרי לפי מה שאנחנו מאמינים בו, כל הנשמות של כל עמ"י היו במעמד הר סיני. אבל משהו לא מסתדר לי כי אם כל הנשמות היו זה אומר שיש איזשהו מספר מסוים של נשמות בעמ"י כי לא יכול להיות שהיו מספר נשמות אינסופי הרי זה לא נגמר, ואז זה אומר שמספר הנשמות שהיו במעמד הר סיני יגמרו מתישהו ואז לא יהיה עמ"י. אני מאמינה שעמ"י ימשיך בעז"ה לאורך כל הדורות אז לכן זה לא מסתדר לי..
*ש* אהלן! יש נושא שמציק לי לאחרונה, שנה הבאה צריך לבחור ישיבה לשנים הבאות ואני רואה שיש הרבה גישות בלימוד. השאלה מה הגישה הכי נכונה? כלומר ברור שלכל אחד יש את המקום שהכי מתאים לו והדברים שהוא הכי מתחבר אליהם, אבל ברור לי שהבסיס צריך להיות אותו דבר אצל כולם. כשאני מסתכל בחז''ל וברמב''ם שו''ע ועוד אני רואה שהם פסקו שצריך ללמוד בצורה מדורגת קודם כל תנ''ך ואח''כ משנה ורק אח''כ להתעמק בתלמוד ואז להוסיף גם עיון, מצד שני אני לא רואה משהו כזה בישיבות, כלומר רוב היום לומדים גמרא, בעיקר עיון ודי מפקירים את כל השאר( הלכה, תנ''ך ועוד). ככה יוצא שאדם שהה מספר רב של שנים בישיבה ובסוף מחלל ח''ו שבת או לא מכיר את ספרי הנביאים שאלתי על מה מסתמכים ברוב הישיבות? ( בבקשה אל תגידו שזה התוס' בלעולם ישלש אדם שנותיו) , ומה המטרה שצריך להגיע אליה בלימוד?( שהאדם ידע תורה או שיקנה שכל של תורה או כל מיני מושגים אחרים שלא הבנתי כ''כ) נ.ב אם תוכלו להמליץ לי על מקום שעונה על הקרטריונים שהבאתי למעלה זה גם יעזור לי 😉
היי, אני רואה בקבוצה הרבה שאלות על חברה מעורבת ואיך להימנע, אבל אני לא כל כך מצליחה להבין - מה רע מלכתחילה בחברה מעורבת, כשהיא באה בצורה מכבדת ולא מבזה? באופן אישי, עד גיל יחסית מאוחר הייתי בחברה נפרדת, והמעבר לחברה מעורבת מאוד עזר לי בכמה בחינות... אני מבינה שיש אידיאל של מערכת יחסים בין גבר לאישה, ולא מצליחה להבין איך חברה מעורבת שהגבולות בה נשמרים כראוי פוגעת בהשגת האידיאל הזה בעתיד, דבר שמופיע כהנחת יסוד בלא מעט תשובות שקראתי בקבוצה. תודה רבה!
לצערנו במציאות של היום יש המון רבנים שעושים דברים לא רצויים בעיני התורה (ניצול של אנשים, שוחד, סחיטה ועוד המון דוגמאות שאני בטוחה שכולם יכולים למצוא ). האם הם נחשבים בכלל רבנים? אני יכולה להמשיך לסמוך על פסיקות או ללמוד מספרים או משיעורים שלהם אחרי ולפני המעשה הנורא שהם עשו?
למחות את זכר עמלק זה אומר להשמיד אותו מהיסוד. לכלות אותו לגמרי. אפילו תינוקות, ילדים וזקנים. מלכי העבר צוו לעשות את זה כמה פעמים אבל בכל פעם עמלק נשאר ולכן אנחנו עדיין מצווים למחות אותו. זה אומר שלעתיד לבוא אנחנו נצטרך לעמוד מול תינוק, עמלקי, אבל עדיין תינוק, ולהוריד עליו חרב או לירות בו כדור? איך זה הגיוני מוסרית? זה באמת מה שאנחנו מצווים עליו כיהודים? רצח של תינוקות חפים מפשע?? אנשים זקנים וחסרי אונים? נשים בהריון? ילדים?
אני לא מבינה איך יכול להיות הפסקי הלכה שיש בזמן האחרון. רק השבת בפרשת ויקהל פקודי למדנו כמה השבת חשובה והיום בבוקר אני רואה בעיתון שכתבו שיש רבנים שמתירים לשים בליל הסדר על השולחן מחשב פועל! זה פשוט לא הגיוני! ואפילו אם זה מותר מכל הבחינות, זה פשוט לא נשמע אמיתי. איך יכול להיות שבמשך אלפי דורות נאבקנו עם אי ספור מלחמות, גלויות, רדיפות, גזירות קשות, שואה ובכל הזמן הזה אנשים הקריבו את עצמם בשביל קידוש ה'! בשביל לשמור עוד מצווה אחת! כבר עברנו מגפות קשות ועם כמה שהנגיף הזה קטלני ומסוכן וקשה, זה פשוט נראה כאילו אנחנו "מתקפלים"! איפה האמונה שלנו? אנחנו יכולים באמונה גדולה ובעזרת ה' להתמודד עם המגפה הזאת בצורה הרבה יותר אמונית ועם הרבה פחות התפשרויות!
*ש* היי כשאני לומד מתמטיקה וכל שאר מקצועות החול זה לא נחשב ביטול תורה?