היי, תודה על הפרוייקט!!אני מרגישה שאני לא עובדת את ה' בשמחה ומתוך רצון אמיתי, אלא מחובה ומפחד.שכאילו לא באמת באלי לעבוד את ה', נגיד לא באלי להתפלל אבל אני עושה את זה כי אני מפחדת שאם לא אז אני סוג של "יבגוד" בקב"ה ושבגלל זה יקרה לי משהו רע.זה מבאס אותי כי אני באמת רוצה לעבוד את ה' בתמימות ובשמחה ולא מאינטרסים ופחד שהוא יחזיר לי רע אם אני לא אעבוד אותו ויהיה מחוברת אליו.
היי, קודם כל כמנהג המקום אני אקדים ואומר שאתם באמת מדהימים והמון תשובות שלכם לאנשים אחרים עזרו לי בעצמי שזה נדיר רצח אז תודה לכם!!אז אני אגש לשאלה.. קשה לי מאוד עם המצוות, לא עם המצוות שברורות לכולם כמו שברור שאסור להדליק אור בשבת וברור שאסור לאכול חזיר, אלא עם האלה שבמחלוקת, למה אני צריכה דווקא להחמיר, איך הרבנים באמת יודעים שה' רוצה שאני אעשה את כל המצוות שהם אומרים שחובה, שמעתי כבר על כל הקטע הזה עם עשה לך רב וכו', אבל באמת קשה לי עם זה אני מרגישה שאני עושה מה שאני עושה רק בגלל שההורים אומרים ולא בגלל שזה חשוב לעבוד את ה', ואני מרגישה שאני לא באמת עובדת את ה' בשמחה, אז למה כל זה שווה?
שלום! רציתי לשאול איך מעצימים את הנפש שלנו ואיך הופכים אותה לקדושה יותר?
היי ותודה רבה! אני בת 16 וברוך ה עובדת את ה ומשתדלת להתקדם כמה שיותר.. הבעיה הגדולה שלי היא שאני לא מצליחה לעשות את זה מאהבה, את הכל אני עושה מפחד או מהרגל. למשל, אני מתפללת בבוקר כי אני מפחדת שאם לא, הקב"ה יעניש אותי ויהיה לי יום גרוע... אני כל בוקר מבקשת לעבוד את הקבה מתוך אהבה יראה ורצון אבל זה באמת לא מצליח לי... מה אפשר לעשות??
למה אני צריכה לאהוב את הקב״ה? אני צריכה להודות לו אבל בשביל מה לאהוב?
היי...אני מרגישה שאני לא ממצה את עצמי, לא מנצלת את היכולות שלי מספיק... מה אפשר לעשות עם זה???
ש. היי. אנ נחשב ''הדוס'' של החבר'ה (רק בגלל ''שהחבר'ה'' פחות מתחברים לתורה ומצוות..) וכמעט תמיד יוצא שאני מסתיר את חיי התורה שלי. אני חושב שזה בא ממקום של לא לבלוט מדי וגם כדי להשאיר את התורה כהמקום שהוא ''שלי''. הבעיה היא שאני מרגיש שאני יכול לתת דברים טובים מהתורה לחברים, אבל אני לא מוציא כלום. מה אני יכול לעשות כדי לתת לאחרים מהידע שלי אבל שזה יבוא ממקום שנכון לי? בן 16
היי שלום לא יודעת ככ איך להגיד את זה אבל ממש נמאס לי מחלקים שבי, בעיקר מעצלנות ומבינוניות, אני לא מצליחה לצאת מזה למרות שאני שומעת אנשים שעושים כל מיני דברים לא משנה אם המעשים גדולים או קטנים ואני רוצה גם להיות אדם גדול, אדם שעושה אבל בסוף אני תמיד חוזרת לחיים הרגילים של הקטנות וכניעה לעצלות, יש רק דברים מאוד ספציפים שאני מצליחה להוביל ולעשות בהם אבל הרבה דברים שאני רוצה או חושבת לעשות אני לא עושה ונמאס לי להרגיש אדם קטן! לא יודעת עד כמה תוכלו לעזור כי בסופו של דבר אני יודעת שזה עבודה שלי עם עצמי אבל מנסה בכל זאת.תודה רבה רבה לכם וכל הכבוד על מה שאתם עושים, זה מטורף!דרך אגב סליחה שהשאלה קצת בבלאגן מקווה שזה בסדר😅
היי, ב"ה סגרתי שירות במקום שמתאים לי בול ואני ממש מאושרת:) רק יש מורכבות אחת... זה מקום חילוני ויש בו גם שינשינים ואמרו לי שלפעמים באים גם מתנדבים מחו"ל שחלקים לא יהודים אפילו. זה לא מפריע לי אבל כן הייתי שמחה לקבל עצות איך לשמור על עצמי (בעיקר בפן הדתי, כי זה מקום חילוני מאוד והם בקושי מכירים דתיים) תודה על עבודת הקודש שלכם!
היי. תודה ענקית על הפרוייקט , הוא עוזר ממש!!איך מוקירים טובה לקב"ה על החסדים שהוא עושה ? מספיק להגיד תודה במילים על כך וכך? זה נחשב מספיק?