*ש.* שלום וברכה, אני נמצא בשלב בחיים שבו אני צריך לבחור ישיבה לשנה הבאה, עכשיו ההתלבטות שלי היא לגבי האופי של הישיבה. מצד אחד אני מאוד רוצה שהישיבה תהיה ישיבה רוחנית עם אווירה חסידית בשביל באמת להתחבר לנשמה היהודית שבי שאני כל כך משתוקק. אך מצד שני אני יודע שאני רוצה להעקיף ולהעשיר את הידע שלי בכתבי הקודש. איך אני אדע באיזה ישיבה לבחור?
*ש* איך מתגברים על פרידה מהחבר? געגועת קשה למרות הסיבות הנכונות.. עצה חדשה חוץ מלתת זמן? *ש* היי:) אני בשביעית, ולא מזמן חבר שלי ואני חתכנו את הקשר. היה לנו קשר טוב אבל החלטנו יחד שזה לא מתאים עכשיו.. איך אני יכולה "להרגיע" את עצמי שמה שמגיע לי הוא אכן יגיע לי בע"ה בזמנו והוא יהיה הדבר הטוב ביותר עבורי? גם במקרה הזה וגם בכללי תודה רבה ואשרייכם על העבודת קודש שאתם עושים:)
*שאלה* לצערי יצא לי כמה פעמים בחיים ליפול לצפייה לדברים לא צנועים וכו'..ברוך ה לאחרונה התגברתי ונהייתי יותר חזק בזה אך עדיין לפעמיים יש לי הרהורים ומחשבות על כל מה שראיתי ובמיוחד בתפילה זה בה אלי הכי חזק אשמח לעיצות שיעזרו לי להפטר מהמחשבות האלו..
אני מרגישה המון פעמים לבד, וזה לא שאין סביבי אנשים, פשוט מרגישה לבד, בודדה גם כשאני עם החברים הכי טובים שלי.. אני לא מבינה מה גורם לי לזה, למה אני מרגישה אתזה בכלל?
יש לי ידידה ממש טובה ולאחרונה אמרו לי שהיא לא תמיד שומרת שבת, איך אני יכול לדבר איתה על זה בלי לפגוע בה ושהיא כן תתחזק בעניין הזה..
שלום אני בכיתה יב ואני מדריכה בבני עקיבא אני מרגישה שאני בקטע של מישהו והוא גם בקטע שלי ואנחנו חושבים שאפשר לקחת את הקשר הזה לחתונה האם להתחיל עכשיו? או לחכות עוד שנה שנתיים?
שלום, אני בכיתה י"א מדריך בבני עקיבא, מעביר לחניכים שלי פעולות על מידות טובות שצריך לרכוש, על עזרה לזולת ועל שמחה בעבודת ה'. אבל אני לא מרגיש את ה'. אני מאמין ב-ה' אבל לא מרגיש אותו. אני נמצא בסביבה שממש מאמינה ב-ה' מבחינת החברים. וכל הזמן הם מדברים על כמה שה' טוב ועובדים את ה' משמחה. כך שאני לא יכול לשאול אותם שאלות כאלה.. אני רוצה להבין איך הם עובדים את ה' מאהבה, מה מניע אותם לדבקות בבורא? ואיך זה יכול להניע גם אותי?
האם אפשר לשוב מחטא שמרגישים את החומרה שלו בכל רגע? שמירת נגיעה.. לצערי חטאתי בזה לא פעם.. לדעתי הרבה חוטאים בזה כי הם לא מבינים את שורש המצווה ואת המהות שלה בחיינו.
היחסים שלי עם אמא שלי מזעזעים. אני פוגעת בה כל הזמן והיא פוגעת בי. אני גם מרגישה שלא באמת אכפת לה ממני. לא אכפת לה משברים שאני מבקשת (דברים שהם לא טרחה בכלל! כמו לסגור את הדלת כשהיא יוצאת מהחדר שלי..) ממש קשה לי לכבד אותה ואני מרגישה בת ממש ממש רעה וגרועה. אבל אני לא רואה דרך לתיקון. כי גם שאני באה בטוב ומשתנה, היא מחזירה אותי למצב הראשוני. ממש יעזור לי אם תהיה דרך להעמיק בעבודה על כיבןד הורים.
אני מרגישה מרוחקת מהקב"ה. איך אוכל להתחזק באמונה ולהרגיש באמת קרובה לה'?