*ש* איך להשתחרר מסטיגמות שנוצרו עליי? הסביבה שלי מגדירה אותי בצורה כלשהי, כי באמת התנהגתי ככה, ואז מרגיש לי שאני מתאימה את עצמי לתבנית הזאת שיצרו לי ואז ממשיכים לראות אותי ככה ובעצם זה לא נגמר.. איך לשנות בעיקר את ההסתכלות של עצמי עליי שלא תהיה מושפעת מבחוץ?
*ש* היי. תודה על המקום לשאול בו👌 אז אני בת 18 וקיבלתי מה' מתנה מדהימה- כישרון לשירה. ביום שלמדתי לדבר- יצאה מנגינה, ברגע שלמדתי קרוא וכתוב- נאספו שירים למגירה. אם אני לא עוסקת בה הנשמה שלי מאותת לי בכל מיני דרכים, חלקן מעיקות, לחזור למוזיקה. ואני רוצה להבין באמת, למה אני לא יכולה להוציא מהכוח אל הפועל את הכישרון שלי? למה זה צריך לבוא בהתפשרות ובזהירות? ולא אני לא רוצה לתת לאחרים לשיר את האמירה שלי, ולא רוצה לשמור אותה רק לבעלי המדהים שיחייה. אני אוהבת את הקב"ה ואת דרך התורה- בחרתי בה. צניעות זה ערך קדוש ועליון בעיניי. אבל למה שהקב"ה ייתן לי דרך ביטוי כזאת- לא באתי לפה כדי לשמור לעצמי. מה הטעם??
*ש:* שלום וברכה. אני נערה מלאה, קצת יותר מזה... אני עובדת על זה וירדתי המון בתקופה האחרונה. (23 קילו.) למרות כל המאמצים אני מרגישה שנאה עזה כלפי עצמי, אני לא אוהבת ולא מקבלת את המראה שלי. קשה לי להסתכל על עצמי במראה ואני מרגישה הכי מכוערת בעולם. קשה לי ככה, ניסיתי לדבר על זה עם אמא שלי אבל קיבלתי רק תשובה של "את מהממת, מספיק לדבר ככה." אשמח ליעוץ מה אני יכולה לעשות בשביל לשנות זאת, לקבל את עצמי ולהעלות את הביטחון העצמי. תודה ענקית מראש! בת 16.
*ש* אני חושבת הרבה על המוות- מה יהיה ואיך יהיה... גם מפחידה אותי המחשבה שאומרים שאחרי שיבוא המשיח נחיה לנצח... לנצח- זה נשמע קצת מפחיד.. וגם אם לא זה- בעולם הבא זה לנצח מה נעשה פה או שם כ"כ הרבה זמן?? ומה אפשר לעשות עם המחשבות האלה?
היי. תודה רבה על האפשרות לשאול שאלות..לא מובן מאליו בכלל! אני לומדת בכיתה י"א. יש לי חברה ממש טובה, רק שיש 2 בעיות- אני בערך כל היום חושבת עליה, ולפעמים מתוסכלת ועצובה מזה שאני לא רואה ממנה הודעה. זה מגיע לעיתים קרובות למצב שיש לי כאב ראש מכל המחשבות עליה וגם למצב שאני פשוט נפגעת ממנה אם היא לא עונה לי או אם היא לא שלחה לי הודעה או אם היא מחוברת אבל לא עונה לי, וכל דבר אחר- ובאמת על שטויות והכל מאחורי המסך(=ככה שאני לא באמת יודעת מה הכוונות שלה אבל אני לוקחת את זה לרוב למקום של להיפגע וזה ממש לא נעים). חשוב לי לציין שכל המצב הזה לאו דווקא עכשיו בגלל הסגר והקורונה-שלא התראינו הרבה זמן, זה התחיל הרבה לפני. אשמח לעצות מה אפשר לעשות...תודה רבה!
*ש* היי לכם:) אני תופסת מכם כמה שיכולים לעזור לי אז משתפת.. אני שמיניסטית שתקועה לשנה הבאה. הייתי בטוחה שאהיה מהראשונות שיסגרו אבל ה' רצה ואני ממש מבולבלת ככה. בהתחלה ניסיתי כל מיני, היו לי כמה כיוונים בודדים ומשם המשכתי. אבל לא ידעתי שתחום אחד (מתוך 3 שהיה לי) מוביל לעוד 5 אופציות ומשם הכל התסבך. בדקתי הרבה, לא התרשמתי.. הייתה לי ציפייה למצוא את המקום המושלם שארגיש ישר חיבור אבל כבר ירדתי בציפיות ולהיות יותר ריאליסטית ואני מחפשת מקום ואני פשוט כל כך מבוהלת.. אני רוצה לנסות כל כך הרבה תחומים בשנה אחת או גג שנתיים שיש לי! הדרכת טיולים, קומונה או אולי והדרת? מרכזי זהות? אני לא יודעת מה לעשות! אני עושה עם עצמי כל כך הרבה רשימות של מה אני רוצה ולדבר עם בנות שירות קודמות אבל אני פשוט לא יודעת על מה לוותר והנה להתמקד.. מפחדת לפספס וממשיכה לחפש. הצילווווו אני חייבת כמה עצות מה לעשות , איך למצוא, איך להחליט!!
*ש* היי(: תודה ענקית על המיזם המהמם הזה! אשריכם! כבר הרבה זמן רציתי לשאול מה הטעם של שמירת עיניים בכללי. וגם ספציפית לגבי שמירת עיניים לבנות.. ז"א מה הבעיה שבת תראה תמונה לא צנועה של בת אחרת?
*ש* מה לעשות אם יש אנשים שאני שונאת? ממש משתדלת לאהוב את כולם ולסמוך עליהם. אבל מה אני עושה אם יש כמה אנשים שאני פשוט לא מסוגלת לדבר איתם? (בעקבות מעשים שלהם שממש פגעו באמון שלי בהם)
*ש.* שלום! דבר ראשון תודה רבה לכם! אתם עושים ממש עבודת קודש! האמת שאני לא בדיוק יודעת להגדיר את המצב הזה שאני בו עכשיו. אני מצד אחד באמת מאמינה בה', מאמינה שהוא אוהב אותי, מאמינה שהוא רואה אותי ודואג לי בכל רגע נתון, מאמינה שהכל ממנו... אבל אני לא יודעת איך זה קורה ולמה, דווקא האמונה הזאת שתמיד גרמה לי לשמחה ונחת, בזמן האחרון גורמת לי לתסכול. אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה, אבל נגיד אתמול פשוט מצאתי את עצמי יושבת בחוץ לבד, אני וה' ופשוט בוכה את חיי איך זה יכול להיות?? איך זה שהאמונה שהיא מקור השמחה של יהודי, הופכת אצלי למקור של תסכול?? ומה לעשות עם זה? שמיניסטית...
*שאלה:* למה אסור ללכת לחוף ים מעורב ?
*ש* איפה הגבול בין לקחת חלק אקטיבי בחיים שלי ולהשפיע על המציאות שלי לבין להאמין שה' יסדר את הכל והוא אחראי על המציאות ויקבע את המשפחה שלי, המקום שבו אני יגור וכו' (בת 15)
*ש* אהלן! יש נושא שמציק לי לאחרונה, שנה הבאה צריך לבחור ישיבה לשנים הבאות ואני רואה שיש הרבה גישות בלימוד. השאלה מה הגישה הכי נכונה? כלומר ברור שלכל אחד יש את המקום שהכי מתאים לו והדברים שהוא הכי מתחבר אליהם, אבל ברור לי שהבסיס צריך להיות אותו דבר אצל כולם. כשאני מסתכל בחז''ל וברמב''ם שו''ע ועוד אני רואה שהם פסקו שצריך ללמוד בצורה מדורגת קודם כל תנ''ך ואח''כ משנה ורק אח''כ להתעמק בתלמוד ואז להוסיף גם עיון, מצד שני אני לא רואה משהו כזה בישיבות, כלומר רוב היום לומדים גמרא, בעיקר עיון ודי מפקירים את כל השאר( הלכה, תנ''ך ועוד). ככה יוצא שאדם שהה מספר רב של שנים בישיבה ובסוף מחלל ח''ו שבת או לא מכיר את ספרי הנביאים שאלתי על מה מסתמכים ברוב הישיבות? ( בבקשה אל תגידו שזה התוס' בלעולם ישלש אדם שנותיו) , ומה המטרה שצריך להגיע אליה בלימוד?( שהאדם ידע תורה או שיקנה שכל של תורה או כל מיני מושגים אחרים שלא הבנתי כ''כ) נ.ב אם תוכלו להמליץ לי על מקום שעונה על הקרטריונים שהבאתי למעלה זה גם יעזור לי 😉