שלום לכם:) תודה רבה על המיזם היפה הזה! יש לי שאלה ואני מקווה שאסביר אותה טוב. הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה להתבטא נכון ככה שיבינו הכי טוב מה אני מתכוונת. גם לאנשים הקרובים אלי לפעמים.. זה ממש מפריע לי כי ככה יוצא גם שאני פשוט לא אומרת דברים חשובים מהחשש שאני אגיד אותם בצורה שיבינו הפוך(אפילו עכשיו מרגיש לי שהסתבכתי עם מה שכתבתי). לפעמים כשאני כותבת(נגיד בהודעה או משו) אז זה הרבה יותר ברור. אבל גם לוקח זמן לכתוב, וגם בתכלס אנחנו בחיים האמיתיים.. מדברים, משוחחים.. חבל לי להחמיץ את האפשרות שאני כן אוכל לתת מעצמי את דעתי ומחשבותיי. אני ממש אשמח לטיפים ועצות איך אוכל להשתפר בזה תודה רבה מראש!! (עוד מעט בת 18)
טיפים להרגשה של משמעות רוחנית בחיי היום יום?
שלום, רציתי לשאול שאלה שאני מקווה שתהיה לכם תשובה עליה. אני חולמת המון חלומות, ורוב המוחלט של הפעמים אני זוכרת אותם. אני ממש רוצה לפתור אותם ולגלות למה זה מה שאני חולמת, ומה זה אומר, ולמה יש חלומות מסוימים שחוזרים על עצמם. אבל אני מבולבלת, מצד אחד אומרים "חלומות שוא ידברו", ומצד שני אפילו בתנך רואים שיוסף פתר חלומות לפרעה, ולא מוזכר בזה שום איסור או משהו סתמי, זה ממש ניבא את העתיד. ממש אשמח אם תוכלו להסביר לי מהידע שלכם. וגם- אם כן יש משמעות לפתירת חלומות, את מי אפשר לשאול לגבי הפתרון? בת 16 תודה רבה!!
אני משרתת בצבא ואנשים כאן לא חושבים פעמיים לפני שהם מותחים ביקורת על מישהו מאחורי גבו, או דנים על אנשים. זה נושא שיחה מרכזי מאד.. ולא רק זה, מרגישים שהתרבות ״טוב לב״ מה שנקרא לא כל-כך שורה כאן באווירה. אני שומרת על עצמי מאד כדי לא להיות מושפעת מהם, ואחד ממנגנוני ההגנה שלי זה לראות אותם כיותר קטנים כי המידות שלי יותר טובות משלהם. את העניין של ללמוד מכל אדם- הבנתי ואני מאד משתדלת לנהוג כך, למרות שכמובן תמיד יש לאן להשתפר. אבל הרמב"ם אומר לראות כל אדם כאילו הוא יותר גדול ממך! אבל אם אני אראה אותם כיותר גדולים ממני- זה אומר שאתן לעצמי להיות מושפעת מהם, כי הרי מי שאנחנו רואים כגדולים זה מי שאנחנו מעריכים, ומי שאנחנו מעריכים זה מי שאנחנו שואבים ממנו השראה... וזאת לא בדיוק ההשראה שמתאימה לי 😅 ולסיכום: מהי הדרך הנכונה להסתכל על אדם בעל מידות רעות כיותר גדול ממני?
אני מפחדת מהעולם הזה.. תאונות דרכים, פיגועים,יו"ש,דאעש,טילים וכו'. אשמח לטיפים/עצות להירגע.
אהלן:) יש משהו שמאוד מציק לי- ביקורת. קשה לי מאוד שאנשים מעירים לי על דברים, ולרוב במקום להיבנות מזה יוצא שאני נפגעת מאוד וכועסת על הבנאדם בלב הרבה זמן. וזה מבאס. כי בנוסף לזה שאני לא לומדת ולוקחת מזה כלום, אני שומרת טינה סתם. יש לכם עצות מה לעשות עם זה? תודה רבה על העבודת קודש שאתם עושים!!
דבר ראשון, תודה רבה על הזכות שזיכיתם אותנו לחלוק שאלות שלעולם לא היינו שואלים ללא האפשרות הזו יש לי שאלה, אני בת 16, מאוד בוגרת, (אני לא יאמר את זה סתם, ואפילו אגיד שאומרים עליי את זה) העניין שאני מזכירה שאני בוגרת הוא שאני מדברת עם אדם שאני מכירה, אדם דתי (מאוד) נשוי עם ילדים, אדם עם עומק ומאוד חזק בשורשיו ועמדתו, האדם הזה מאוד עוזר לי בהמון תחומים והרבה בעיות שלי נפתרו בזכותו, העניין שזה גורם לנו לדבר הרבה בווצאפ, ברור לי שאם זר יראה את כמויות הדיבורים שלנו זה ייראה מאוד מוזר, אבל זה באמת לא ככה!! בשיחות שלנו יש עומק והתוצאות בעקבות השיחות האלו מובילות רק לדברים טובים ובכל זאת, זה יישמע מאוד שלילי שאני מדברת המון בווצאפ עם אדם מבוגר ונשוי, האם זה בסדר? תודה לכם, תבורכו משמיים!
קודם כל תודה רבה! אני מרגישה בכל מיני סיטואציות שאני מוצאת את עצמי כזה מנסה למצוא צומי וכזה מדברת בקול, מצחקקת וכל מיני כאלה, זה קורה לי בעיקר בסניף כשאני בסביבת בנים. אני ממש מנסה לעבוד על זה והייתה תקופה ארוכה שהצלחתי אבל עכשיו אחרי הקורונה זה שוב קורה. אני באמת לא רוצה להיות כזאת וזה גם לא באמת אני ההתנהגות הזאת. מה אני יכולה לעשות?? תודה!
ש. בשנה האחרונה אני מרגישה שהנפש שלי צריכה חיזוק רציני. אני פחות מאמינה בשבת ואני לפעמים טיפה נשברת בשמירת השעות בין בשר לחלב, ואני מתחילה לא לאהוב את השבת (אני לא מבינה את המהות). זה ממש מקשה עליי ואני רואה שזה מתחיל להתפתח בתחומים אחרים. והייתי רוצה ללמוד ולפתוח ספרים בשבת, אבל אני לא מבינה מה שהם אומרים.
קודם כל תודה על הפרוייקט הזה! הוא מדהים ומחזק ממש. בזמן האחרון נהייתי עצבנית יותר, דברים קטנים יכולים לפגוע בי ולגרום לי לקחת את זה קשה להתעצבן, לבכות . אני יכולה שעות להיות בניתוק ולא לדבר ועם פרצוף וכל מילה נוספת יכולה להעלות לי שוב דמעות. הרבה פעמים זה על שטויות שבהסתכלות אחורה נראה לי כל כך לא בוגר צורת ההגבה שלי. הייתה לי תקופה כזאת מזמן מזמן ועבדתי על זה , מאכזב אותי שזה קורה לי שוב . אני רוצה לשנות את זה. להיות בן אדם רגוע, שמסתכל על הכל בצורה חיובית לא לוקח קשה. שתיהיה לי שלוות נפש. איך מגיעים לזה?
מרגישה שיש לכולם אישיו עם צניעות, מעבירים לנו המון שיחות וכו׳. אבל זה בא לי בטבעי , נכון שצריך להודות על זה שאין לי בעיה עם צניעות. אבל לפעמים מרגיש לי שאמונה שלי תמימה מדי, אני רוצה שתהיה לי את האש הזאתי ללמוד ומתוך זה לגדול. לא כי ככה אמרו לי (חשוב לציין שבשאר התחומים אני מבררת ושואלת שאלות ולא מקבלת כל דבר שאומרים לי לעשות)
שלום,תודה רבה על האפשרות לשאול! אני לא יודעת אם תוכלו לענות לי, אבל רציתי לנסות.. זה נושא שממש מעניין אותי. אם אנחנו מתחברים לאנשים בעולם הזה, חיבור נפשי עמוק, ואפילו בעל ואישה, שאומרים שהנשמות שלהם מחוברות. האם החברויות האלו ממשיכות גם בעולם הבא? אם לא, אז איך אנו מרגישים חיבור נפש? אז כל החבורויות שאנו בונים, יאבדו? הקשר והחיבור בין איש לאישה מתנתק כשמתים או בגלגול הבא (אם יש- האם בגלגול הבא מתחתנים עם אותו האדם?)? בת 17 תודה!