אני בת 17 ראיתי כלמיני דברים שאני מתחרטת שראיתי. הם כל הזמן רצים לי בראש ואנלא מצליחה לעצור אתזה.. וגם הקטע הוא שהזהירו אותי לפני זה לא לראות ולא הקשבתי... איך אפשר להוציא מהראש דברים שלא רוצים שיהיו שם? תודה רבה
השנה אני עושה שירות בגן של חינוך מיוחד וחשבתי על זה שתכלס, יש ילדים שהתוחלת חיים שלהם היא נגיד 5.. איך מקבלים כוחות לגדל אותו שיודעים שבגיל 5 זהו? לגדל אותו זה אומר לתת לו תרגילים לאמן אותו להציק לו להקשות עליו כי זה יעני טוב לו לבריאות.. אבל תכלס אם הוא ימות בגיל 5, לא עדיף כבר לפנק אותו? לתת לו לשחק להנות כמה שהוא כבר יכול מהחיים הקצרים שלו?😰
היי,קודם כל יישר כוח על הפרויקט. אז ככה, כידוע לכולנו לאדם דתי (במיוחד אדם שעוד בתהליך של הדרך) החיים לא הכי פשוטים,כל התהליכים שאדם דתי עובר הם קשים ואני שואלת למה בעצם? תכלס,ברור שאם אתה מאמין במשהו(בה') אז תרצה לעבוד אותו וללכת בדרך שלו אבל כאילו,למה זה שווה בכלל?אני יודעת שזאת הדרך שאני רוצה ללכת בה אבל הרבה פעמים יוצא לי לחשוב על זה ועד עכשיו הדחקתי את המחשבה אבל די אני לא יכולה יותר. אני כאילו רוצה שיהיה משהו שיבסס את הכל,שלא כל פעם שקשה לי קצת אני אתחיל לחשוב אם זה בכלל שווה את זה.אני רוצה סיבות להישאר בדרך הזאת(שאני כן מאמינה שהיא הדרך הנכונה)אני מבולבלת בטירוף.ואני באמת לא יודעת כבר מה לעשות,כל פעם שקצת קשה לי אני אמנם לא בורחת או עושה דברים אסורים,אני חד משמעית נשארת בדרך בלי סטיות אבל הראש שלי במקום אחר...אשמח ממש אם תעזרו לי,מקווה שהבנתם.
שלום וברכה! כל אדם מגיע לעולם לתקופה מסויימת שמתאימה לתפקיד המיוחד שלו, וכשהוא מסיים את התפקיד הזה הוא ממשיך הלאה. אז למה כלכך קשה לנו עם מוות? נכון שקשה להיפרד מאדם קרוב, ועצוב שאנחנו מאבדים נשמות גדולות, אבל אנשים לא בוכים רק על הפרידה מהבנאדם או על החוסר שלו בעולם, הם בוכים על עצם המוות. תמיד אומרים על צעירים שהם נפטרו "טרם זמנם", למרות שהם נפטרו בדיוק בזמן שלהם ולא דקה לפני כן. אין ערך לחיות סתם חיים ארוכים בעולם הזה אחרי שסיימת את התפקיד שלך, אז אנחנו אמורים לשמוח בשבילם שהם ממשיכים... אפילו התורה מציגה את המוות כדבר רע למרות שזה פשוט חלק מהמסלול שלנו. אשמח לקצת הסברים,תודה רבה:) בת 17
הי:) ממש תודה על הפלטפורמה המדהימה הזו! יש לי קצת בלאגן במושגי בסיס אז אשמח שתעזרו לי להבין מה זה טוב? וביחס לרע- רע זה בריאה בפני עצמה או העדר הטוב? שאלה נוספת- אם החיים מכילים בתוכם גם טוב וגם רע- מדוע אנחנו מגדירים אותם כטוב? כנל לגבי אלוקים. תודה מראש!
אהלן! דבר ראשון , כל הכבוד לכם! חד משמעית אתם עושים עבודת קודש. דבר שני, יש לי מין קטע כזה שהאמונה באה לי בתקופות. יום אחד אני כ"כ מאמינה בקב"ה וזה נראה לי הדבר הכי נכון ואמיתי באמת לעבוד אותו, ויום אח"כ אני יכולה כל היום רק לחשוב האם הקב"ה באמת קיים. האם יש איזושהי דרך להפתר מזה, ולהאמין בק"בה יום יום ולעבוד אותו?
שלום! קודם כל, פרויקט מדהים! זה מדהים לראות לכמה לבבות לכמה אנשים נתתם תשובות, ופשוט הייתם שם וכל כך הועלתם.. פשוט אשריכם! זכינו שיש לנו כאלה אנשים בעם ישראל.. יצא לי בזמן האחרון להתעסק ממש בשאלה הזאת, האם הקב"ה הוא טוב גמור..? קשה לי לפעמים לראות את זה, ב"ה אני שמחה בחיים שלי, ואני רואה איך הקב"ה הוליך אותי לדרך הנכונה והמדויקת לי, ועל כך כל הרבה דברים טובים שיש לי וב"ה זכיתי להם, אבל לפעמים ממש קשה לי לראות את זה.. קשה לי להתעלם מהם.. לפחות ללב שלי קשה להתעלם מהם.. אני שמה לב לזה בעיקר בדברים קשים שאני שומעת, חלק קרובים אלי וחלק פחות.. אני שומעת על פיגועים, על אסונות כל כך כבדים וקשים, שואה איומה.. וקשה, קשה לי לראות בזה לגמרי טוב.. ברור לי שאני לא יכולה להבין את הדרך של הקב"ה, וברור לי שהוא טוב, זה ברור לגמרי, אבל יש דברים שפשוט קשה לי לראות את זה.. אני רוצה לאהוב את הקב"ה עד הסוף, אבל באמת, אבל העניין הזה לא מרפה ומקשה.. תודה רבה לכם!
רציתי לשאול- איך לגרום לעצמי שיהיו לי שאיפות? אני חייה את החיים ועובר יום ועוד יום ללא שום דבר מיוחד, איך לגרום לעצמי שיהיה לי משמעות יותר לחיים? ולא סתם לעבור ימים שלמים בלי כלום?... ועוד שאלה- אני מאמינה באלוהים, אין לי שאלות יותר מדי, וזה מפריע לי. יש לי חברות שממש מבררות ואני פשוט אדישה... זה בסדר?
אהלן, תודה רבה על המקום המדהים הזה לשאול שאלות! בתקופה האחרונה נחשפתי קצת לכל נושא היהדות הקראית- יהודים שבעצם הולכים רק לפי התורה שבכתב. בעקבות זאת יש לי שתי שאלות מרכזיות שאשמח שתעזרו לי לענות עליהם. א. למה אנחנו מאמינים שהם טועים? לפי מה בעצם הקביעה שיש ללכת לפי פירושים ודברים שעוברים מדור לדור ולא לפי פשט הדברים בתורה ב. איך צריך להתייחס לאנשים אלו?
שאלתי לפני כמה זמן למה אין בתפילת שבע של שבת את ברכת שמע תפילתנו. אמרו לי שזה כדי שאדם לא יבקש דברים ומתוך כך יצטער שאין לו, או שיבקש רפואה ואז יתעצב שהאדם סובל וכולי.. אבל אז עלתה לי שאלה, הרי אומרים "שבת היא מלזעוק" הקבלה אומר ששבת זה הזמן הטוב ביותר לבקש ולזעוק אליו. איך זה מסתדר? הרי אם אדם יזעק לה' על החסר, על רפואה או כל דבר אחר, הוא גם יכול להגיע לידי צער בשבת. ולא סתם עוד אומרים "..ורפואה קרובה לבוא" ככה שעדיף לבקש ולזעוק בשבת.
קודם כל תודה ענקית!!! אני חיייבת עזרה דחוף לאחרונה אני ממש לא מסכימה עם דברים שאמא שלי עושה. יותר התחזקתי בזמן האחרון וכל מיני דברים שהיא עושה או אומרת פתאום מפריעים לי.. שהיא לא מקפידה ככ.. כל מיני דברים בדרך שהיא מחנכת נגיד את אחים שלי הקטנים.. זה ממש מפריע לי ואני ממש לא מסכימה עם הדרך חינוך שלה.. הבעיה שזה מפריע לי יותר מידי לקיים כיבוד הורים.. אני כבר ממש בקושי.. אשמח לעזרה ממש ותודה רבה לכם על כל הפרוייקט המדהים!!
הייתה לי חברה שלמדנו באותו בית ספר שנתיים שפיתחה אליי קשר תלותי ואהבה אותי מעבר לאהבה רגילה.. היו גם דברים לא נעימים ומורכבים.. בתחילת כיתה ט' שתינו יצאנו לפנימיות שונות ובדיוק אחריי יום כיפור החלטתי לקטוע את הקשר ממנה, הבנתי את הנזק שנוצר לי ולה ועם כל הכאב שהיה לי עליה- ניתקתי את הקשר. זה לא היה קל.. היו המון גורמים שהתערבו משתי האולפנות ורצות עליה שמועות בכל מקום ובאמת קשה לי שהיא ככה אבל בשורה תחתונה כרגע אנחנו לא בקשר בכלל.. השאלה שלי היא אם זה נכון עכשיו לשלוח הודעה ולבקש סליחה על הדרך שעשיתי את הדברים .. נתתי לה להשתגע מהחיסרון שלי ודחיתי כל ניסיון שלה ליצור אינטראקציה איתי ואני יודעת שאני צריכה לבקש סליחה, פשוט פוחדת להרוס את העבודה הקשה שעבדתי עליה עד עכשיו או לחדש את הקשר בלי כוונה או לפגוע בה שוב .. אשמח לעזרה!!(: כיתה י'. בת 16