שמעתי מהרב זמיר כהן שטבע האדם שהוא מעתיק מהוריו את דפוסי ההתנהגות שראה מהם ושהדוגמא האישית של ההורים משפיעה על כל דבר.. אבל אם דפוסי ההתנהגות שלהם לא תמיד ראויים, איך אפשר לא לעתיק אותה?! אני שואלת את השאלה בהנחה שהילד/הנער מבינים שההתנהגות של ההורה לא ראוייה, ובעצם גם אם הוא לא מבין שהיא ראוייה ולא שם לב לכך, איך אפשר פשוט לא לעתיק מהורים דוגמא לא ראויה?
היי אני מרגישה שממש התרחקתי מכל הקטע של התפילות וגם מהאמונה, בגלל החופש ממש קשה לי לקום מוקדם ולהתפלל ואני ממש רוצה וגם בגלל שזה לא כמו בבית ספר שיש הרבה שיעורים שקשורים לתורה אז זה מחזק את הנפש, יש דרכים להמשיך ולהגיד בתפילות והשיעורים הקשורים לדת ולאמונה?
היי יש משהו שאני לא מצליחה להבין. מצד אחד אומרים שכל נשמה לפני שהיא יורדת לעולם הזה, בורא עולם מראה לה את מסלול חייה, איך שהיא נראית, המשפחה וכו'. לדוג ה' שואל אותה עם היא רוצה הרבה בינה, ואותה נשמה אומרת שלא כי אז היא תיפול במידת הענווה.. בסופו של דבר הנשמה בוחרת מי היא רוצה להיות כדי לעשות את התיקון שלה בעולם הזה(החומר) ובורא עולם מראה לה את מסלול חייה והיא מאשרת לכך ויש הרבה דברים כמו (יופי גובה משקל כסף-שהנשמה לא רוצה כי אז היא תיפול בזה) השאלה שלי למה רוב העולם כן חכם/יפה/גבוה/עשיר אם כפי ששמעתי שהנשמה לא רוצה את זה אחרת זה לא התיקון שלה...
למה אנחנו כ"כ אנטי כלפי הגויים? אז נכון שההיסטוריה שלנו מראה שהאבות שלהם לא התנהגו בסדר בכלל אבל לא הייתי רוצה שישפטו אותי על פי משו שאבא שלי עשה..
יש את המשפט בתפילה: "משביע לכל חי רצון".. ועוד אומרים שחייבים להתכוון במשפט הזה כדי להראות שהקב"ה באמת דואג לכל אחד.. ואם לא התכוונת, אתה צריך לחזור ולהתכוון. בלי להתריס חלילה, יוצא שיש הרבה אנשים בעולם שלא שבעים.. אלא רעבים וקשה להם.. קשה לי עם המשפט הזה כי עובדה שיש כאלה שגוועים ברעב כל יום.. איך אפשר להבין את הנהגת ה' בעולם דרך המשפט הזה? כי הוא לא נכון..
היי! תודה רבה לכם על המיזם המדהים הזה! אני תלמידת תיכון. אח שלי הגדול חזר בשאלה בזמן האחרון. אני מרגישה שזה ערער את האמונה ואת כל מה שחשבתי עד היום. היה בסיס מאד חזק במשפחה של דת ואמונה ופתאום לראות את אח שלי הגדול עוזב את הדת זה היה מטלטל ומבלבל. אני מרגישה מעורערת ומבולבלת, אם אח שלי שאני מאד מעריכה בחר ללכת בדרך הזו אז אולי זה אומר שהיא יותר טובה ונכונה? מצד שני, אני מרגישה עכשיו מחוייבות להורים שלי, לשמח אותם ולתת להם גאווה אחרי המשבר שהיה להם. מרגישה שאני צריכה להיות עכשיו הרבה יותר דתיה-להתחזק ולהיות יותר ממושמעת ובת טובה יותר כדי לשמח אותם. בקיצור, אני מאד מבולבלת. אשמח לעזרה.. תודה!!
שלום! יש שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן.. מה העניין שלנו פה בעולם הזה? אנחנו צריכים לעבוד את השם, נכון, אבל מה קורה עם זה? דור אחרי דור אחרי דור עובד את השם, ואז מה? עוד דור מגיע? וגם הוא עושה את זה, ואחריו מגיע עוד דור וגם הוא עושה את זה.. אז נכון, אנחנו שואפים לתיקון עולם ולגאולה שלמה בע"ה, אבל אחרי הגאולה, זה נראה שזה אותו גלגל.. עובדים את השם, אבל מה עם זה? לשם מה זה? לעשות הרבה מצוות, ולקדם את העולם, לתת ולעזור, אבל מה עם זה ולמה כל זה? אני יודעת שאנחנו לא יכולים להבין ממש את החשיבה של הקב"ה, הרי הוא אינסופי ויש לו חשיבה עצומה יותר משלנו, אבל בכל זאת, אני חושבת שאפשר למצוא תשובה לזה.. אני מרגישה שחסר לי פה איזה עניין או הבנה מסויימים שישלימו לי את התמונה השלמה.. אשמח לעזרה! תודה רבה!
שלום ותודה מראש. אם יש לאדם חופש בחירה מוחלט, איך ה' מנהל את העולם?
קשה לי עם כל הקטע של הצניעות וכל זה, מה הבעיה במכנס? למה חייב חצאית? גם אחותי הגדולה הולכת עם מכנס ההורים שלי לא אוהבים את זה אבל הם מכבדים את ההחלטה שלה, אני לא יודעת מה לעשות.
הי, אני לא מבינה למה צריך ללכת עם חולצה שמכסה את המרפק, למה אי אפשר שתי סנטימטר מעל. מה זה משנה? ומילא אם היה את האופציה הזו של חולצות שלושת רבעי/ שמלות צנועות שיש לאופציה שאפשר לקיים את ההלכה. באמת לא מבינה למה אי אפשר שתי סניטימטר מעל ואז יש המון חולצות:(
אני חושבת שבחיים לא יהיה לי שקט פנימי.. אני באמת בן אדם מאמין ומדקדק אבל אין יום שלא עולות לי שאלות בסיסיות כמו מה הסיכוי שדווקא אנחנו צודקים, דווקא הדת הקטנה שלנו או דברים כאלה וזה משגע אותי.. אני באמת מקנאה באנשים האלה שיש להם אמונה תמימה, כזאת בלי יותר מידי סיבוכים. אני מפחדת שאני כל החיים אשאר בלי השקט הפנימי הזה וכלום לא עוזר לי, אני חוקרת שואלת מבררת ואז שוב פעם זה קורה לי אני לא יודעת מה לעשות!! אני מבינה שתהליך הבירור הוא חלק מבניית האמונה- אבל עד מתי?!