היי לכם ותודה על הפרוייקט, מעריכה !! השאלה שלי היא איך אני יכולה לשמוח בשביל חברה ולהיות שמחה בשבילה באמת, לדוגמא קיבלתי מאה במבחן אחרי שחרשתי והיא עברה פעם אחת וקיבלה 100 זה מרגיש לי ״לא הוגן״ ואני ככ רוצה לשמוח כי זו חברה טוובה, אשמח לעצות🙏
הייי מה נשמע? קודם כל תודה רבה על הכל אתם פשוט אלופיםם:)❤ אוקי אז ככה הבעיה שלי היא שהמדשית שלי לפעמים מקנאה בי בכל מיני דברים שקורים לי נגיד אם חניכה שאלה אותי משהו לגבי פעולה או לגבי כל דבר אחר וסיפרתי לה(כי אנחנו משתדלות כן לשתף אחת את השנייה) אז היא מתחילה להגיד כל מיני דברים כמו "מה למה היא לא שאלה אותי🥺" וזה סתם מבאס כי כשהיא שולחת לי שחניכה אומרת לה דברים אני משתדלת לפרגן לה וכזה וסתם מבאס שזה מה שיוצא..
היי אני מרגישה שאני כל כך סתןמה, לא יודעת למה אני מרגישה מבולבלת כל כך!!! איבדתי 7 חברות בכמה חודשים ואני מרגישה כל כך מטומטמת.. היו לי ארבע חברות ממש טובות בכיתה וארבעתן ממש מקובלות ודומיננטיות בכיתה, וכשרבתי איתן עוד 3 בנות שהיו חברות טובות שלי גם ניתקו איתי קשר בגלל זה.. וכאילו אני לא מבינה מה אלוקים רוצה ממני אני מרגישה שכאילו החיים שלי נהרסים וזה אבל לא יודעת כבר מה לעשות ובדרך כלל אני יודעת לבטא עכשיו לא. זה כבר בערך מנובמבר ההרגשה הזאת וכאילו זהו הרסתי לעצמי את החיים שרבתי איתן וכאילו לא יודעת אני כל כך צריכה עידוד או עזרה אם יהיה מצב שאני אוכל לצאת מכל המצב הזה?
הי:) אז ככה חברות שלי בטוחות כבר מי החתן שלהם ומדברות על זה כל הזמן, וכאילו הם חיות הסרט, שזה ממש מעצבן אותי.. אחת עם חבר ואחת סתם.. כאילו כל פעם כשמדברים על זה זה ממש מעצבן אותי כי די אנחנו עדיין לא מתחתנות ויש לנו עוד כמה שנים מה אפשר לעשות?
היי ותודה רבה על כל הפרוייקט, אז ככה ב"ה אחותי הגדול התחתנה לפני כמה חודשים ולבעלה יש אח שככה עם כל ההכנות והשבע ברכות והכל יצא לנו ממש להתקרב, גם פעם אחת הלכתי לאיבוד בעיר שבו הם גרים והוא פשט עזב הכל ובא . לפני כמה זמן אחרי שלא התכתבנו או נפגשנו הוא כתב לי שהוא רוצה שניפגש ונדבר וזה.. נפגשנו והוא אמר לי שיש לו רגשות כלפי ושהוא רוצה שנהפוך את זה לקשר יותר רציני מסתם חברים/ידידים ות'אמת שגם לי יש רגשות כלפיו וגם אני חשבתי על זה אבל אני חושבת שזה מוקדם לשנינו ( הוא בשיעור א' ואני בשביעית) ואני גם לא בטוחה שבסוף יצא מזה משהו, איך אפשר להגיד לו מבלי יותר מדי לפגוע בו ושאולי בכל זאת נצליח להישאר חברים כזה כמו עכשיו?
שלום לכם משיבים, באמת יישר כח לכם, באמת אתם עושים עבודת קודש. אני אדם קצת רגיש וככה אני מאז שאני זוכר את עצמי. אבל תמיד מצאתי עם מי לדבר ולהפוך את הרגישות לכל לעזור לאחרים. הייתי משתף המון את המדריכים בישיבה, את הקומונרית, רמי''ם, חברים. מדבר על הכל ובפתיחות גבוהה. הייתי גם יחסית יותר בוגר מהחברה וגם אם זה התמודדתי. לאחרונה שלושת החברים הכי טובים שלי התחתנו וכולם התבגרו. קשה לי עם הקורונה, קשה לי להיות בלי חברים שלי, קשה לי עם כל ההתמודדויות והיצרים ואני מרגיש שאין לי מי לשתף. אני לא רוצה ליפול בוכה על חבר שלי ולהטריד אותו, סתם לספר לו כמה אומלל (כשאני יודע שתכל'ס אני ממש לא אומלל ויש לי חברים טובים ומשפחה אוהבת) וסתם להפיל את זה עליו, אני אפילו לא בטוח אם זה להתמודד או שזה בכלל לברוח ורק לסמן וי על שיתוף מישהו. קשה לי ולא רוצה ליפול על חברים שעוסקים בבניית בית.
שלום , אני בן 17 ואני עברתי תהליך של התחזקות והתקרבות לקב"ה לפני כמה שנים קצת אחרי הבר מצווה שלי. המשפחה שלי שומרת שבת ומועדים ומקפידה לקיים את מסורת העם היהודי, בשאר הדברים פחות מקפידים. מה אני אמור לעשות במצב כזה? אני קרוע משני הצדדים, מצד אחד אני רוצה לשמור על אורח חיים דתי, ומצד שני לא רוצה שהמשפחה תרגיש לא בנוח כשאני נמצא בסביבתם... לאורך כל הזמן לא הייתה בעיה להם איתי או לי איתם לגבי הנושא הזה אבל בגלל הקורונה עלו הרבה בעיות בנוגע לתפילות ולשמירת אורח החיים הדתי שלי, תודה מראש.
היי, איך משתפרים בבין אדם לחברו? אני מדבר עכשיו לא מהצד של שמירה על לשון הרע, רכילות וכל זה, אלא יותר בכיוון של עזרה לזולת ומעשי חסד, סבר פנים יפות לכל אחד, להיות אדם כזה שפשוט יגידו עליו- הוא אדם טוב. נחמד תמיד לכולם וכל זה. (כמובן שאני לא שואל את השאלה הזאת בשביל "לזכות בתואר הזה"...רק אמרתי את זה בשביל שתבינו לאן אני מכוון, כי בסופו של דבר-לא באמת אכפת לי אם יגידו עליי את זה או לא, אני פשוט רוצה להיות אדם כזה (אדם טוב ונחמד תמיד לכולם, לא אדם שידברו עליו (יעני אני לא עושה את זה בשביל הכבוד)). תודה רבה!
היי. קודם כל שאפו ענק על הכל!! ותודה רבה(: עכשיו לשאלה שלי.. קרה לי משו בעבר שאני פשוט לא מצליחה להשתחרר ממנו.. זה קרה שהייתי יותר קטנה והיום אני בכיתה י..(זה לא הטרדה או משו בסגנון) זה פשוט משו שאני ממש מצטערת שהוא קרה לי ושהגעתי לסיטואציה כזו בכלל, ואני פשוט לא מצליחה להשתחרר מזה.. וחברות שלי יודעות מה שקרה והן כן מזכירות לי את זה לפעמים וכזה ירידות וצחוקים כאלה בקטנה.. היום אני כן במקום שאני צוחקת מזה אבל באמת שנמאס לי ובאלי לשחרר את זה ממני כבר. אבל בגלל כל הקטע עם החברות זה בכלל לא עוזר לעניין.. הן יודעות שאני לא אוהבת שמדברים איתי עלזה ושאני רוצה לעבור הלאה מזה אבל הן עדיין ממשיכות(דיברתי איתן עלזה כבר)..והן בחיים לא ישכחו מזה וזה גם מה שמפריע לי וגורם לי לחשוב שוב על למה עשיתי את מה שעשיתי לפני כמה שנים.. השאלה שלי היא איך בכלל משחררים מעצמי משו שקרה בעבר? ואיך גורמים לחברה לשחרר מזה?
יש מלא סיפורים על אנשים שבגיל מאוחר פתאום גילו שהם יהודים וכו. זה מפחיד ממש אם פתאום אני בכלל לא יהודיה ואני איזה נוצריה? איך אפשרררר לדעתת תודה!
הייי, תודה רבה על הפרויקט!! הוא עזר לי ממש ואני קורא כמעט כל שאלה ששולחים כי יש הרבה שאלות שיכולות לעזור גם לי, בכל מקרה השאלה שלי היא ככה,אמא שלי מורה למגמה שבה אני גם נמצא(היא לא מלמדת בישיבה שאני לומד) אבל אני שם לב שממש קשה לה עם התלמידות שהיא מלמדת, ואני חושב שאני יודע את הסיבה- היא מלמדת יחסית משעמם, אני לא יודע אם זה המקום שלי לעזור לה, ואם כן אז איך אני יכול לומר לה לשנות? ממש קשה לי לראות אותה סובלת מהתלמידות ובסופו של דבר כשאני מבקש ממנה עזרה אז גם לי לא כזה קל להבין את הנושא... סליחה על האורך של השאלה, ותודה מראש!