ש. היי. קודם כל, רציתי להגיד תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! יש לי ולחברות שלי בעיה קטנה. אנחנו בכיתה י"א, ואנחנו מרגישות שאנחנו סובלות מהנהלת האולפנה כבר כמעט חמש שנים, זה לא שהאולפנה לא טובה, אלא שפשוט ההתנהלות שלה מקשה עלינו, במיוחד בזמן הקורונה נראה שהם לא יודעים איך להתנהל. יוצא שיש לנו שלושה מבחנים בשבוע ושניים מהם יום אחרי יום... אנחנו יודעות שרוצים בטובתינו, אבל לא משנה איך זה מסתובב, בסוף אנחנו פשוט נדפקות. אנחנו מוצאות את עצמנו בלי חיים כשלחברות שלנו מאולפנות אחרות יש הרבה יותר זמן פנוי אנחנו רואות בלוח מבחנים שלהם שיש להם שבוע וחצי ללמוד למתמטיקה כשלנו יש ארבע ימים. זה לא שלא דיברנו עם האולפנה, הם פשוט לא מתייחסים אלינו כאל בנות שמבינות, ומעמיסים עלינו עוד ועוד. אנחנו יודעות שאנחנו בכיתה י"א וזאת כיתה קשה, אבל האולפנה יותר מקשה עלינו ממה שזה אמור להיות. מה לעשות?
היי אני מדריכה שנה שנייה בלי מדשית ואני פשוט מרגישה שאני לא מועילה לחניכות שלי... אני בכיתה יא ואני צריכה להשקיע הרבה בלימודים ובכללי חוץ מההדרכה יש לי המון דברים שאני צריכה ורוצה לעשות ויוצא שאין לי זמן להשקיע בחניכות שלי כמו שאני באמת חושבת ומאמינה שצריך להשקיע.. הבעיה זה שאנחנו סניף ממש קטן ואם אני עוזבת לא בטוח שיש מי שתחליף אותי.. עדיף לי פשוט לעזוב את ההדרכה או להשאר ולתת להם את הקצת שאני יכולה לתת עכשיו?
הי, תודה רבה לכם על המיזם המהמם הזה!! יש לי אחות קטנה ממני בשלוש שנים ויש לה אופי שונה ממני מאוד. לגמרי הפוך משלי. לאחותי יש בעיה של התפרצויות זעם כאלה והיא כל הזמן כועסת ועצבנית. אפילו אם אני רוצה לנסות להתקרב אליה היא ישר מרחיקה אותי. הבעיה העיקרית היא שאני שמה לב שהיא ממש מבאסת לכל המשפחה את האווירה כמו ארוחות שבת או או טיולים ואפילו סתם נסיעות באוטו. היא מביאה איתה ענן שלילי לכל מקום. איך להתמודד עם זה? אני לא מצליחה לדבר אליה ונמאס לי כבר שכל הדברים המשפחתיים שלנו הופכים לשליליים בגללה. מה לעשות?
דבר ראשון רציתי לומר לכם תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! ממש עבודת קודש אשריכם!!😃 אז השאלה היא איך לגרום למשהו להפתח? יש לי אח שגדול ממני בכמה שנים, ואני יודעת שעוברת עליו תקופה לא קלה, והייתי רוצה לעזור לו ואולי לנסות לשמוע אותו, להקשיב ואני לא יודעת איך לגרום לו להפתח מעצמו ושירגיש שאני פה תמיד לשמוע (גם אם אני קטנה ממנו) ושירגיש חופשי לדבר... אשמח לתשובה יחסית מהר.
ש. הי. יש לי בעיה, ההורים שלי פשוט לא סומכים עלי. כבר יחסית בוגרת, אני מדריכה בסניף ואני פשוט לא מבינה מה הם רוצים ממני. הם שמים לי סיסמאות על הפלאפון, בודקים כל דבר שאני עושה, הם תמיד רוצים לדעת איפה אני ועם מי אני, הם לא מסכימים לי כמעט כלום. כן, אני הילדה הזאת שההורים מתקשרים בטיולים ולא מסכימים לה לקחת טרמפים או דברים כאלה. אני פשוט מרגישה כמו ילדה קטנה באמת. אני לא מבינה את זה שאם הם לא סומכים עלי אז למה הם מצפים ממני שאני יסמוך עליהם וישתף איתם. אני מרגישה שנוצר פה קשר לא נכון בכלל שההורים שלי הם שוטרים כאלה וזה ממש מעצבן. אשמח לעצות ותודה רבה על הפרויקט הזה!!
ש. שלום, אשריכם על כל הפרויקט חסד הענקי שאתם מהלכים פה יום יום, גדולים מהחיים !! לשאלתי. אבי עובד דרך המחשב, כי הוא מנכ"ל של קרן חסד שכזו (שהוא עובד בה בתשלום כמובן). לכן לרוב, אם הוא לא טס לחו"ל אז הוא יושב על המחשב כל היום. עכשיו חלילה.. לדעתי הוא עושה עבודת קודש, והוא גם אדם ענק מבחינה מעשית. עובד כל היום. רק אחד מהקושיות שעולות לי וגם לאחי הגדול היא שאם הוא כל כל היום על המחשב, כמעט כל היום, ואולי גם יוצא מדי פעם לסידורים, ואז בגלל הקורונה נוצר מצב כזה שהוא יושב בבית כל היום. (עובד ומלא בעשייה כמובן) וישנם רגעים אשר (ואני בטוח ) שהוא יושב שם וקורא חדשות, וזה די העיקר אצלו לקרוא חדשות כי זה גם עוזר לו וזה חלק מהעבודה שלו בתור כותב ספרים. אך מה שהכי הכי מפריע לי זה כזה : הוא רוב היום יושב מול המחשב, איך זה שהוא לא נופל בחטא?? אני ואחי תוהים לעצמנו כל כך הרבה פעמים, איך זה שהוא מצליח להחזיק בכזו תדירות שבה הוא לא מפספס יום ללא מחשב. אני מנסה לקלוט את זה, לא מצליח. ואם כי הוא גם צדיק באמת צדיק, סתם דוגמא שבליל הסדר בפסח הוא בכה מרוב התרגשות (יציאת מצרים וכו) ועוד המון דוגמאות שמראות על זה שהוא אבא טוב ירא שמיים מקפיד על 3 תפילות ביום, עושה המון למען העלאת מודעות ה' בעולם או בקיצור "קידוש ה' ". אז זה באמת מטורף שהוא מצליח לכבוש את היצר ואם כי הוא צופה כל היום בחדשות ולפעמים קופצים לו תמונות לא צנועות בעליל, אישה יפה שיכולה לעורר את היצר על 100 BPM ושמיד הוא יפול בחטא. ועוד שהיו גם מספר פעמים שבאתי להיכנס לחדר שלו והוא מיד סגר חלונית כלשהי, ומיד הסתיר וכך גם בפלאפון. עכשיו שוב, זה אבי ואני בטוח שהוא אדם טוב בקדמותו מאז ומתמיד, נשמה טהורה.אבל בסוף לכולנו יש את היצר הבוער ההוא. אז כסיכום. מה אתה חושב, ומה אפשר לעשות בשביל להפסיק לחשוב מחשבות כאלה, ואולי לדבר איתו הכי בדוגרי? אני באמת לא יודע מה לעשות. וגם לא בטוח אם כיוונתי את השאלה לאן שרציתי. השאלה הזאת עולה לי ולאחי הגדול הרבה פעמים ואנחנו תוהים לעצמנו איך זה שהוא מחזיק ככה כל כך הרבה, באמת שעם כל הכבוד לאבי אני לא חושב שאפשרי 365 ימים בשנה לא ליפול פעם אחת, ואם כי זה במיוחד כשהוא יושב מול המחשב יום וליל. אני הייתי נופל ברגע ממש, עם כמה שאני יכול להתגבר ולכבוש את היצר, הייתי נופל לפחות פעם אחת, במיוחד שאבא בלי סינון נטספארק, כלום כלום. נאדא!! תודה, בתקווה לתשובה 😔
ש. היי קודם כל את עושים עבודת קודש ושכוייח ענק לכם! חברה שלי רוצה להתחתן עם בחור שהיא יוצאת איתו הרבה זמן ויש להם קשר בריא וטוב, אבל הורי הכלה לא רוצים שהיא תתחתן עם הבחור, לא אוהבים אותו מסיבות כלשהן, מצד אחד היא מבינה ההורים רוצים את הטוב ביותר עבורה ואולי יש צדדים שהם רואים בו שהיא לא רואה, לעומת זאת היא מרגישה שהוא טוב בשבילה, שהוא עוזר לה, שהוא הופך אותה טוב לטובה יותר. מה היא צריכה לעשות? ומה אני צריכה לענות לה? היא צריכה להקשיב ללב שלה ולהתחתן איתו או שהיא צריכה לכבד את דעת ההורים שלה ולבטל את הנישואים איתו או שהיא צריכה לנסות לעזור להורים שלה לראות את הצדדים הטובים שבו ואולי בכלל עליה לדחות את החתונה ולתת להורים ולעצמה יותר זמן להבין אם הקשר נכון בשבילה? בבקשה תעזרו לי לייעץ לה, תודה רבה ותזכו למצוות!
היי יש לי חברה שלפני כמה זמן נפגעתי ממנה (דברים שהצתברו יותר מדי) היא לא שמה לב למה שהיא עשתה ולא אמרתי לה כלום עלזה וכשהיא שאלה אם היא עשתה משהו כי התרחקתי אמרתי שלא קרה כלום.. אם מישהו פוגע בי אני מתרחקת ומציבה חומה. אני מרגישה כאילו הבעייה נמצאת בי ואולי התגובה שלי מוגזמת אבל זאת הייתה חברה טובה והקשר ממש דעך וזה לא נראה שאכפת לה ממני לחלוטין.. מה אני אמורה לעשות? לנתק קשר לנסות להמשיך? אשמח לתשובה❤
יש לי חברה שהייתי איתה בקשר הדוק וחברות טובה במשך כמה שנים טובות. חברות איתה הוסיפה לי המון, ואני יודעת שהיא בן אדם מקסים ונפלא. בחודשים האחרונים החברות שלנו התחילה להתרופף מסיבות כאלה ואחרות, אבל יותר מזה- אני מרגשה שהיא השתנתה בצורה שאני לא יכולה להיות חברה שלה יותר. אני מבינה שזה בא ממצוקה (ניסיתי לעזור כמה וכמה פעמים), אבל היא באמת הפכה לבן אדם שעושה לי רע. המון משחקי כח מתישים והתנהגות סרקסטית ומתישה. מצד אחד, יש בי משהו שרוצה נואשות לנתק אותו מכמה סיבות: 1. חברות פוגעת בי יותר ממה שהיא מטיבה איתי. לא נעים לי הדיבורים הרעילים והעקצניות ההדדית (נורא קששה לי לשבת בשקת כשהיא במצבי הרוח המגעילים שלה) ויש לנו מעט מאוד 'זמן איכות' שבו אני מרגישה שכיף וטוב להיות חברה שלה. 2. אני מרגישה שעשיתי בשבילה יותר ממה שהייתי צריכה, וגם יותר ממה שהיה לי טוב לתת, ושום דבר לא השתנה. 3. אני חושבת שהיא פשוט השתנתה. לא תקופה, אלא פשוט אופי שהיא פתחה שאני לא מצליחה להסתדר איתו. 4. גם ככה הקשר שלנו לא ככ חזק כבר (אנחנו מתקשרות רק בוואצאפ, ולא כל יום), וגם מצדה אני לא חושבת שהקשר הזה תורם או משמעותי כבר יותר מדי, ואני ממש לא יודעת מה לעשות עם הקשר. מצד שני יש כמה דברים שמעקבים אותי וגורמים לי לחשוב שנית על כל הדברים: 1. אולי זה הופך אותי להיות 'חברה רעה' שאני מוותרת כביכול עליה כשקשה לה, ולא ממשיכה להלחם ולעזור לה. 2. קשה לי לנתק קשר עם מישהי שהייתה כלכך חשובה לי פעם, ושהייתה לנו חברות ככ חזקה ומשמעותית, גם אם היא כבר לא כזאת. 3. מדי פעם יש רגעים טובים, שמרגיש לי שטוב לי לדבר איתה, ושהחברות הזאת כן יכולה להשתקם (אם כי הם מעטים, וחופלים מהר.) 4. אין לי הרבה חברות כרגע. עם רוב החברות שלי אני לא מתקשרת ממרחק, מסיבות כאלה ואחרות שאי אפשר לשנות אותן, ובלי קשר, אני מרגישה שאני צריכה עוד חברות ועוד אנשים לדבר איתם, ונורא מפחיד אותי לנתק קשר שכבר יש לי. אשמח לעצה בשני נושאים- האחד, האם כדאי לי באמת לנתק את הקשר, ולמה? (או לפחות, איך להחליט) השני- איך אני יכולה למצוא עוד חברות (לא פנים אל פנים, בגלל כל הקורונה וכו'.) תודה רבה לכם, וסליחה על האורך.
השבת היה לי מקרה ממש מעצבן בשולחן שבת- שמעתי את אחותי מדברת עליי כזה עם אח שלי וזה ממש עצבן אותי. עכשיו לשאלה- מה עדיף להגיד לה ששמעתי ואז כזה מין הסתם אני אתעצבן עליה, או פשוט לשתוק/להתעלם ולהראות שהכל סבבה כי יש את המשפט הזה של האחים של יוסף שלא להיות אחד בפה ואחד בלב אלא שהפה והלב צריכים להיות שווים (משהו כזה) אבל יש גם את הזה שצריך לשתוק גם אם מדברים עליך(יש גם משפט כזה לא זוכרת בדיוק). קיצרר אשמח לתשובה כדי שאדע מה לעשות. ואין עליכם בעולם באמת מלכים איך שאתם עוזרים/עוזרת לנו כל כך, קיצר תודה ענקית.
היי, אבא שלי רוצה לרזות אבל הוא לא מצליח לברור את האוכל שלא טוב וסתם משמין וגם את הכמויות. פעם שאלתי אותו אם אני יכולה לעזור לו לפעמים ולהגיד לו כזה חבל אבא אתה לא באמת רעב עכשיו וכאלה בשביל לעזור לו והוא הסכים לי. אבל הבעיה שהוא לא לוקח אותי ברצינות ואני ממש ממש רוצה לעזור לו אבל אני מפחדת שאני יחצה את הגבול ויהיה חצופה ואני גם לא יודעת באיזו דרך לעזור. אשמח שתענו בהקדם😊
אני ממש לא אוהב את אח שלי הוא פשוט אדם נוראי אין לו שום כבוד לכלום והוא עושה מה שבא לו ברמה של אם הוא לא היה אח שלי הייתי ממש מתעב אותו ברמה גבוהה אז מה אפשר לעשות עם זה? בן 14