ש: אוקיי אז ישלי חברה שהיתה תקופה שהיא עברה לנוקיה ואני עידכנתי אותה את רוב הדברים וההודעות שהיא היתה צריכה לדעת, אבל אז אחרי תקופה היא חזרה לטלפון הרגיל מרגיש לי שחזר לה טיפה האגו, זאת אומרת מסננת הרבה ולא מעריכה כל כך את כל מה שעשו בשבילה בתקופה שהיתה עם נוקיה ושאני לדוג בלי טלפון וכזה היא לא מעדכנת אותי שום דבר, וזה קצת מעצבן אותי.. למה אני צריכה להיות נאמנה בשבילה והיא לא בשבילי? האם כדאי לי להפסיק להיות 'נאמנה' לה? תודה רבה בת 16
היי! תודה על המצווה המדהימה הזאת! יש לי חברה שלפני כמה שנים רבנו ממש, נותק בינינו הקשר ויצא שגם סחפתי כמה בנות אחריי, אחרי כמה חודשים דיברנו ופתרנו את זה וברוך ה חזרנו להיות חברות והאי הבנות בינינו נפתרו, אבל יש בעיה... אני מרגישה שכל מה שאני אומרת, כל מה שאני עושה היא ישר שופטת אותי וגם אומרת את זה בקול (זורקת כל מיני עקיצות כאלה), כל החברות מסביבי שמות לב לזה גם שהיא כל הזמן "יורדת" עליי, זה לא מעליב אותי רק מעצבן בטירוף שלכל צעד שאני עושה יש לה הערה להגיד לי. ועוד משהו, יש איתה בעיות אמון ונאמנות קשות מאוד, לצערי יוצא לי לחטוא ולרכל הרבה על אנשים, אבל כלל ברזל מבחינתי זה שאני לא מדברת על חברות טובות שלי, וכרגע אני מחשיבה אותה חברה טובה שלי ואני לא מפסיקה לשמוע כמה היא מרכלת עליי מאחורי הגב, וכאן זה לא רק עליי, זה על כל חברה שלה היא מרכלת לפעמים גם איתי עד שאני עוצרת אותה מה אני יכולה לעשות? היא לא בן אדם שאני אדבר איתו על הנושא הזה כי היא פשוט לא תבין (בת 17)
אהלן:) לא יודעת אם אתם הכתובת.. אבל ננסה. אני חדג'טומטית בטירוף בבנע, ופתאום הבנתי שזה נטו מהרגל.. יש לי רק את בנע במושב, האחים הגדולים שלי היו בסניף הזה, זה לא שבחרתי או משו. אז כדי שזה לא יהיה רק מזה, הייתי מאוד שמחה לדעת את ההבדלים בין עזרא אריאל ובנ"ע. גם מעשיים וגם ערכיים. תודה רבה!
היוש:) עוד מעט שישיסטית. עברתי שנה ממש ממש קשה בחמישית. עבדתי על עצמי ממש בחופש הזה, להגיע לשישית אופטימית, להנות, להצליח.. והרגשתי שאני מצליחה!! הצלחתי להבין עד כמה האולפנא שבחרתי מתאימה לי, גילתי עד כמה החברות שלי פשוט מדהימות!! התחברתי לבנות מעוד שכבות, והרגשתי שהחופש ב"ה מצויין לי ושאולי החמישית הייתה סיוט, אבל השלוש שנים הקרובות יהיו פשוט בונות ומדהימות ושאני רק רוצה שהן יבואו. ואזז זה הגיע. קבלתי הודעה שאחת המורות העלתה חומר לקלאסרום (ככה למדנו בקורונה), הסתכלתי על התאריך וקלטתי שעוד 10 ימים זה מתחיל. בחיים שלי לא קרה שלא התרגשתי ורציתי להתחיל שנה. אבל פתאום אני פשוט מתה מפחד, מדחיקה ומתפללת שלא יגיע. אני בלחץ מטורף שהשישית תראה כמו החמישית. מרגישה לא בנויה אחרי כל הזמן הזה ללחץ הלימודי הזה, לעומס, לנסיעות. ועוד בלי כיף ובלי פנימיה. הולך להיות סיוטטט. איך דואגים שזה לא יקרה?? ואיך אני יכולה להגיע לשישית רגועה, לצפות לזה ולא רק לקוות להכנס לבידוד ולדחות את זה עוד קצת.
היי:) אני נכנס להדרכה לשבט נבטים, ובחיים לא יצא לי לעבוד עם הגיל הזה, אז קצת מסובך לי להבין איך בדיוק לתקשר איתם. אז אשמח עם תוכלו לכוון אותי באיזו גישה לבוא/ איך בדיוק לפנות אליהם, או סתם טיפים להדרכה של הגיל הזה תודה רבה!!
הי:) אשמח לעזרה.. ברוך השם יש לי מעמד חברתי טוב בכיתה, והכל טוב, אבל יוצא לי המון פעמים למצוא את עצמי עומדת בין 2 בנות מסוכסכות... קורה לי כל פעם שאחת רוצה ש'אשנא' איתה את השניה, וכנל לגבי השניה... וזה יוצר סיטואציות מחייבות ולא נעימות... אני מרגישה מצד אחד שיש לי חובה לגשר בניהן, ומצד שני שאני רוצה לעזוב את העסק. מה לעשות?
שלום , אני מוציאה אנשים מהר מדי מהחיים שלי אם הם מאכזבים אותי אפילו קצת לא משנה אם הם משמעותיים עבורי ואני לא רוצה שזה יהיה ככה.. מה לעשות ?
היי: -) ממש תודה על המקום, יש לי שאלה שאני חושבת עליה כבר יחסית הרבה זמן ולא ידעתי את מי לשאול.. אז ככה, לגבי סוף השמינית- מעבר לזה שאני מתלבטת אם לעשות שירות או צבא ראיתי תשובות קודמות שממש עזרו לי, אבל הבנתי מהן שבכל מקרה עדיף לי קודם לחזק את עצמי מבחינה תורנית, לספוג עוד קצת ערכים ויהדות לפני שאני יוצאת אל העולם.. הבעיה היא שהמשפחה שלי לא ממש בקטע הזה, ומעבר לזה שיצחקו עלי אם אני אלך למדרשה, אני לא בטוחה שההורים שלי יקבלו את זה בעין יפה שאני אוציא כלכך הרבה כסף שנה הבאה נטו על ללמוד תורה וכו.. ואם אני כן אלך, יהיה עליי כל הזמן לחץ להראות שאני לומדת ומתקדמת שם, וזה פחות מתאים לי.. מקווה שמי שיקרא את זה מבין אותיי
מדריכת סיני. עברנו תשיבוצים, והשבט מתמוטט לי מול העיניים. החניכות בנחשון (גם אלה שבקשו את זה) מרגישות פחות טובות מהדרכה. כמעט כל החניכות בהדרכה לא מרוצות מהשבט או המדשית, אבל מצד שני מתנשאות על השאר, מתגבשות בניהן ומרגישות שהחמיאו להן והן על גג העולם. הבנות שערערו בכלל... מרגישות שהעולם נגדן, שהן גרועות, כולם מסביב מרימים להן גבה וכועסים עליהן ובאמת שהן במקום הכי קשה מבין כולן ודווקא הכי צריכות שהשבט ירים אותן, כשבפועל קורה ההפך לגמרי. מפחדת שברגע שהכל יתחיל ההשקעה שלנו בשנתיים האחרונות תזרק לבפח וכבר לא ישאר שבט.
אני עוברת להדריך בהדרכה מעורבת, זאת אומרת שיש לי מדש ופעולות מעורבות לחלוטין... אני לא יודעת איך להגיד את זה לאמא שלי, מצד אחד היא יודעת שאני בסניף מעורב אבל מצד שני היא לא יודעת שיש לי מדש ואני בשבט מעורב... באתי מישוב דוס שבנים לחוד ובנות לחוד. אז אמא שלי לא הכי יודעת ושמחה שאני עוברת לסביבה מעורבת... אני ממש אשמח שתייעצו לי איך להגיד לאמא שלי על זה וכמובן להסביר לה שאני לא באה לשם לחפש חתן ולהישאר דוסית כמו שאני... תודה רבה
שלום:) לפני כמה זמן התחלתי מסגרת חדשה, שהיא מעורבת מכל הבחינות, יש בה גם דתיים וגם חילונים, גם בנים וגם בנות. גם הדתיים שנמצאים איתי לא שומרים נגיעה, וכאן מתחיל הקושי שלי... תמיד הבנתי למה שומרים נגיעה והכי האמנתי בזה, כשחברות שלי התקשו להבין אני זו שעזרה להן, ופתאום אני מגיעה לשם ושוכחת את הערכים שלי, כשאני מגיעה לשם אני לא ממש שומרת נגיעה... (אוסיף שדווקא אני מרגישה איזושהי גאווה להיות על תקן הדתיה שם, אני לא מרגישה שבגלל שאני שם אני חלשה יותר) כל פעם שאני מגיעה לשם אני שוכחת למה זה חשוב לי, ופתאום זה לא כואב לי... אשמח לעזרה, ותודה גדולה על היוזמה!
אהלן ותודה רבה ממש אשמח לעזרה! יש לי חברה ממש טובה שאנחנו גם בסניף ביחד וממש אחלה לי בסניף עם הצוות והכל גם עם החניכות אחלה אבל בכל זאת יש לי רצון לעזוב אבל אם אני עוזבת גם כנראה חברה שלי תעזוב גם.. ולא בא לי שזה מה שיקרה (בגלל שאנחנו גרות רחוק מהסניף אנחנו תמיד תלויות אחת בשניה) מה אני יכולה לעשות? ואנחנו סוג של הבנות היחידות בצוות..