האם אני אמור לחנך אותם? הכוונה היא להעיר להם כשהם מתנהגים לא יפה וכו'..
לצערי דוד שלי בחר להתחתן עם אישה לא יהודייה.. קשה לי מאוד עם זה. הבעיה היא שהם הודיעו אתמול שהיא בהריון... קשה לי לחשוב על זה שאחים שלי הולכים לגדול כשיש להם בני דודים גוי..כמה צער זה מביא לסבא וסבתא שלי😪
היי, תודה רבה על כל מה שאתם עושים! אני בת 16. בשנתיים האחרונות כל פעם שאני עוזרת בבית אני מרגישה שכל דבר שאני עושה אני עושה לא טוב או לא מספיק. תמיד לאמא שלי יש הערות על דברים ששכחתי או שהיא בכלל לא אמרה, ואז היא אומרת "את באה לעזור ובסוף את עושה לנו עבודה כפולה". או שנגיד היא מבקשת ממני להכין איזה אוכל ומראה לי את ההתחלה כדי שאני אבין מה לעשות, ואז היא פשוט ממשיכה לעשות את זה או דברים אחרים שקשורים לזה וכאילו מראה שאני לא אחשוב בעצמי לנקות את השיש או את הסיר לפני שאני מתחילה. זה ממש מבאס ועושה הרגשה לא נעימה שקשה לי מאוד לשחרר ממנה אחרי שזה קורה. אז יוצא שאני באה וכולי רצון טוב לעזור ובסוף אני מתבאסת... מה לעשות?
לפני שנה הייתי בביהס אחר, מאד הצלחתי שם, ומאד אהבתי אותו. הוא שינה אותי מקצה לקצה. הצוות של המורים היה באמת מדהים. הכרתי מורה שממש התחברתי אליה, ועכשיו כשאני בביהס אחר, הקשר עם המורה שהתחברתי אליה מתחיל להעלם. האמת, שהיא הבן אדם שהכי נפתחתי אליו, היא באמת מדהימה ואני רוצה לשמור איתה על קשר ארוך, אני לא רוצה שהוא ייגמר עכשיו כי היא באמת חשובה לי. הייתי רוצה לקבל עצות איך לשמור על הקשר, ואיך אני יודעת בכלל שהיא מעוניינת להמשיך אותו, כיוון שלא דיברנו מלפני נגיף הקורונה... תודה רבה רבה.
אמון מישהו שחשוב לי אבל לא ככ קרוב אליי סמך עליי שלא אספר משהו וסיפרתי.הוא גילה את זה ונפגע ממני ונורא כועס עליי.מה אני אמורה לעשות?
ש כשהייתי קטנה נחשפתי ממש בטעות לדברים לא טובים באינטרנט. לא ידעתי אפילו שזה פגום אך כשהבנתי, כבר קצת הייתי שקועה בתוך זה. אני עכשיו ב"ה אחרי תהליך ארוך עם עצמי בתהליך גמילה מכל התרבות הרעה הזאת. אבל אני לא יכולה להפסיק להיות עצובה על כל התמימות שנאבדה לי. אני יודעת על כל העולם הזה כל כך הרבה ואני כל כך מתביישת בזה, כי אני בתור בת של הקב"ה לא אמורה לדעת דברים כאלה! ומילא על חברות שלי אני עובדת אבל אני לא יכולה למחוק את זה לפני בורא עולם! אין לי דרך להחזיר אחורה את התמימות שלי, זה כבר אבוד. אבל איך אני אמורה לסלוח לעצמי? להתנצל בפני ריבונו של עולם? תודה לכם!
אני רואה כל מיני סדרות וסרטים. אני לא מרגישה שיש שם דברים שלא כל כך לא צנועים ואני מרגישה לא בנוח או שלא טוב לי לראות. אני באמת לא יודעת מה לא בסדר בלראות את זה ואני מנסה לחשוב עם עצמי למה לא ואני לא מצליחה להבין. אני נהנית מזה ולא מרגישה שזה מחדיר לי דברים שהם לא טובים בשבילי. ממש תודה.
תודה לכם על הפרויקט הנפלא הזה!! אני חייבת את עזרתכם, אני יוצאת כבר כמה חודשים עם בחור מקסים,מוכשר, כובש.. ושנינו מאוהבים עד הגג! לפני כמה ימים הוא אמר לי שיש לו מכשיר שמיעה כתוצאה משמיעה ירודה, המכשיר ממש קטן שבקושי רואים אותו( עובדה שלא שמתי לב אליו) והאמת שהופתעתי , אין לי מושג איך להגיב לזה..! האמת,העניין שהוא לא סיפר לי לפני (אנחנו יוצאים כבד כמה חודשים..) מפריע לי מאוד.. מרגיש לי שהוא לא היה כנה איתי מספיק.
אשריכם על הפרוייקט המטורף הזה!!😃 אני בכיתה י"א, מדריך בבני עקיבא, ואני דתי מאוד מבפנים. המשפחה שלי והסביבה שלי דתיים לייט ואני מרגיש שאם אני אראה את הרמה הדתית שלי, זה יתקבל בפרצוף עקום... בתקופה האחרונה קיבלתי על עצמי ציצית, ואני הולך איתה רק בתוך המכנס. שנה הבאה אני צריך להתחיל לחפש מסלול לסוף התיכון, מבחינת ההורים שלי מצופה ממני ללכת דוך לצבא-בלי להסתכל ימינה או שמאלה, אבל אני ממש רוצה ללכת למכינה דתית/ישיבה. להבדיל אלף אלפי הבדלות: אני מרגיש שזה קצת כמו לצאת מהארון, ארון הקודש. לחשוף את הזהות האמיתית שלי בפני ההורים והאנשים הקרובים אליי-שהיו בטוחים שאני בן אדם אחר. איך להיות אני?
תודה רבה על הפרוייקט המדהים! בזמן האחרון יצא שכמה אנשים אמרו לי שאני מתנשאת או גאוותנית. הם אמרו את זה בצחוק אבל בכל צחוק יש טיפת אמת, במיוחד אם זה בא מכמה אנשים שונים. אני לא רואה את עצמי ככה, אני לא חושבת שאני יותר ממישהו ואני יודעת שכל מה שיש לי הוא מהקדוש ברוך הוא. אבל אולי בגלל שיש בי את המידה הזאת אני לא רואה את זה בעצמי. אני באמת לא רוצה להיות כזאת. אולי אני חושבת שאני חושבת משהו כי זה מה שצריך לחשוב אבל בפועל זה לא באמת ככה ואז זה מתבטא בהתנהגות בלי שאני שמה לב בכלל. איך עובדים על המידה הזאת? איך אני מגיעה לענווה?
אני תיכוניסט (שביעיסט) שנחשב אדם איכותי, טוב, מדריך מוערך, יש לי מלא חברים ואני חכם, אידאליסט ומצליח בחיים. הבעיה שלי היא שאין לי את ה-חבר, ההוא שאני יכול לשפוך לו את הכלל, את הבעיות שלי וזה שאני מרגיש בודד כי יש לי הרבה חברים טובים אבל אין לי את ה-חבר.. זאת אחת הסיבות המרכזיות שאני רוצה חברה אבל אין לי מושג איך אני עומד למצוא אחת שאני אוהב.. אני רוצה מישהו שיהיה שם איתי ובשבילי. אשמח לעצות וטיפים להתמודדות..
שלום, מכירים את זה שיש כזה מלחמה בין החברים/האחים/כל מסגרת אחרת על 'מי יותר מסכן?' זה יכול להיות מי שישן הכי פחות בלילה, מי שעבר הכי הרבה הליכים רפואיים, ועוד דברים כאלה... אני תמיד שם, בוויכוחים, אבל לא נתפס אצלי; למה עושים את זה? וגם, זה פוגע באמונה? כאילו ,עושים תחרות "את מי הקב"ה מעמיד ביותר נסיונות", לא? תודה.