שלום ותודה רבה. אני בת 17 והכי קטנה במשפחה. יש לי ברוך ה' אחים ואחיות גדולים נשואים שהם נשמות טובות וחכמות ויש לנו קשר שלאט לאט גדל. אבל למרות כל השיחות שלנו, אני מרגישה שהם מתייחסים אלי כאילו אני האחות הקטנה שלא יודעת הרבה מהחיים. מרגיש לי שהם לא מעריכים את הגיל שלי מספיק- אני בת 17- לא סתם ילדה בגן.
אני רוצה בעז"ה בשנה אחרי שמינית ללמוד במדרשה לפני השירות לאומי. ההורים שלי פחות מבינים בדברים האלו כי אחיות שלי יותר קטנות ממני (ואצל בנים זה שונה) ואני חוששת מכל מיני דברים.. גם אני לא יודעת איך אני אסביר את זה להורים שלי שזה מה שאני רוצה, בכללי מבחינתם חשוב יותר שנתחתן נלמד ונצא עם מקצוע ואז נוכל לתרום יותר לחברה מאשר שנעשה את זה אחרי כמה שנים. אני קצת פחות מסכימה איתם כי אני חושבת שהשנים האלו בונות חלק חשוב באישיות. ברור שבסוף זה החלטה שלי כי זה החיים שלי אבל הם ההורים שלי ודעתם ורצונותיהם חשובים לי מאוד.. וגם בכללי איך אפשר לדעת מה מתאים לי? יש כל מיני סוגים וסגנונות ואני לא באמת מבינה בזה.. תודה מראש!!!!
אני בן 16 ויש לי חברה,ההורים שלי לא יודעים מזה ואני מפחד לספר להם כי אני חושב שהם לא יקבלו את זה יתאכזבו ויגידו לי לנתק תקשר,אבל מצד שני ממש לא באלי לחיות בהסתרה מההורים שלי וזה גם יוצר מצבים של שקרים ואני ממש לא יודע מה לעשות
באגרת-הרמב"ן כתוב שצריך לראות כל אדם כאילו הוא יותר גדול ממך. איך אפשר לעשות את זה כשאדם יותר צעיר ממני?
היי, אני בת 17. אבא שלי בן 60+ והוא קצת מתחיל להזדקן... יש לו מכשירי שמיעה והוא מתחיל לשכוח דברים, גם דברים שהוא ידע כל החיים שלו. זה ממש מפחיד אותי. ואני יודעת שזה הגיוני בגיל 60 אבל אני לא מצליחה לשחרר את זה... כל פעם שהוא שוכח משהו אני מתחילה לפחד. אתם יכולים לעזור לי לקבל את זה איכשהו?
ש. אני בן 16 ויש לי חברה,ההורים שלי לא יודעים מזה ואני מפחד לספר להם כי אני חושב שהם לא יקבלו את זה יתאכזבו ויגידו לי לנתק תקשר,אבל מצד שני ממש לא באלי לחיות בהסתרה מההורים שלי וזה גם יוצר מצבים של שקרים ואני ממש לא יודע מה לעשות
ש. באגרת-הרמב"ן כתוב שצריך לראות כל אדם כאילו הוא יותר גדול ממך. איך אפשר לעשות את זה כשאדם יותר צעיר ממני?
ש. היי, אני בת 17. אבא שלי בן 60+ והוא קצת מתחיל להזדקן... יש לו מכשירי שמיעה והוא מתחיל לשכוח דברים, גם דברים שהוא ידע כל החיים שלו. זה ממש מפחיד אותי. ואני יודעת שזה הגיוני בגיל 60 אבל אני לא מצליחה לשחרר את זה... כל פעם שהוא שוכח משהו אני מתחילה לפחד. אתם יכולים לעזור לי לקבל את זה איכשהו?
היי, תודה על המענה! אני שמיניסטית, ולגמרי מרגישה שהשנה האחרונה שלי נהרסה. השמינית!!! החלום!!! כל כך חיכיתי. גם אם קשה, וקשה ממש כי הבגרויות הורגות. עבדתי כל כך קשה כדי להרגיש קצת גאווה תאמת. וואלה סיימתי 12 שנים וזה היה כל כך קשה לצאת עם בגרות ולא לעזוב באמצע ופשוט לקחו לי אותה! מצד אחד כיף חופש אבל איפה השמינית? האווירה? על הפרוייקטיים? אני וקבוצה של בנות תכננו יום מטורף ממש לתיכון, שכלל הצגה מדהימה ומשוקעת, מלא דוכנים, כסף, והשקעה מתחילת שנה!! וביטלו לי. את הכל. אני כל כך מתוסכלת. כל כך.. לא רוצה להתחיל שנה חדשה במקום אחר כשלא סיימתי את המקום הקודם.. זה כל כך מדכא
היי קודם כל- זה באמת פרוייקט מדהים! למדתי המון! יש לי שאלה.. זה ארוך אבל באמת חשוב לי אז אשמח אם תענו. אני באמת מבינה את החשיבות של כיבוד הורים אבל אני לא מצליחה. כאילו עם אבא שלי אני בקשר מדהים אבל ממש קשה לי עם אמא שלי.. אני הכי קטנה ולפעמים היא מתנהגת אלי כאילו אני משרתת ממש,ברור שאפשר לבקש ממני דברים אבל יש צורה ומעבר לזה היא כל הזמן עושה לי דווקא, היא יודעת שיש דברים שמציקים לי והיא בכל זאת תעשה לי אותם בכל פעם מחדש. היא מצליחה לגרום לי לחשוב שאני אדם מגעיל, עכשיו אני באמת לא כזה- אם פעם אחת אני לא עוזרת/ לא בשמחה אז היא מתעצבנת עליי שזה קורה כל פעם וכו אני באמת רוצה לכבד אותה אבל אני ממש לא מצליחה, כשהיא מדברת איתי היא מוציאה ממני עצבים בצורה שאף אחד אחר לא יכול. אמרתי המון פעמים שמעכשיו זהו, אני מפסיקה להתעצבן ומתחילה לכבד אבל אז היא עושה משהו שפוגע בי בטירוף. אחרי כל פעם שאני כועסת אני כועסת ומאוכזבת מעצמי שלא עמדתי בזה אבל לא מסוגלת לבקש ממנה סליחה. מה אפשר לעשות עוד?
מה דעתכם לגבי בחורה שיוזמת קשר עם בחור דרך עמותה שהם מתנדבים יחד? כרגע ההיכרות היא רק דרך טלפונים עניינים וטכניים אבל מההתנהלות היא מרגישה שיש סיכוי אבל לא יודעת אם זה דמיון והאם לחכות לו שיציע.. מה אתם אומרים?.. (** , בת 20)
נקבה. בת 16. ברוך ה' אני מרגישה שהגעתי למצב שהנשמה שלי זקוקה ומסוגלת לבקש סליחה מהאנשים שפגעתי בהם. האנשים הנ"ל הם אנשים מהעבר. רובם מבית הספר היסודי, כך שגם בעקבות הקורונה וגם בעקבות הריחוק אני לא יכולה לבקש סליחה פנים אל פנים. ובעקבות זה תכננתי לשלוח הודעה. אבל יש לי סוג של חרדה מהתשובה שתהיה להם על הסליחה. הכוונה לא אל אם הם סולחים לי או לא. הכוונה היא כל מיני הערות ושיחות חולין (מה נשמע, ודיבור על העבר) מה אני יכולה לעשות עם זה? אפשר להגיד שאני באמת רוצה פשוט לבקש סליחה ולנתק את הקשר הקטן הזה שהיה לי בינם וביני. תודה מראש