*ש* אני מרגישה שאני עושה הכל בהדרכה,המדשים לא עוזרים לי ולא עושים כלום,הם מצפים שאני אעשה הכל וזה ממש מבאס כי אני לא יכולה לעשות ה כל ולא באלי להגיד להם אני מאמינה שזה יצור יותר נזק מאשר תועלת..ואן אני ממש רוצה שהם יעשו משהו צריך לתכנן מראש כדי שהם יזיזו את עצמם..זה לא פייר באמת ולא בא לי להגיד להם על זה כי זה יפגע בהם וגם הם 3 על 1..
*ש.* אהלן :) כבר תקופה מאוד ארוכה שההורים שלי לא מסתדרים טוב אחד עם השני (כמה שנים..). יש תקופות טובות ויש כאלו שפחות, והעניין הוא שרואים שלא טוב להם ביחד ושניהם גם לא אוהבים את המצב הקיים. כמובן שגם אנחנו הילדים מאוד סובלים מזה... איך לפתוח את זה מולם ולהגיד להם שילכו לטיפול או משהו? המצב ממש לא יכול להמשיך ככה!
*ש* קודם כל תודה רבה!! אני בת 15.5 אני מרגישה שבשנה האחרונה הביטחון העצמי שלי קצת ירד(אני לא יודעת בוודאות שזה מה שקרה) אבל זה מתבטא בזה שיותר ויותר קורה לי שאני מתקשה להתבטא בדיבור- מתבלבלת במילים, מדברת בטון מאוד הססני או מתקשה לבטא בדיוק את מה שאני רוצה להגיד. לפעמים פשוט מעייף אותי לדבר כי זה שואב ממני הרבה כוח. כוח נפשי... לא פיזי. חשוב להדגיש שזה ממש רק בשנה האחרונה בדרך כלל אני דווקא בולטת ביכולת דיבור והתבטאות יפה. אשמח אם יהיה לכם רעיון איך לעזור לי, תודה(:
אני בת 15 וחצי. איך אפשר לאהוב את החניכים שלי באמת? ברור שזה שאני עושה בשבילם ופועלת כל כך הרבה בשבילם- כל זה גורם לחיבור. אבל אני לא מרגישה שאני לגמרי אוהבת אותם ושהקשר שלנו חזק. תודה!
היי(: תודה רבה על האפשרות לשאול! אתם פשוט לא יודעים מה זה עושה! אשריכם! אז ככה, אני כעסנית. כל הזמן כועסת וחסרת סבלנות. מתפוצצת ככה מידי פעם לפעם ואם לא אז שומרת טינה למשך ח ו ד ש י ם. ועכשיו בבית עם האחים החוסר סבלנות מתגלה ברום הודו מה שנקרא... אממ יש לכם עצות? אשמח ממש... תודה מראש!
ממש קשה לי לסלוח, אני לא בן אדם שנפגע מאוד בקלות, אני ממש משתדלת "להחליק" על דברים שפוגעים בי ולסלוח מאוד מהר, אבל ברגע שמישהו פוגע בי/מעליב אותי/אומר מילה לא במקום שבאמת פגעה בי, אני יכולה לזכור לו את זה המון המון זמן בלי באמת לסלוח לו, לפעמים זה גם דברים שהבן אדם שפגע שכח כבר ורק לי זה עדין יושב על הלב. מה אפשר לעשות? עצות איך אפשר לסלוח?
כל המשפחה שלי ממש מוזיקלית וכולם שרים ממש ממש יפה. חוץ ממני. יש לי קול של עורב, לא צוחקת. עכשיו זה אולי נראה כמו משהו שטחי אבל זה ממש מפריע לי. נגיד שרים בסעודת שבת או שירי נשמה בסניף, אני לא מרגישה בנוח לשיר. מרגישה שזה מעבר למשהו שטחי, כולם נורא מהללים את השירה ומסבירים שהיא דרך חיבור לה' ופשוט לי אין את זה. אין לי את החיבור דרך השירה. להפסיק לשיר? לנסות עוד? זה באמת כל כך מחבר?
איך מדברים אל אנשים מתוך חוכמה? שאנשים ירצו להקשיב למה שיש לך לאמר. בין אם זה בענייני יהדות/דברים טכניים . אני בכיתה י"ב
אהלן:) אני בשביעית ושוקלת להצטרף לתוכנית של"פ שנה הבאה. בגדול אני חושבת שזאת תהיה הדרך הכי טובה ונכונה בשבילי, העניין הוא שאני מרגישה שאני ממש עוזבת את ההורים שלי לבד. גם מבחינת עזרה בבית, וגם מהבחינה של פשוט להיות שם איתם. הם לא מתנגדים, אבל מהשיחות שלנו אני יודעת שהם רוצים שאשאר ויהיה להם קשה אם אחליט לעזוב. חשוב לי ללכת, אבל כלום לא שווה אם אני לא מכבדת את ההורים שלי עד הסוף.. ממש אשמח לעזרה, ותודה רבה על כל ההשקעה שלכם😊
היי, אני רואה בקבוצה הרבה שאלות על חברה מעורבת ואיך להימנע, אבל אני לא כל כך מצליחה להבין - מה רע מלכתחילה בחברה מעורבת, כשהיא באה בצורה מכבדת ולא מבזה? באופן אישי, עד גיל יחסית מאוחר הייתי בחברה נפרדת, והמעבר לחברה מעורבת מאוד עזר לי בכמה בחינות... אני מבינה שיש אידיאל של מערכת יחסים בין גבר לאישה, ולא מצליחה להבין איך חברה מעורבת שהגבולות בה נשמרים כראוי פוגעת בהשגת האידיאל הזה בעתיד, דבר שמופיע כהנחת יסוד בלא מעט תשובות שקראתי בקבוצה. תודה רבה!
שלום! אני מדריכה בתנועת נוער בשכונה שרוב החניכים לא ככ דתיים, חלקם מסורתיים וחלקם גם לא זה.. השאלה שלי היא, איך אני בתור מדריכה בתנועה דתית יכולה להעביר את הערכים הדתיים של התנועה בצורה שלא תרחיק את החניכים מהדת ולא תיצור עליהם תחושה של כפייה? תודה רבה!