שמעתי מהרב זמיר כהן שטבע האדם שהוא מעתיק מהוריו את דפוסי ההתנהגות שראה מהם ושהדוגמא האישית של ההורים משפיעה על כל דבר.. אבל אם דפוסי ההתנהגות שלהם לא תמיד ראויים, איך אפשר לא לעתיק אותה?! אני שואלת את השאלה בהנחה שהילד/הנער מבינים שההתנהגות של ההורה לא ראוייה, ובעצם גם אם הוא לא מבין שהיא ראוייה ולא שם לב לכך, איך אפשר פשוט לא לעתיק מהורים דוגמא לא ראויה?
בתקופת הקורונה, דיברתי עם משהו אחרי זמן מסויים הרגשתי שזה כבר לא מתאים לי אז אמרתי לו את זה והפסקנו לדבר. אני מרגישה שהוא ממש נעלב לא יודעת ומרגישה על זה מצפון מה לעשות?!
אני כועסת. כל כך כועסת. אמרו לי לראות את הטוב בקורונה ,כל כך ניסיתי. רק הרס וכאב הביאה! וממש בא לי להיות אגואיסטית עכשיו, כי לא אכפת מה נלקח מאחרים, כי כל כך הרבה דברים טובים היו אמורים לקרות לי השנה וכלום!! על החלומות שלי בכל לפח. כך העבודה הקשה, כל הפרוייקטים, ההכתרה, הפרוייקט גמר שלי שעבדתי עליו חצי שנה (!!) התבטל! הכל לטמיון!!! אני כועסת על עצמי על הקב"ה שנתן לזה לקרות. הוא יודע כמה זה חשוב לי, הוא יודע כמה כל הדברים הללו מעצימים לי הנפש ונותנים לי סיבה לחיות, משמעות והכל נלקח לי. אני פשוט בבית כל היום כי אבא שלי מאד מפחד שאדבק ואני כלואה. מסיבת סיום של יב, שזה נשמע כל כך סתם, אבל כל כך גדול!!! לכל המשיבים אני בטוחה הייתה מסיבה או משו לפחות סימלי שמתאר סיום 12 שנות לימוד. לי? זום סיכום!! לא רוצה לא רוצה לא רוצה אני כועסת ופגועה ולא בא לי להתחיל את השנת שירות שלי אפילו ככה כי בקושי מצאתי משהו שאהבתי עם כל הקטע הזה. הצילו?
היי אני בת (-) וסיימנו את תהליך השיבוצים. ברוך ה' באמת ברוך ה' אני במקום שרציתי ואין מאושרת ממני אבל יש לי חברה מהממתתתת לא מהסניף שלי שלא נכנסה... ואני באמת לא יודעת איך "לנחם" כי אני לא במקום שלה אם אני אגיד שאני יודעת ומבינה וזה זה לא אמין כי אני לא במקום שלה! אבל באמת אני רוצה שתתעודד ולמצוא את המילים הנכונות. אשמח שתעזרו לי
מה יותר חשוב? כיבוד הורים או הגשמה עצמית? ההורים שלי ממש דתיים ואני פחות מתחברת. אני לא מרגישה כאילו אני יכולה להגשים את עצמי בגבולות הדת. האם אני אמורה לכבד את ההורים שלי ולהיות דתיה כלפי חוץ או שאני אמורה ללכת בדרך שלי ולהיות עצמי למרות שזה יאכזב את ההורים שלי?
אהלן, יצא שהיינו כמשפחה השבוע בצפון, וכמו בצפון תמיד היינו המון בבריכה והמון במעיינות ובכנרת וכו'.. משפחתי מאוד אוהבת את זה. אבל אני נקרע תמיד בין המשפחה שלי לרצון שלי להשאר בחדר או באוהל כי אני שומר על שמירת העיניים (כמו שצריך בסה"כ.) ולפעמים יוצא מצב שאני מבאס את המשפחה. כשאני לא בא איתם גם כי כל אחד הוא משמעותי וגם ההורים שלי רוצים שנתגבש. אני נקרע כי לא בא לי לבקר את הוריי חס ושלום ולומר שזה לא מתאים לדעתי.. כמה אפשר למתוח את החבל הזה?
היי אני בת 14 וחשבתי להתחיל להתנדב ב "כנפיים של קרמבו" זאת תנועת נוער שמשלבת ילדים עם מוגבלויות בחברה. זאת תנועה שידועה כאיכותית וזאת חברה מעורבת (בנים בנות דתיים חילוניים וכו') רציתי לשמוע מה דעתכם ואיך אפשר לשמור על הגבולות שלי גם במסגרת כזאת בצורה טבעית.
היי ישלי בעיה שיושבת עלי כבר תקופה ואשמח אם תתנו לי עצות כיצד לפתור אותה..:) אז ככה ישלי אחות שגדולה ממני בשנה ופעם היינו יחסית בסטיות מאז קצת התרחקנו אבל נשארנו ביחסים טובים.. תמיד ידעתי שהיא אגואיסטית ואינטרסנטית אבל תמיד השתדלתי להתעלם מזה ולהבליג עד שנפגעתי בסיטואציות איתה.. מאז המצב רק הדרדר ואנחנו כבר לא מדברות כמו פעם והתכונות הרעות אצלה רק בולטות יותר לאחרונה (אצלי לפחות) בקטע של לאחרונה היא ממש אמרה לי בפנים לא אכפת לי ממך (וזה די נכון) וגם בסיטואציות התחושה שאחותך לא תהיי לצידך שאת צריכה אותה גוברת לאחרונה ואני לא יודעת מה לעשות.. מצד אחד זה ממש פוגע בי מצד שני ניסיתי להתעלם ממנה אבל אני לא מאמינה שזה השיטה כי בכל זאת אנחנו משפחה.. ניסיתי גם לדבר איתה על הנושא הזה אבל היא עומדת על שלה וגורמים חיצוניים לא באים בחשבון כל כך.. הייתי שמחה שתתנו לי עצות כיצד לפתור את הבעיה כי היא באמת מלווה אותי באופן יום יומי.תודה מראש!
היי, אני ואח שלי הקטן כל הזמן רבים ואני לא מצליחה להיות איתו בשלום ליותר מחמש דקות.. גם כשאני מנסה להיות איות תו בסדר הוא ממשיך לעצבן אותי ואני לא יודעת כבר מה לעשות.. אשמח לעזרה🙏
היי, יש לי חלום שהייתי רוצה להגשים בעתיד- להיות זמרת ושחקנית ורקדנית בדיסני(כוכבת דיסני). אבל.. אני דתייה. אני שלמה עם הרצון שלי ולפי דעתי אני מסוגלת להגשים אותו. וחשוב לי להישאר דתייה גם בעתיד. אז בקיצור אני רוצה להיות כוכבת דיסני דתייה. אני יודעת שאולי זה נשמע לא הגיוני כי יש שם בגדים לא צנועים וריקודים ושירים והרי יש את שירת נשים אז איך אני אשיר שם? אבל אני מתכוונת ללבוש בגדים צנועים ולעשות לפי הדת ולהמשיך להאמין בה'. הבעיה היא שאני יודעת שאם אעשה את זה המון אנשים יחשבו עליי שאני לא דתייה ולא יבינו את התשוקה שלי והרצון שבוער בי לעשות זאת. כי אני עושה את זה לא סתם, אלא מפני שאני באמת אוהבת את זה! לא הייתי רוצה שאנשים יחשבו עלי דברים רעים ויקבלו עליי רושם מוטעה.... עצות?
שלום לכם, מאוד מעריכה את מה שאתם עושים! אני עכשיו נמצאת במעבר בין בתי ספר. בית ספר אחד מעורב והבנות שם הולכות עם מכנסיים ויש גם בנים וההורים שלי לא רוצים שאני אלך עם מכנסיים וחושבים שאני לא אתעסק בלימודים בגלל הבנים ומצד שני יש לי בית ספר שהוא יותר מדי חרדי בשבילי... המורות לא מוכנות לדבר על בנים, מדרשות תורניות, פנימיה לבנות שעוסקת רק בתורה, סמינריונים להעשרה בתורה וזה פשוט יותר מדיי בשבילי. אני בחורה דתייה רגילה צנועה ולא רוצה ללכת עם מכנסים אבל מצד שני לא רוצה שיעירו לה על אם השרוול מעל המרפק או החצאית מעל הברך (לא באופן שהוא מיני) אשמח לדעת את הטיפים שלכם לאיך אני יכולה לבחור בדרך הכי טובה.
שלום, אני מדריכה בשבט מעלות (בוגרות כיתה ו) ועוד מעט אנחנו רוצים להתחיל מערך בת מצווה. יש לכם אולי רעיונות לדברים שיתאימו? נקודות שאתם חושבים שכדאי לדבר עליהן עם השבט בגיל הזה וכו'. תודה רבה לכם!!