ש. שלום. אבא שלי חזר בשאלה לפני בערך 6 שנים אבל הוא לא התגרש ואנחנו חיים ביחד. לאחרונה ההורים שלי רוצים שאני אבוא איתם לחוף המעורב ואני ממש קרוע כי אני רוצה לשמור על העיניים אבל אני גם רוצה להיות עם המשפחה ואני יודע שזה קשה לאבא שלי שאני לא בא איתם תודה רבה ושכוייח על המיזם!
יש לי חברה שבכל פעם שהיא צריכה ממני עזרה היא כותבת לי הודעה עם כינוי חיבה ולבבות. אני תמיד עוזרת לה ואעזור לה בעזרת ה' הטוב בלי חשבון ובלי קשר ללבבות או לכינוי... כשהיא שולחת הודעה עם לבבות או כינוי אני כבר יודעת שעוד שנייה היא תבקש ממני עזרה... איך אני יכולה לדבר איתה על הנושא ולהסביר לה שאני אעזור לה גם בלי הלבבות והכינוי ומבלי שהיא תפגע?(היא רגישה..) תודה ורק טוב🤗
אהלן:) תודה רבה על כל מה שאתם עושים! ממש מעריכה! יש לי חברה שכבר כמעט 15 שנה היו כל מיני בעיות במשפחה בעיקר בין ההורים.. וסוף סוף לפני כמה חודשים הם התגרשו.. (שזה משמח) אבל לצערנו יש עדין ממש קשיים עם המשפחה וכל פעם שאני שולחת לה הודעה של איך את? או מה קורה, תמיד התשובות הם- לא טוב, או סיוט.. וכל מיני כאלה.. ואני כבר לא יודעת איך להגיב לה! לפעמים אני מנסה לנחם אותה שהכל לטובה, אבל זה לא עוזר ואני באמת לא יודעת איך אני אמורה לענות להודעות כאלה.. אשמח לכמה טיפים/ רעיונות.. תודה מראש♥️
היי, יש לי אחות שקרובה אלי בגיל ואנחנו כל הזמן רבות, על שטויות. אנחנו כמעט ולא מצליחות לדבר בינינו שיחה נורמלית ובדרך כלל שיחה כזו נגמרת מתישהו בפיצוץ. גם אחרי מריבה וכו'... כשאנחנו מנסות להשלים ושכל אחת תסביר את עצמה בדרך כלל במקום שיח נכון וטוב, זה יהיה שיח מעצבן שיגמר ביותר כעס אחת על השנייה. זה מתסכל אותי בטירוף, כי אני כל כך רוצה שיהיה לנו קשר טוב ואמיתי. ואני מבינה שאני כל כך מפסידה את הקשר המיוחד עם אחות. אני באמת מעריכה את אחותי ויודעת שהיא מדהימה. ומבאס אותי שנכשלנו כל כך. מה אפשר לעשות כדי שנריב הרבה פחות ונצליח להגיע לקשר הרבה יותר חזק ואמיתי? בת, 15
איך מפתחים יותר ביטחון עצמי? עם חברות ומשפחה אני עם הרבה ביטחון עצמי אבל אם אני עכשיו מדברת עם מישהו זר יש 2 אפשרויות או שאני ממש מתביישת ברמה שקשה לי להוציא משפט או שאני כזאת זורמת ומצחיקה ברוב המקרים זה האופציה הראשונה וזה ממש מבאס אותי שקשה לי גם להתחבר לאנשים כי אני ממש מתביישת בהתחלה ואם אני באופציה השנייה אז זה מבהיל אותי קצת אולי יש לי פיצול אישיות או משהו. סליחה שהשאלה ארוכה ממש ומבולגנת אבל כל פעם שניסיתי לסדר את זה קצת אז זה רק הפך ליותר גרוע.
אהלן כל הכבוד על המיזם הזה! שכוייח גדול:) הייתי בקשר טוב במשך שנתיים עם בחור חמוד שגדול ממני בשנה, הקשר אמנם היה בעיקר בוואסאפ אבל יש לומר שהרגשתי שיש לנו כימיה טובה, עומק ופתיחות שלא היה לי עם הרבה אנשים קרובים אחרים, כל זה היה במובן הידידותי, שום דבר מעבר, דיברנו שיחות ארוכות לתוך הלילה והתייעצנו אחד עם השני בהרבה נושאים, לפני חודש הוא אמר לי שיש לו רגשות אליי, הייתי בהלם כי לא חשבתי בשום סיטואציה שזה יקרה ואמרתי לו שזה לא מתאים כרגע, ומאז אנחנו לא דיברנו חוץ מכמה הודעות יבשות, אבל אני אוכלת את עצמי, אולי אחרי תקופה ארוכה של היכרות הייתי צריכה לענות בצורה יותר מנומקת? ואם כן, מה לעשות עכשיו? אולי הודעה עכשיו זה סתם יהיה מוזר ולא קשור ואולי זה יציף משהו?
אהלן, תודה על הפרוייקט הנפלא:) אני מדריכה וב"ה טוב לי ואוהבת מאוד את חניכות שלי. יש לי חניכה שכביכול "מועדפת" עליי (או שאני עליה..). זתומרת, שהיא מתקשרת אליי כל היום, מפתיעה ומגיעה באמצע היום לביקור - וואלה סבבה לי עם זה. אבל כמה פעמים כבר יצא שחניכות אחרות שאלו מה אתן עושות כל היום ביחד?! והרימו גבות. וזה מבאס אותי, כי אומנם אני איתה המון אבל מרגישה שזה יוצר תדמית שהיא החניכה המועדפת ושאני עושה אפליות. מניסיון אישי, להיות בקבוצה כלשהיא (שבט, כיתה וכו) ולהרגיש שיש מי שאותה אוהבים יותר והכל סובב סביבה, זה ממש לא כיף! אשמח לעצה מה לעשות(:
שלום וברכה, תודה על המיזם האדיר הזה! יש לי חברה טובה כבר כמה שנים, שהקשר שלנו התחיל מהתלהבות כזה אחת על השניה ואז לאט לאט התבסס והתאזן לקשר נורמאלי וכייף. לאחרונה אני מרגישה מדי פעם תחושות של חוסר הדדיות, שרק אותי מעניין הקשר הזה בעיקר, ואני מקריבה יותר בשבילו מאשר שהיא מקריבה. הכוונה למקריבה זה שאם היא תבקש שאדבר איתה ולי לא יהיה ככ נוח אני אעשה יותר מאמץ ממה שהיא תעשה אם זה היה מקרה הפוך.. בנוסף, אני מרגישה שההתנהגות שלי לידה היא לא כמו ההתנהגות שלי תמיד עם אנשים אחרים. אני מסירה אחריות לגמרי לידה, ומלא תכונות אופי חזקות שלי 'נכבות' לידה, לא כי היא דומיננטית מדי, אלא כי אני משליכה את כל האחריות עליה ולא לוקחת אחריות מצד עצמי. פתאום לא ככ אכפת לי מכלום, ואני רק חושבת עליה ותלויה בה כשאני איתה. מדי פעם כשאני מרגישה שהקשר הוא יותר מצידי אז אני מנסה לא לדבר איתה עד שהיא תיזום אבל אז עוצרת את עצמי כי מרגישה שזה משחקי כבוד ואני לא סובלת את זה... רציתי לשאול, האם החברות הזאת לא תקינה? אני מאוד מאוד אוהבת אותה ומרגישה שהיא תורמת לי הרבה. איך אני יכולה להפוך אותי לרגילה ומוצלחת בהתנהגות שלי גם איתה? בת 19.
אני משדלת שלא לדבר לשון הרע אבל הרבה פעמים רוצה לשתף חברה טובה או אמא בדברים שקרו לי או אני חושבת עליהם ויש בתוכם עובדות או דברים על אנשים אחרים... אני לא רוצה לשמור בלב אבל גם לא רוצה להגיד לשון הרע מה לעשות?
והחברה הכי טובה שלי סוג של מתרחקות בזמן האחרון... אני מרגישה שתמיד אני יוזמת ביננו שיחות ומפגשים והיא לא. היא מסננת הרבה ולא עונה, והיא מראה לי שהמשפחה שלה יותר חשובה לה ממני ( לכל בן אדם זה ככה אבל צריך לאזן בין משפחה לחברות) והיא שולחת הודעה רק שהיא צריכה ממני משהו.. אבל כשאנחנו נפגשות הכי כיף לי בעולם איתה (שזה קורה פעם באף פעם) אני מבינה למה היא לא יכולה להיפגש איתי כמעט כי הם הרבה ילדים בבית ואמא שלה חולה בכליות... אבל עדיין זה לא סיבה שהיא מזניחה את החברות שלנו... אני ממש אשמח לעצה תודה בת 15
ש. קודם כל רציתי להגיד תודה ענקית על כל מה שאתם עושים בשביל הפרויקט הזה! יוזמה מבורכת! יש לי בת דודה שהיא קטנה ממני בחמש שנים בערך ואני ממש לא יודעת איך להגיד את זה בצורה עדינה אבל היא ממש מסכנה. אני הכי גדולה מהבני דודים והיא לא הכי קרובה אלי בגיל אבל כל פעם שאני רואה אותה עם המשפחה שלה מרגיש לי שההורים שלה לא אוהבים אותה.. או לפחות מעדיפים ילדים אחרים על פניה. כל פעם שהיא רבה עם אחד מהאחים שלה אז ההורים שלה תמיד צועקים עליה ומאשימים אותה ומענישים אותה. השבוע שמתי לב שהידיים שלה מלאות צלקות של שריטות ופצעים וכששאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי שאחים שלה כל הזמן מרביצים לה ובגלל זה נהיה לה כאלה צלקות. אני שומעת את אמא שלה על שום דבר מקללת אותה ואומרת לה דברים מול כולם והיא ממש נעלבת ובוכה ואני ממש מבינה אותה זה ממש לא נעים אז אני תמיד מנסה לקבוע איתה ולקחת אותה אלינו הביתה אבל לאחרונה היא התחילה לומר לי שלא נעים לה כל הזמן להידחף לי לדברים (כי היא באה איתי לסניף וכו') ואמרתי לה שזה לא מפריע לי אבל היא ממש מתעקשת ובגלל זה היא התחילה להתחמק ממני אבל ממש קשה לי לראות אותה סובלת ואין לי איך לעזור.. אני ממש אשמח אם תוכלו לתת לי עצה מה אני יכולה לעשות במצב הזה..
ב"ה סגרתי שנה שלישית בהדרכה, אך הפעם עם שבט חדש.. (שבט רק של בנות) השבוע הייתה לי פעולת פתיחה איתן. חשבתי לעשות עם החניכות שיחות אישיות ולהכיר יותר. אשמח לדעת מה החשיבות של שיחות אישיות? ואם אפשר טיפים לאיך לעשות את זה בצורה טובה זה יעזור מאוד! אם אפשר שקומו'/מדריכה בעבר תוכל לענות- זה ממש יעזור(: תודה!