ש. שלום! עברתי בשנה שעברה לצערי פגיעות מילוליות מכמה בנות ובחיים שלי לא נפגעתי ככה. הן גרמו לי לבכות כל לילה בפנימייה ואני חושבת שהתחושה הזאת תישאר איתי לכל החיים... ביום כיפור, ניסיתי לסלוח להן. באמת. בכיתי שעות שיהיה לי כוח לסלוח אבל אני לא מצליחה להעביר יום מבלי לחשוב על הדברים שאמרו לי. אז יש לי כמה שאלות: לסלוח=לשכוח כל מה שהיה? ודבר שני, למה שאני אסלח למישהי שהרסה לי את כל החיים או לפחות כמה שנים טובות? מה יוצא לי מזה? אני לא רוצה להיות חברה של אנשים כאלה ואני גם לא רוצה להגיד שהיא בסדר... אני אשמח ממש לעזרה, תודה.
ש. שלום.. אני מרגישה מגעיל בטירוף. קרה איזה מקרה אצלי בבית ספר לא בשכבה שלי שלא קשור אליי, והפצתי את זה. אני בטוחה שאחרי שהפצתי זה הופך עוד והועברו מלא ביקורות על הילדה שזה קרה לה, וניסיתי להפסיק את זה ורק עשיתי את זה יותר גרוע. אני לא יודעת מה לעשות. איכשהו הרבה יותר חורה לי לשמוע לשון הרע מאשר להגיד, ועכשיו עשיתי את זה בממד הרבה יותר גדול וגרוע והרסתי הכל.. אני באמת משתדלת להקפיד על זה אבל אחרי שעכשיו זה קרה אני לא יודעת מה לעשות.. לכתוב פתאום תפסיקו זה נשמע צבוע ממש כי מה פתאום כשבנות מסתקרנות אני עוצרת הכל? באמת באמת הרגשה מגעילה.. בת 16
ש. היי:) יש לי חברה, ואני מכנה אותה "זיקית " וזה משהו שכל אחד יודע עליה- הילדה הזאת בוחרת חברה מסוימת, ומתאימה את עצמה אליה. פעם זה גם קרה איתי, והיא בדיוק גם אהבה את הזמרים שאני אוהבת, ואת איך שאני מתלבשת, וכל הדעות שלי וכו', וככה זה קורה לה כל הזמן, ועם כל מיני סוגים וגוונים של בנות. הבעיה זה שהיא התחילה את זה עם חברה חילונית והמצב הידרדר... ועכשיו גם יש לה חבר שמעשן וכמובן שגם היא מעשנת... מה אפשר לעשות? לדבר איתה? יש דרך לעזור לה? כבר אף אחד לא מכיר את מי שהיא באמת...
ש. היי! ההורים שלי רוצים שאני אביא להם את הפלאפון כל לילה ב9:00 בשביל שאני לא אהיה עייפה וכי זה לא בריא להיות עם הפלאפון הרבה וזה. אבל כשאני הולכת לישון בשעות שנוח לי אני קמה ב6 וכשאני הולכת לישון מוקדם אני קמה מאוחר. זה מוזר אבל ככה זה אצלי תמיד🤷🏽♀️ ויש לי מה לעשות בפלאפון בערב, אני עונה על דברים ששלחו לי במשך היום שלא הספקתי לראות וכו'... בנוסף הם מעירים לי הרבה על אורך החצאית אפילו שאני רק בבית ואני אפילו מקפידה לא ללכת עם מכנסיים או טייץ בבית בגלל אבא שלי. מה לעשות? נקבה, 15
ש. אהלן.. הבית שלנו בנוי בצורה לא נכונה מבחינת חינוך וכאלה, ונורא קשה לי להיות בו, במיוחד בסגר וכאלה.. עצות איך להתגבר ולעבור את זה?
הי יש לי בעיה שאני כל הזמן דואגת לחברות שלי. אם מישהי אומרת לי שהיא הכי קצת עצובה לרגע או שכואב לה או איזה משפט שאני יכולה להבין ממנו שאתמול היא בכתה אני ישר נכנסת לסרטים שהיא בדיכאון ושהיא לא מספרת כי היא מתביישת או לא יכולה ושממש קשה לה והיא לא אומרת... ואני מנסה לעזור ובדרך כלל הם אומרות שהכל בסדר ואני לא יודעת אם להאמין או לא! ונראה לי שבדרך כלל צריך להאמין אבל אני לא יודעת מתי מצאתי בעיה ומתי לא! וגם זה גורם לי להיפגע שהן לא מספרות לי כשקשה להם..אז אני אשמח לדעתך איך אני יכולה לדעת מתי יש בעיה ומתי הכל בסדר אצל חברות שלי? ואיך להיות רגועה יותר עליהן? תודה!
אהלן, תודה על המקום הזה (;היה לי קשר ממש ממש ממש טוב עם בן מהשבט שלי עוד משבט מעפילים. היינו החברים הכי טובים, ופשוט לא מעבר. היינו מדברים כל יום כל היום אבל לא היה משהו מעבר לחברות טובה. בחודש האחרון קצת הבנתי שזה פשוט לא טוב. קשר כזה בין בת לבן בגיל כמעט 18? אז יצא שבדרך קצת דוחה ולא כמו שרציתי, הקשר די התנתק. ואני פשןט לא יכולה להפסיק לחשוב עליו. אני מרגישה לבד. אף פעם לא הייתה לי חברה הכי טובה, זה הוא היה. במיוחד עכשיו שחברות שבדכ אני איתם חזרו לאולפנות, אני פשוט לבד. קצת באלי להחזיר את הקשר הזה (למרות שדי הרסתי), ואני גם חושבת שזה לא כזה טוב..אני כבר ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות..שמינסטית
שלום, אנחנו תאומים בני 13 ויש לנו שאלה קצת מוזרה. אנחנו חברים מאווווד טובים. וכל הזמן מדברים ומספרים אחד לשניה מה קורה לנו. והיום למדתי (הבת) בכיתה שזה לא כל כך טוב להיות בקשר קרוב עם בנים בגילנו כי זה יפגע בהתפתחות הנשית שלנו. אז רצינו לשאול. זה בסדר? מצד אחד אנחנו אחים. מצד שני יש לנו עוד חברות או חברים שאנחנו יכולים להתקרב אליהם יותר... למרות שחבל על הקשר שלנו... יש לנו ממש כמו טלפתיה וכאלה. זה טוב?
ש. אהלן, קודם כל תודה ענקית! באמת מטורף מה שאתם עושים.. אני שונה מכל המשפחה שלי, לא במשהו שרואים, פשוט כל ההתנהלות הפנימית שלי שונה, החשיבה, הדעות, ההתנהגות, לא לטוב ולרע, פשוט שונה.. אחותי נהרגה לפני שנה, והיא הייתה היחידה שהבינה אותי, היחידה שעזרה לי להבליג למרות שהמעשים של האחרים עצבנו אותי.. אני רבה על בסיס קבוע עם ההורים והאחים שלי, איך אני אמורה להבליג ולהתגבר על מידת הכעס שחות מזה שהם באמת פוגעים בי במעשים שלהם גם אין לי את אחותי שתרגיע אותי? שעם כל העצבים על המוות והקושי וההתמודדות אני צריכה גם לשתוק ולסבול את איך שהם מתנהגים אלי ומזלזלים בי? בת 16
ש. היי, יש לי אח שקטן ממני בשלוש שנים ואנחנו פשוט לא מסתדרים... משהו בתקשורת שלנו לא עובד.. אני באמת ניסיתי לשנות את הגישה שלי אליו, אבל אני פשוט מרגישה שהוא מזלזל בי ולא סופר אותי. אני לא תמיד מצליחה להתאפק ולא להעיר לו או לזרוק איזה משפט שמנסה לחנך אותו באיזושהי צורה. אני גם רוצה להבהיר שהוא לא כל כך מסתדר עם ההורים / המורים ומהצד שלי אני רואה שזה מרגיש לו שכולם נגדו ואני באמת אוהבת אותו ורוצה לעזור לו... אשמח ממש אם למישהו יש רעיון איך אפשר לשנות את הקשר שלנו. ממש תודה רבה לכם כל המיזם הזה, הוא פשוט מדהים !!
ש. היי, אמא שלי לא מסכימה לי לתרום דם בגלל הקורונה. ובגלל שאני מתחת ל18 אני צריכה אישור ממנה. חשוב לי לתרום דם במיוחד בתקופה הזאת, שכל כך צריכים, זאת מצווה גדולה.. מצד אחד, כיבוד הורים.. מצד שני, אני חושבת שאני מספיק גדולה כדי להחליט בעצמי.. אני מתלבטת אם פשוט לזייף חתימה בשמה וללכת לתרום דם.. מפחדת שבסוף זה יהיה כמו "טובל ושרץ בידו". בת 17.