היי ההורים שלי ממש כועסים אחד על השני והם לא מדברים אחד עם השני כבר כמעט שבוע.. בזמן האחרון זה מרגיש כאילו נהיה בניהם תחרות כזאת. הם ממש נמנעים מלהיות בבית ביחד גם אם זה עם הילדים. אני לא רוצה להעיר להם או לדבר איתם על זה אבל אני מרגישה שאני ממש מושפעת מזה לרעה ושאני כל היום עצובה ופשוט לא בא לי להיפגש עם חברות אני מעדיפה להיות בטלפון מאשר לצאת. אני לא יודעת איך לצאת מזה ושוב אני לא רוצה לדבר איתם בשביל להשלים בניהם (ברור שאכפת לי מהם אבל אני לא חושבת שאני יעזור) אני פשוט רוצה לדעת איך להיות שמחה יותר במצב הזה למרות שממש קשה לי.
היי נכנסתי להדרכה לשבט של הכי קטנים. אני וחברה שלי ממש היינו בטוחות שנהיה מד"שיות וממש פינטזנו על זה וכולם ידעו...בסוף נכנסתי עם חברה טובה אחרת של שתינו. אני ממש שמחה על זה אבל אני חושבת שמפריע לה זה שהיא יודעת שרציתי להיכנס עם מישהי אחרת...שמתי לב שלאחרונה היא מנסה שנהיה ביחד כל הזמן גם בסתם מפגשים של חברות. אני שמחה להיות איתה אבל זה קצת גורם לי להרגיש שאני לא בסדר שאני מדברת הרבה עם החברה שרציתי להדריך איתה...מה אני יכולה לעשות כדי לא לגרום לה להרגיש שאני פחות רוצה להיות איתה?
יש לי חברה שזה ידוע שאנחנו חברות טובות. גם מבחינתה אני חושבת. מבחינתי, אני מאוד מאוד אוהבת אותה ואכפת לי ממנה מאוד. אני יכולה לחשוב עליה הרבה במהלך היום, לרצות להיות איתה, להתרגש מהודעות ממנה ולקנא אם היא נמצאת עם בנות אחרות. אני מרגישה שזה קשר שונה מכל קשר אחר שלי עם חברה אחרת. היא נמצאת אצלי בעדיפות ראשונה עוד לפני עצמי באיזה שהוא מקום, ואני יכולה לבטל תוכניות ודברים רק בשביל הספק שאולי אני אהיה איתה אז חבל לנסוע עם אנשים אחרים.. וגם אני מאוד קנאית אליה. ומנסה לחקות אותה ולוקחת ממנה ממש מודל. אם היא נמצאת עם חברות אחרות אני ישר שואלת את עצמי אם היא מעדיפה אותן על פני ולמה. ואני תמיד מנסה למצוא חן בעיניה, ולחשב כמה פעמים נפגשנו מתי לא נפגשנו וכו'... אני דווקא עם הרבה כבוד ככה שאני ממש לא יוצאת נודניקית ויש מצב שהיא בכלל לא מודעת לכל מה שאני מרגישה אליה. אני מבינה שזה ממש מוזר, אבל השאלה שלי האם אין כאן משהו שמזכיר קשר זוגי? מאוד נלחיץ אותי לחשוב שאולי בכלל יש לי נטייה לבנות, או הסיבה שאין לי חבר גורמת לי למצוא בה באופן בלתי מודע את המקום הזה.. וגם, איך אני משנה את הקשר מצידי שיהיה נורמאלי?
אני נמצאת בכמה תנועות מדהימות ושבאמת אני משתדלת לעשות שם כמה שאני יכולה ולשלב את זה תמיד לקב"ה(לקדש את שם ה' ברבים) אבל יש לי בעיה קטנה...כל התנועות מעורבות!! וזה פחות מפריע לי, אבל מה שכן מפריע לי זה השמירת נגיעה..אויי כמה שזה קשה לי... הרבה פעמים אני מרגישה כאילו אני נמצאת בכלא כי.. לפעמים מישהו "שופך את ליבו" ואני הכי מקבלת והכי מנסה לעזור, אבל אני יודעת שמה שבאמת יעזור לו זה חיבוק חם ואוהב(וגם הרבה פעמים אני זאת שצריכה את זה) וזה מתסכל...מי ישמע מה ביקשתי?!לתת חיבוק?!כמובן שאני מבינה שרוצים לשמור את זה לבעל והאישה היא היהלום וכו' וכו'..אבל עדיין זה קשה, זה דורש המון כוח רצון ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי:(אשמח לעזרה♡
אני לא רוצה להאמין באלוהים, איך להסביר את זה להורים שלי ולסביבה? בת __
יש לי חברה שלא מקפידה על מסיכה וזה מרתיח אותי! החיים שלי ושל האחרים חשובים לי.. ולה פשוט לא!!! אני מנסה להסביר לה שזה חשוב וצריך לעשות השתדלות והיא אומרת לי שכל אחד עושה את ההשתדלות שהוא חושב שצריך לעשות ואיך שצריך לעשות. מה אני יכולה לעשות?? זה ממש מכעיס!
ש. אהלן אני נכנסתי להדרכה בסניף מסוים שהיה תמיד החלום שלי להיכנס אליו , ואחותי נמצאת באותו הצוות איתי והיא שנה מעלי... אני חושש שיהיה מריבות / התקלויות ושהיא לפעמים מעצבנת אותי , וזה יפריע לי להיות מדריך טוב. מה עלי לעשות?? זכר 15
יש לי בעיה עם המד"שית שלי נכנסתי להדרכה לפני כשלושה חודשים בערך בהתחלה היה ממש כיף וזורם עד שהמד"שית שלי החליטה כל הזמן לתת לי פקודות "תשלחי לה הודעה", תכיני את זה, תעשי את זה... וכו' אולי זה נשמע טיפשי אבל באמת שזה מציק לי כל הזמן אני עושה את העבודה ה"קשה" והיא את העבודה ה"קלה" לדוגמא: אני יעבוד ויכין משחק ו"יבזבז" מהזמן שלי ובסופו של דבר היא לא תיתן לי לדבר פעם אחת במהלך הפעולה, היא כל רגע תשתיק אותי ואפילו לא תיתן לי להעביר את המשחק שעמלתי עליו או שאני צריכה ללכת לחלק דברים לחניכות בבתים אבל אחר כך היא תיקח את כל הקרדיט (לא שחשוב לי הקרדיט, פשוט מבאס שככה זה צריך להיות). זה ממש גורם לי לרצות לעזוב את ההדרכה אני באמת צריכה עצות א. עם מי כדאי לדבר לפני שאני פונה אליה ישירות ב. כשאני פונה אליה ישירות איך כדאי לעשות זאת בצורה נעימה תודה רבה ממש אשמח שתענו כמה שיותר מהר בת 16
אני דלוק על אחות של חבר ממש טוב שלי זה מרגיש לו ממש לא מכבד... מה לעשות? מין וגיל *בן 16
היי ;) יש לי מישהי שאיתי בצוות הדרכה שאני ממש לא אוהבת את האופי שלה.. עד עכשיו התרחקתי ממנה ועכשיו כשאנחנו בצוות ביחד היא כל הזמן שואלת אותי למה אני לא מדברת איתה ולא מתייחסת אליה וכולי. אני באמת לא רוצה לפגוע בה אבל אני לא אוהבת את האופי שלה.. מה אפשר לעשות? בת 15
היי:) אני רוצה להפסיק לדבר לשון הרע! הבעיה היא שחברות שלי מספרות לי דברים שקרו להן והרבה פעמים כלול בזה לשון הרע.. אני מכירה את הבנות שהן מדברות עליהן ואני עדיין שומעת! אני פשוט לא יודעת איך להגיד להן שאני לא יכולה לשמוע.. הן תמיד ממש להוטות לספר לי ולא נעים לי לעצור אותן והבעיה היותר גדולה היא שפעם חברה שלי אמרה לי שהיא שונאת את זה שהיא באה לדבר עם אנשים והם אומרים לה שזה לשון הרע!! אני לא יכולה להגיד לה מצד אחד שאני לא רוצה לשמוע (גם בגלל הלשון הרע וגם בכללי אני לא יכולה להגיד לחברות שלי שאני לא רוצה לשמוע את הסיפור שלהן..) ומצד שני אני חייבת להפסיק עם זה! מה עושים??!!
היי אני מכיתה ח'.. יש לי חברה הכי טובה מהגן ואנחנו תמיד היינו ביחד...לאחרונה חשבתי על האופציה לעבור לפנימייה... אבל העניין הוא שהיא לא רוצה פנימייה ואני כן רוצה פנימייה וכך זה הגיע למצב שאנחנו צריכות להיפרד.. מה לעשות? מצד אחד אני לא מרגישה קשורה לאולפנה שאני נמצאת בה כרגע ומאד יעשה לי טוב פנימייה.. מצד שני אני מאד רוצה להישאר עם החברה שלי מה לעשות? מה כדאי?