ש. טוב אז זה הדבר הכי מוזר שאי פעם נתקלתם בו ולא חשבתם שמישהי תבוא עם דבר כזה אבל בואו ננסה.. אז ככה- ביסודי שלי עברתי חרם, הייתי נורא נודה ולא היה לי חברות, זה היה מאמצע כיתה ב' עד סוף ו' כשעזבתי.. אני חושבת שבהתחלה זה ממש השפיע עלי אבל בעזרת מדריכה שלי בכיתה ח' יצאתי מזה והפכתי להיות אדם שמח יותר.. עכשיו כשאני כבר בכיתה י' אני מסתכלת אחורה על החיים שלי ואני לא מצליחה להבין למה הייתי אמורה לעבור את כל זה? מה המטרה של החרם הזה?? שאני אסבול? אני לא מבינה את ה', איך זה יכול להיות שדווקא אני מכל הבנות שבעולם צריכה לעבור דבר כזה? אשמח לתשובה. תודה.
אני יוצאת עם מישהו כבר שנה, והכיוון הוא חתונה. אבל מדי פעם אני חושבת, איך אני יודעת שזה באמת הוא? יש בינינו כימיה טובה, אני מעריכה אותו ואפילו מעריצה אותו על הרבה מאוד דברים. יש לנו ערכים משותפים ורצונות דומים. אבל הוא לא "גבר החלומות" שתמיד חלמתי עליו, למרות שהוא מאוד טוב בלי קשר לזה. איך אני יודעת שזה באמת הוא?
ש.שלום לכם:)תודה רבה על הפרוייקט המדהים הזה!! אתם עושים עבודת קודשש!ועכשיו לשאלה;)לפני כמה שנים לא היה לי הרבה חברות והייתי די בודדה ופתאום השנה ב"ה יש לי הרבה מאוד חברות ומרגיש לי שכל הכיתה אוהבת אותי ורוצה להיות חברה שלי.. אבל הבעיה זה שלא עם כולם כיף לי ויש בנות שכשאני איתם זה עושה לי רע.. נגיד אחת הבנות קנתה לי ספר ועשתה לי יומולדת ממש שווה וזה לא נעים לי כי לא טוב לי להיות איתה אז כל פעם שאני דוחה אותה שהיא רוצה שנעשה משהו ביחד אז מרגיש לי מגעיל כי היא כלכך משקיעה בי ורוצה שנהיה חברות אבל מצד שני באמת שזה לא טוב לי.. מה אני אמורה לעשות??
ש. קודם כל תודה לכם שתדעו שאתם עושים עבודת קודש😊ההורים שלי רבים המון שזה כבר יוצא מפרופורציות, הם תמיד רבו אבל פעם כשהם רבו הייתי יוצא מהבית, הולך לחבר.. בגלל הקורונה והסגר אין לי לאן ללכת, אני מתחיל לפתח סוג של חרדה מכל ריב קטן בבית ואני לא יודע מה לעשות בן __
ש.שלום! אשמח להתייעץ, כבר הרבה זמן שאני מרגישה שאני לא מצליחה לשמור על אף קשר עם חברה לאורך זמן. כבר היו לי קשרים עם חברות שהייתי בטוחה שיישארו ותמיד זה נחלש באיזה שהוא שלב. לאחרונה זה ממש מתסכל אותי כי אחת החברויות היותר משמעותיות וחזקות שלי גם מתערערת. אפילו עם חניכה שלי שהיה לנו קשר ממש טוב בתחילת ההדרכה הקשר לא שרד עד הסוף. חוץ מזה,השנה אני בשירות לאומי וממש התחברתי לבנות אבל אני מפחדת שקצת אחרי שתגמר השנה הקשר יעלם..כמו השאר..אני לא יודעת מה הבעיה שלי שבגלל זה זה קורה, ויותר מזה, אני גם מפחדת שזה ישפיע על הזוגיות שתהיה בעז"ה, כי זה קשר לטווח ארוך. תודה רבה לכם, שה' ישלם שכרכם על העבודת קודש הזו שאתם עושים!!
ש.תודה ממש על הפרוייקט !!! משמח ממש לדעת שיש מישהו שמנסה לעזור כמו שצריך!אני לומד בישיבה תיכונית כבר שנה ויותר (כולל הקורונה) ועדיין לא בטוח במקום שלי ולא יודע מה אני צריך להרגיש ואיך בדיוק.זה מתבטא בזה שכל אבל כל פעם! שאני חוזר לישיבה אני מזיל דמעות ולא מצליח לעשות וללמוד (מבחינה נפשית) ואפילו לא יודע ממה- בין אם זה געגוע הביתה ולחברים איתם גדלתי או סתם שלא טוב לי שם. כי אני לא ילד של בית, ומצד שני אחרי יומיים אני כבר מתרגל..אני לא מבין למה זה קורה לי?! ,איך להמשיך מכאן?! ולמה דרוש אומץ (שאין לי) כדי לצאת למקום אחר?!/ אם בכלל צריך?!
ש הי, רציתי לשאול האם זה נכון שבנים מחפשים ורוצים (לחתונה) בנות יפות ורזות?
. היי, אז ישלי בעיה שממש מציקה לי.. קודם כל אני ממש מודה לכם כל הפורייקט כבר הרבה זמן שהוא מציל אותי.אז לבעייתי, אמנם אני קטנה אבל אני יחסית בוגרת ומודעת למצב שבו אני נמצאת.. לפני שנתיים בערך נכנסה אליי מדריכה ממש מדהימה! באמת באמת! מעולם לא נקשרתי ככה לבן אדם והיא באמת בן אדם ממש טוב.. היא כ"כ מצחיקה ומכילה.. בן אדם נפלא! אבל בתום כל שנתיים של הדרכה בסניף מגיע גם הסיום.. היה לי מאד קשה לקבל את זה שלא אראה אותה בסניף. כמובן שלכל חניכה זה לא פשוט אבל לי באמת זה הכאיב.. בנתיים התחברתי אחלה למדריכות החדשות אבל אני לא מפסיקה לחשוב עליה, לא בקטע שאני מאוהבת או משו אלא בקטע שבאמת קשה לי בלעדיה.. כל פעם שאני מגיעה לסניף אני נזכרת בה ובחוויות המשותפות שלנו, וגם בחיי היומיום היא הייתה מאד נמצאת ועזרה לי בהמון דברים! ופתאום אני קולטת שאני בלעדיה.. באמת שאהבתי אותה ופתאום זה נגמר, מה שהיא גם חברה של אחותי אז אני לא יכולה לדבר בבית ולספר על המעוקה שנמצאת בלב שלי... אני כ"כ במצוקה ואני לא יודעת גם אם לדבר איתה כי אני ממש מפחדת שאני מעיקה לה, הריי כבר נגמרה ההדרכה שלה..תודה!
היי מה נשמע?רציתי לשתף בהתלבטות שתוכלו ליעץ לי (:לפני כמעט חצי שנה הייתי במועדונית(מן קייטנת קיץ לילדים עם קשיים כלכליים) עכשיו שהייתי שמה יצא שלא דיברתי בכבוד לאחת מהבנות שם ואפילו קצת ירדתי עליה בנוכחותהמאז לא דיברנו(לא בקטע ברוגז פשוט אני לא אחד שמדבר עם בנות) עכשיו אני לא יודע אם לבקש סליחה??
ש. הי אני זכר והתחלתי לשמור את הברית ומזה יוצא לשמור את העיניים. המשפחה שלי מתכוונת ללכת למלון באילת עוד שבועיים ואני לא חושב שזה רעיון טוב כי זה מעורב וכו’ אני גם מתבייש גם להגיד להם שאני התחלתי לשמור את העיניים. יש לכם איזה עצה בשבילי?
ש. איך אפשר להפסיק לחשוב מה חושבים עליי? או איך אפשר שהמחשבה הזאת לא תנהל אותי? מרגישה שהמחשבה הזאת תוקעת אותי בכל מיני סיטואציות וזה ממש מפריע לי תודה רבה!!
ש. שלום ותודה רבה, (וסליחה על הטרחה) יש משהו שאני מרגישה כבר תקופה ארוכה... משהייתי קטנה היו לי קשיים חברתיים, הייתי ביישנית, וכל חברה שנכנסה לי ללב בסוף עזבה אותי. לאט לאט חשבתי שזה הסתדר, כי יש לי קבוצת חברות. אבל אני פתאום קולטת שאף פעם לא היה לי טוב איתן. הרגשתי שהקשר שלי איתן חלש ממה שהוא ביניהן, וגם לא אהבתי את זה שהן קצת מדרדרות אותי לערכים לא טובים. הרבה פעמים הרגשתי בודדה גם כשאני איתן. אני מרגישה הרבה שיש מצבים שאני מוכנה להתמסר בשבילן והן הרבה פחות רואות אותי.... אני לא רוצה לעזוב את החברות כי אני לא רוצה להישאר לבד.. שזה מה שהכי מפחיד אותי, כי אני לא טובה בקשרים חברתיים. ולפעמים כן כיף איתן. אני מרגישה שאני צריכה יותר מזה, שיראו אותי גם. אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי מהבחינה הזאת.