היי :) ב"ה יצא לי לאחרונה לקבל ציונים ממש טובים, והשאלה שלי היא האם מותר וכדאי לשתף את החברות בציונים.. מצד אחד אולי זו סתם גאווה ושחצנות מיותרת, מצד שני הן חברות שלי ואני משתפת אותן כמעט בכל דבר משמח שקרה לי- אז למה בציונים לא? תודה רבה לכםם! בת 15
היי אני די ממוצעת , לא שמנה ולא הכי רזה , סבבה כזה וטוב לי... המשפחה שלי ספורטיבית ורזים כל הזמן דוחפת אותי לעשות ספורט לא לאכול פחמימות ולא באלי באמת, הם קוראים לי פדלאה וכל הזמן רומזים לי. אני לא שמנה ואפילו לא מלאה, תמיד יש בי רצון להיות בריאה יותר אבל ההערות האלה רק מורידות לי, לא להראות להם שהם צודקים. מה אני יכולה לעשות?😞
היי אני תמיד בסניף יש לי שם מלא חברות אני אוהבת להיות שם אבל באולפנה קשה לי להתחבר לבנות כולם שם לא הסגנון שלי ניסיתי לעבור וזה לא הלך אני מרגישה שבסניף אני מקובלת ויש לי הרבה חברות ובאולפנה אין הבנות באולפנה הם לא כמוני חוץ מכמה שאני לא אוהבת את איך שהם מתנהגות וקשה לי להתחבר עליהם . בת 15
הי תודה רבה על הפרוייקט אשמח שתענו לי כמה שיותר מהר-אני ממש בדילמה אוקי אני בכיתה י לומדת באולפנא כלשהי בארץ. ההורים שלי נורא מתחזקים לאחרונה, והאמת שגם אני רוצה. הם מחפשים להעביר את אחותי בית ספר, למקום יותר תורני ואני, מצד אחד רוצה לעבור כי זה מקום יותר תורני שרק יעשה לי טוב ומצד שני כרגע יש לי את החברות שלי, ואני גם עוד מעט מתחילה בגרויות ואני מפחדת שאם אני אעבור אני אתעסק במקום החברתי ולא אתרכז בלימודים בנוסף כרגע אני מדריכה אבל אני יודעת שאם אני אעבור כנראה אצטרך להפסיק עם ההדרכה. בקיצור אני ממש צריכה עזרה, כי אני לא יודעת מה לעשות לבחור במקום רוחני ותורני יותר שכנראה יעשה לי טוב או לבחור בשאר הדברים תודה
אהלןןןן:) תודה תודה תודה על הכלל אז ככה- ישלי חברה שמעשנת... כשגיליתי אתזה היה לי מאוד קשה עם העובדה שיש לי ילדה בכיתה שמעשנת. והשנה היא נהייתה חברה טובה שלי וחשבתי שהיא כבר נגמלה.. ובאחד הערבים (אני לומדת בפנימייה) היא אמרה לי שהיא עישנה היום!!! איך אני אמורה להגיב?? ואם להמשיך להיות חברה שלה? ממש מפחיד אותי שהיא תדרדר אותי!! וגם מצד שני אחד הדברים שהכי קשים לי זה לתת ביקורת על בנות.. אני לא מסוגלת להגיד לה שזה לא בסדר מה שהיא עושה.. (המורה והמדריכה יודעות מיזה..)
הייי תודה לכם שאתם מפנים את זמנכם לענות על השאלות שלנו זאת לגמרי עבודת קודש מעריכה המון ביומים האחרונים אני בכסאח עם אבא שלי לא יודעת מה פתאום עבר בנינו מהבוקר מתעלם ממני וחיים ביחד בבית כמו שני זרים לא מדברים כל היום אני בערב בוכה לבד בחדר שלי זה אבא שלי ואני אוהבת אותו אוףף מה אפשר לעשות?
רוצה להגיד קודם כל שאתם פשוט חבורה של מדהימים!!!! אז ככה ערב ראש חודש אדר עכשיו ואני מרגישה כל כך רע, כאילו אני מאלה שבכל הזדמנות הולכות לרקוד איפה שרק אפשר ואני אשכרה יושבת עכשיו בבית..?? אם זה המצברוח כל כך ירוד עכשיו אז מה יהיה בערב פורים??? אשמח לענות איך אפשר לשפר את המצב רוח בכל זאת.. תודה רבה!!
היי, אני מרגישה לאחרונה כאילו אני מלאה במסיכות, מוקפת במיליון חומות מול העולם. אני לא מסוגלת להיות עצמי, לבטא אותי, אני חושבת שאני גם מפחדת מזה באיזשהו מקום. איך משתחררים מזה? איך נפתחים לעולם? איך אפשר להיות אני עצמי וזהו? נקבה, 15
התחלתי השנה הדרכה וממש לא טוב לי בצוות אני מרגישה לא קשורה בישיבות צוות אני פשוט חושבת ומקשיבה ולא אומרת כלום וזה יכול להיות בגלל שאני יחסית ביישנית ולידה אנשים שאני לא מכירה אני בקושי מדברת אבל גם אני מרגישה ששם אני צריכה לצעוק בשביל לדבר וכדאי ישמעו אותי ואני ממש לא רוצה שיהיה ככה אבל מצד שני אני גם רוצה להרגיש חלק מהצוות ולפעול ולא להרגיש תקועה... ועוד נקודה זה שאת רוב הצוות אני מכירה חוץ משש בנות ששתיים מהן די נחמדות אז אני כן יחסית מרגישה בנוח לידן אבל קצת מפריע לי שכל החברות שלי ממש מרגישות בנוח לידן ומדברות איתן ורק אני קצת בצד...ואני ממש מרגישה לא נעים לדבר איתן ממש אשמח אם תוכלו לעזור לי תורה רבהה
יש לי בעיה, ממש קשה לי לבוא לבתים של חברות או להזמין אותן אליי כל פעם שאני באה או מביאה אני כזה קצת מתפדחת אפילו אם זה חברות שיא הטובות שלי, אולי כי הבית שלנו לא ככ מסודר כשהן באות...ואם היא ישנה אצלי זה גם טיפלה מעיק ואין לי מושג למה... וכשאני באה לחברות מרגיש לי קצת מביך ואני שיא המתביישת, ובעיקר גם כשהאופי של המשפחה שונה מהאופי של המשפחה שלי.. נגיד באתי לחברה אחת פעם והמשפחה כזה הייתה קשוחה ודי התפדחתי, והרגיש לי שמעיק להורים השהייה שלי.. אחרי כל פעם שחברה באה אליי או שאני מתארחת אני כזה נושמת לרווחה טוב מקווה שיצאתי מובנת:) יש לכם עצה איך לא להתבייש לבוא לחברות ואיך להזמין אלי באמת בכיף? תודה רבה!!
1. מה אפשר לעשות עם המריבות בשולחן שבת בבית? 2. איך אפשר להבליג ולא לכעוס? 3. איך אפשר להכניס נקודות ערכיות ומשמעותיות בשולחן שבת בלי כפייה?
ש. הי, שלום ותודה על ההזדמנות לשאול. יש לי בעיה שאני מפחדת מרופאים וממורים. ברמה שאני יודעת שאני צריכה ללכת לרופא אני מתחילה לרעוד בכל הגוף להקיא ולהרגיש רע.. אני נכנסת לרופא עם סטרס נוראי ומתחילה לבכות כמו תינוקת... קשה לי עם זה ממש כי אני בדרך כלל בוגרת אחראית ומסורה אבל כל פעם שאני באה לרופא או למורה אני מרגישה שזה עושה לי ממש רע בנפש וזה משפיע על הגוף.. יש לי בתקופה הקרובה סדרת בדיקות שאני ממש ממש בלחץ ממנה.. אז אמרו לי ללכת ליועצת. זה יעזור לי אבל הבעיה שלי שאני מפחדת גם ממורים. עצם זה שאומרים שיש לך טיפול לא משנה אם זה אצל רופא או אצל יועצת אני בקושי מסוגלת לזוז.. ממורים אני מפחדת לא מהתפקיד אלא משיחות אישיות. אני מעדיפה שהם ייגמרו כמה שיותר מהר.. ואם אני מספרת משהו למורה שלי אני לא מצליחה להפסיק לספר לה גם דברים שאחר כך אני מצטערת אליהם וגם כל פעם שאני רואה אותה ופוגשת אותה אני מרגישה לא בנוח ובורחת ממנה בגלל שאני בעצם מרגישה חשופה בפניה. מה לעשות ואיך להיגמל מהפחד הזה? סליחה שזה ארוך אבל זה מציק לי ממש ממש.. אשמח לעזרה. תודה רבה רבה..