היי, קודם כל ממש תודה זה רעיון מהמם. אז ככה שנה שעברה עברתי בית ספר מאולפנה עם פנימייה לאולפנה בלי פנימייה, בחודשים האחרונים שהייתי באולפנה עם הפנימייה היה לי ממש טוב מבחינה חברתית, הייתי חברה של הרבה בנות אבל כבר החלטתי שאני עוברת וגם לא רציתי לאכזב את המשפחה שלי שלא אוהבת את הרעיון של הפנימיה. ( חשוב לי לציין שבאולפנה הזאת האווירה הייתה כל כך שונה כולם תמיד ביחד אי אפשר להסביר את האווירה באמת ). ואז עברתי לבית ספר אחר (אני ילדה שלוקח לה זמן להיפתח) וכשהתחלתי להתקרב יותר לבנות הקורונה הגיע ועצרה את זה ולא הייתי בקשר אם הבנות שרציתי להתחבר אליהם יותר. ובאותו זמן גם החברות שלי עם הבנות מהבית ספר הקודם התחילה להיחלש בהתחלה זה היה עם חברות ואחר כך עם חברות נורא קרובות אליי בגלל שהרגשתי שזה חד צדדי כי אני כל פעם התחלתי לדבר איתם, והם לא בהכרח התחילו שיחות אז הרגשתי לא רצויה. וגם בחופש הגדול כשהבנות מכניסות אותי לאיזה מפגש אני מרגישה לא בנוח ולא כמו פעם. אני מרגישה נדחפת סוג של. אני עדיין משתדלת לכתוב להם מדי פעם אבל אני עדיין מרגישה שזה חד צדדי למרות שאני יודעת שזה לא. (יש בת אחת שאני כן בקשר טוב איתה). מהצד שלהם רק בת אחת עזבה את הבית ספר ואין להם באמת חוסר כל האווירה נשארה אותו דבר, ואצלי הכול השתנה לגמרי ואפשר להגיד שאני קצת מקנאה. בקיצור , אני לא יודעת אם להמשיך לכתוב להם (אי אפשר להיפגש בגלל שהם בפנימייה ולא גרות כזה קרוב) או לוותר.
אהלן:) אני עכשיו התחלתי כיתה ט באולפנה, ויש לי חברה ממש טובה מהיסודי שאני לא נמצאת איתה בשום מסגרת מסודרת, לא בסניף, לא גרות כ"כ קרוב (כן באותה עיר, אבל לא באותה שכונה..), לא אולפנה וכו.. שנה שעברה הייתי בטוחה שיהיה קשה לשמור על קשר, אבל אנחנו באמת נצליח, אבל עכשיו אני רואה שזה קשה, ממש. גם, אנחנו לא באותה אולפנה ולכן בגלל הקורונה כשאחת בבית השנייה באולפנה וזה מקשה על להיפגש .. וגם מרגיש לי שלה הולך יותר טוב באולפנה , תוך שניה נהיה לה חברות טובות והיא מדברת איתם מלא וזה... כשלי מרגיש שהכול מתקדם לאט וכאילו יש לי חברות, אבל ממש לא ברמה שלה.. וכל זה די אוטם אותי וכבר מרגיש לי שלא זורם כשאנחנו מדברות וכבר קשה לי לפרוק ולשתף... והקטע שלא זורם רק כזה בהודעות אבל ברגע שנפגשים מדברים על הכול, והכל מסתדר (ואנחנו בטוב לכמה ימים). אבל באמת כשאני נפגשת איתה ואנחנו מדברות מרגיש לי כמה חשוב לי שנמשיך להיות בקשר וכמה טוב היא עושה לי וטוב לי איתה אני אשמח ממש לתשובה שאולי תעשה לי סדר בראש ואני אבין מה קורה פה😉 תודה ממש! באמת שזה פרויקט מדהים וטוב:) מין וגיל * בת 14.5
יש לי משפחה רגילה במראה חיצוני. 2 הורים הרבה ילדים... דוסים בערך... מה שהבעיה שאני לא מסוגלת לדבר עם אבא שלי. הוא אדם שלצערי קיבלתי ממנו את האופי וזה ממש מקשה עלי. הוא כל ילדותי עבד עד ללילה ורק בשבתות הייתי רואה אותו. לא הייתי קרובה אליו ממש גם אז. אמא שלי בלידה האחרונה שלה חטפה וואחד מחלה והיא הייתה מאושפזת מלא זמן. התקופה הזאת שינתה את אבא שלי, הוא מאז כל החיים שלו מלאים בבעיות. והמשפחה שלנו, אני לא מרגישה שהוא חלק ממנה. הוא פשוט קיים, מקדש בשבת והבדלה אבל חוץ מזה כלום. הוא לא מחשיב את עצמו חלק. במשך כבר שנתיים אנחנו מתרחקים וקשה לי, החודשיים האחרונים דיברנו פעם אחת כשהוא הגיע איתי לרופא... איך אפשר לפתור את כל העניינים? לגרום לו להתקרב אלי ואל האחים שלי..
שלום :) האח הקטן שלי (13) כל הזמן עושה דברים שאסור לו כשההורים לא בסביבה. אני, בתור אחות גדולה, ממש נלחמת בעצמי לא להלשין עליו כל פעם. עכשיו, כשאני רואה אותו עם חברים בלי מסכה, כשברור לו שאסור, והוא הוזהר בפעמים הקודמות שנתפס, האם להגיד להורים? אין אופציה לדבר איתו, סביר להניח שגם אם יקבל עונש הוא יעבור אותו וימשיך להוריד את המסכה עם החברים.
ש. השאלה: אהלן, בשבט אנחנו ממש מעורבים (עם הבנים כמובן) כל יום יוצאים וכל הזמן יחד, ואני ממש בתוך זה אני חברה ממש של הבנים ובקשר ממש טוב איתם וכרגע אני מרגישה שזה פחות מתאים לי כל הקשר איתם מבחינה דתית אני רוצה להתחזק וגם אני מרגישה שיכול להיות לי עתיד זוגי עם אחד מהם וכל הקשר היומיומי איתם סתם הורס את זה. אם אני אתנתק מהם אני אתנתק גם מחברות שלי, או שאני לא יהיה מחוברת לשבט. ודיברתי כבר עם חברות שלי והם לא כל כך מבינות מה אני רוצה.. מה לעשות? תודה רבה על הכל! שהשם יברך אתכם:)
ש. יש לי חבר ממש טוב שאני בקשר איתו כבר למעלה מחמש שנים, ולאחרונה הקשר שלנו מעצבן אותי כי אני מרגיש שהקשר נהיה מהצד שלו רק (בעיקר) למטרות של "ניצול" (עשית את השיעורי בית? סיימת את המשימה? אתה יכול לעשות בשבילי משהו? וכו') וזה ממש מבאס אותי. אני גם לא יודע מה לעשות כי מצד אחד לא באלי לנתק את הקשר מצד שני הוא לא נחמד לי ויש לי חברים שיותר נחמד לי איתם... מה לעשות? ברור שאני לא רוצה לפגוע בו ואני כן עומד להיפגש איתו בבית ספר סניף וכו'...) תודה רבה על כל התשובות!!
ש. היי:) באופן כללי אני די טובה עם אנשים ובהבעת התעניינות וקשב, אבל אני מרגישה שלאחרונה קצת קשה לי לפתח שיחה עם אנשים, ההתעניינות שלי ירדה והשיח נתקע כזה. אשמח לטיפים בנושא.
קשה להגיד במילים כמה הפרוייקט הזה פשוט תדהים!! עבודת קודש ממש, תודה רבה! אז לשאלה ;) יש לי חברה שהייתה איתי בבית ספר היסודי ועכשיו אנחנו לא לומדות באותה אולפנה. היא לומדת באולפנה מגוונת מבחינת רמה תורנית ויש שם בנות מבתים יותר וכאלה פחות.. אז גם לפני הקורונה ובעיקר במהלכה, ראיתי את הסטטוסים שלה בווצאפ וראיתי שהיא התחילה לעשן ולבלות בחוץ בשעות מאוד מאוחרות ובמקומות לא משהו, היא מסתובבת עם חברים וחברות שהיא מכירה פתאום (אני לא יודעת מאיפה...) נראה שהחבורות האלו משפיעות עליה ממש מהרבה בחינות, נפשית, פיזית, ורוחנית... זה לא שלפני זה היא כן היתה דוסית, תמיד היא הלכה לפעמים עם מכנסיים והיו לה חברים וכ'ו, אבל נראה לי שבזמן האחרון זה הולך לכיוון לא טוב בכלל. במפתיע, לפי כמה ימים היא שלחה לי הודעה שהיא מרגישה שבזמן האחרון היא רוצה להתחזק קצת וללמוד, ושבשבתות היא כבר פחות, אבל חגים היא מכבדת במיוחד ליד ההורים שלה.. והיא אמרה לי שזה רצון כזה שאם היא תעשה זה יספק אותה.. אני ב"ה לומדת באולפנה תורנית מאוד, ונחשבת בחורה תורנית בעיניה ובעיני הסביבה. עכשיו העניין הוא שבמוצאי שבת האחרונה הסתכלתי בסטטוסים וראיתי שהיא העלתה בערב שבת ממש בשעות הערב- לילה, דבר ראשון הייתי בהלם ודבר שני לא ידעתי איך לענות לה על השאלה שהיא כתבה לי לפני כמה ימים שעוד לא דיברנו על זה כי רציתי לדבר איתה פנים אל פנים מאשר הודעות... (אני לא חושבת שהיא מודעת עד כמה הדברים שהיא עושה לא טובים לבריאותה הנפשית והפיזית) הילדה הזאת חשובה לי, ואני גם יודעת שהילדות שלה לא היתה קלה... בהתחלה היה לי רצון כזה לעזור לה ולעשות סוג של שליחות , ולא ידעתי איך, אבל כשראיתי שהיא חיללה שבת זה כבר היה נראלי דבר שאני לא אוכל לבוא ולשנות משהו... בקיצור אשמח ממש לעצות, זה טפה דחוף. סליחה אם יצא לי ארוך מדי, תודה רבה. בת 16
ש. השאלה: פייסבוק או אינסטגרם? מה ההבדל? למה פייסבוק כן ואנסטגרם לא? אני באמת לא מבינה את ההבדל מין וגיל: * בת 16 תאריך: * כ״ו שבט
היי! ב"ה הגעתי לגיל שאני רוצה להשלים את עצמי. אני חושבת שאני מוכנה להקים בית. לא בדיוק עכשיו, עוד חצי שנה, שנה. אני באמת רוצה! אני עוצרת את עצמי עוד קצת ועוד קצת כי אני לא מרגישה שבגיל הזה זה חכם, אבל בשלה אני כן. הדבר היחידי שעוצר אותי מלהתקדם עם הרצון הזה, זו המשפחה שלי. הם לא מתנגדים וכו', אבל הבית שלנו לא באמת מתפקד. אחים שלי כלום קטנים ויש לי אח אחד בגיל ההתבגרות, וכאן סוף סוף סיימתי את החפירה והגעתי לפאנצ', הכל נופל עליי. אני סופר אוהבת את המשפחה שלי, והכי רוצה שיהיה להם טוב ומושלם. לכן אני עוזרת ומנקה ומעדיפה משפחה על חברות ומנצלת כל דקה בבית. הכל בשביל שיהיה יותר טוב בבית. אני לא צריכה עצות על מה לעשות בנידון, כי אין עם מי לדבר. אבל איך אני מנתקת את זה ממני? אני רוצה להתקדם בחיים ולהתחתן בשנה הקרובה. אני לא מסוגלת להתחיל לצאת כשהבית שלי יתפרק. איך מנתקים??? איך עושים את ההפרדה??
ש. היי תודה רבה על הכול אתם מדהימים וראויים להערכה גדולהה!! אני מרגישה שיש מישי, או בעצם יש עוד כמה, שמתרחקות ממני בזמן האחרון. אני מרגישה שהן לא עושות את זה בכוונה רעה ודווקא ובכוונה לפגוע ולעשות לי לא טוב אלא עושות זאת באלגנטיות.. לדוגמא אני אומרת להן שכבר דיי באלי לצאת מהבית ולעשות דברים כזה כיפיים וזה והן אומרות לי "ואי צודקת נכון" והן מסכימות איתי לגמריי בדעה הזאת , אבל לא עושות עם זה משו אלא באותו הערב אני יכולה לראות אותן ניפגשות עם עצמן ועושות עם עצמן דברים בלי לשתף אותי.. וזה לא נעים.. וזה כבר תקופה ככה.. ובגלל שזו לא בת אחת אני יודעת שיש משו שאני עושה פה לא נכון השאלה מה.. אני לא יודעת אם זה יהיה נכון לדבר איתן על זה באמת. (עם אחת כן דיברתי, שאלתי אותה כזה למה בזמן האחרון את מתרחקת וזה הכי בקטע סחבק ונעים שבעולם והיא אמרה ש"לא, מה קשור?" וזה..) אז אני יודעת שיש משו שאני צריכה לשנות עם עצמי, השאלה מה? מה אני יכולה לשנות בעצמי כדי שהמצב הזה ישתפר? שהן ירצו להיות איתי, לדבר איתי, יציעו לי לצאת איתן לדברים, יציעו מעצמן לדבר ולעשות דברים כיפיים שפשוט ייהנו להיות איתי ולדבר איתייי! אשמח מאוד לעזרה ועצה , תודה רבה!