אחרי תהליך של בירור עם עצמי אני יכולה להגיד שאני מאמינה באמת, שאני לא יודעת שיש הקב"ה אבל אני מרגישה אותו בלב שלי, וההרגשה העיקרית היא הידיעה שכל פעם כשאני לומדת ספר מסויים, עובדת על התפילה שלי ומתפללת בכוונה אז זה גורם שאני עובדת יותר על המידות שלי ונהיית בן אדם יותר טוב, כי באמת התורה היא דרך חיים שמכוונת אותנו להיות אנשים יותר טובים פה בעולם ולקדש שם שמיים. ואני בטוחה שמאז שאני יותר עובדת על להרגיש את הקב"ה ביומיום שלי אז החיים שלי יותר טובים ושמחים כי אני מרגישה שיש איתי שותף לכל מה שקורה ועובר עלי.עממהההההה, יכול להיות שגם בשאר הדתות זה ככה, אולי גם בנצרות אז "המצוות" ו"המנהגים" שלהם הם דברים שמכוונים אותם להיות יותר טובים, וגם הם מרגישים שיש איזשהו מישהו שאיתם. אז איך אני יודעת שהיהדות זה באמת הדבר הנכון?ואם כן, אז למה אנחנו כזה מיעוט שמאמין בקב"ה?(בלי הקטע הזה שהם לא מכירים והכל..)
ש.אהלן, אשרייכם על הפרוייקט המטורף!כל החברות שלי ומי שמסביבי עם רישיון, אני לומדת כבר שנה ונכשלתי בלא מעט טסטים..חברות שלי שהתחילו ללמוד נהיגה הרבה אחריי עברו מזמן ונגמר להן תקופת המלווה..אתמול חברה ממש טובה עברה טסט וכולן עשו לה מסיבה ופשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לבוא לחגוג ולשמוח איתה במקום זה רק ישבתי ובכיתי בבית...עכשיו, זה לא שאני לא נוהגת טוב, כמעט כל הטסטים לי נכשלו על דברים שטותיים ועל קטע של חוזר מזל.אני מרגישה שחברות שלי מרחמות עלי עם כל אחת שעוברת וזה בעיקר הדבר שמפריע לי, נמאס לי מה"בקרוב אצלך" ו"יאללה את הבאה" מרגישה שזה מרחיק אותי מהחברות וכבר הן לא שם בשבילי..אשמח ממש לטיפים להתמודדות עם החברות והסביבה, תודה:)
למה אני צריכה לאהוב את הקב״ה? אני צריכה להודות לו אבל בשביל מה לאהוב?
שלום🙂 תודה על הכל אין כמוכם!! השאלה שלי: כשיש לי שני דברים שמתנגשים לדוגמא מצד אחד מבחן חשוב ומצד שני הפגנה על השבת הבנים וכדו' איך לדעת מה האיזון ומה קודם למה? כי מבחן בסוף חשוב לי ברמה הפרטית וההפגנה הזאת חשובה ברמה הלאומית והרצון שלי הוא להיות בן אדם משפיע..
איך לא לפתח אובססיה לבת הזוג? זה מתבטא בכך שתמיד מחכה להודעה שהיא תשלח, מחכה שהיא תחזור אליי, ברמה שזה פוגע בדברים אחרים שקורים לי בחיים...
היי קודם שאפו על המיזם האדירר! אוקי יש לי משהו שכבר מציק לי הרבה זמן וכואב לי שאני לא מצליחה לעשות איתו משו.. אני אסביר. עברתי דירה לפני איזה חצי שנה, וזה מאז שהגעתי כזה ניסיתי לראות מה הפעילויות של הנוער וזה ולהיכנס כזה לעניינים, ולהעיר שם את כולם. אממה. כולם שם פשוט מגובשים בקטעע אחרר ואני כאילו לא מכירה אפחד.ת זה ממש ממש מבאס אותי. אני לא מצליחה למצוא את עצמי שם בין כולם ולהתחבר.. גם אם נגיד אני 'אוזרת אומץ' וכזה מנסה להיות שותפה כזה לשיחה גם זה לא עובד לי כי אני בשקט, ולא תורמת למהלך השיחה, כי פשוט אין לי מה לומר לגבי כלוםם... וגם נגיד קראתי את התשובות שלכם גם לכל מיני שאלות בסגנון וזה וכולם כזה אמרו להתחיל לדבר מקום וזה כזה נגיד איפה השמלה שלך, היא ממש יפה וזה אז ניסיתי פעם אבל אז זה פשוט לא התפתח לשום מקום. שאלתי עניתי היא ענתה וזהו סטו. נגמר העניין. בבקשההה תעזרוו ליייי אני חייבת למצוא את עצמיי
אהלןן🤗רציתי לשאול..איך אפשר להתחבר יותר לתורה?! בת 17
ש.אני יודעת שיש כל מיני דברים שעושים כדי להביא את המשיח.. כמו נוער המקדש וכו׳ וגם ישנם כל מיני דברים שמזכירים לנו את הגאולה והמשיח בתפילות ובברכת המזון... אבל ישנו פסוק ״אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת״ - אז למה אנחנו בעצם כל כך עסוקים במשיח אם אנו רוצים שהוא יבוא... מקווה שהבנתם את השאלה.. תודה רבה רבה לכם! אתם עושים עבודת קודש!!
ברוך ה זכיתי להדריך שבט מעפילים-הראה בבני עקיבא. יש לי חניך שלי ולו יש קשר אישי עמוק ומיוחד ואני ממש שמחה על כך, הוא לגמרי החניך המצטיין. בשבת האחרונה (שמיני) אחרי הפעולה ישבנו אני הוא והמדשית שלי אצלי בבית ודיברנו, עד שנפלט לו משהו על שמירת שבת ועל כך שהוא כבר לא שומר שבת. הייתי בשוק. המשפחה שלו לא הכי חזקה בדת אבל הם בהחלט דתיים ושומרים תורה ומצוות, ופתאום אני מגלה שאין לו בעיה להתחרות ברכיבה על סוסים בשבת. אז רציתי לשאול מה נכון לעשות- מצד אחד הוא חניך שלי ואני אוהבת אותו ואקבל אותו כמו שהוא, אבל מצד שני אולי יש לי פה הזדמנות לחזק ולקרב אותו שוב לדת למרות שהוא לא בעניין. אני נקרעת בין הרצון לקבל אותו לבין לנסות להחזיר אותו לדרך האמת. מה עושים??
היי! יש לי שאלה קצת מוזרה:\ אני בחמישית, זה מה שקורה הרבה בתקופה האחרונה אבל קרה כבר לפני כמה פעמים.. לצערי גם שאני בחמישית יש משחקי כבוד ומעמד חברתי בולטים במיוחד (אומנם לא קוראים לזה 'מלכת הכיתה' או 'הכי מקובלת' אבל גם בלי מילים כאלו יש את הילדה שהכי אוהבים ואת החבורה במעמד חברתי גבוה) אני תפסתי לי מקום טוב באמצע:) מצאתי את החברות שלי וכיף לי בסה''כ. הבעיה שלי היא שהרבה פעמים שמישהי עם מעמד חברתי יותר גבוה, מישהי שאני יודעת שהרבה בנות היו עושות הרבה כדי לדבר איתה, אז כשהיא פונה אליי אני מרגישה קצת חסרת ערך... כאילו איך אני ידבר איתה? היא בטוח תשתעמם כשהיא איתי... אני יודעת שזה מוטעה ואין בה שום דבר יותר טוב ממני בסופו של דבר אבל אני עדיין לא מצליחה להפסיק עם זה. וזה מגיע למצבים ממש מביכים שאני מנסה להיות ליד בנות כאלה מישהי שאני לא-יותר רועשת,יותר מגניבה לפעמים זה גורם לי לעשות דברים שממש לא מתאימים לי כמו לדבר בשפה מלוכלכת, להתחצף או לשמוע שירים שלא מתאימים לי- הכל בשביל לא ''לשעמם'' את אותה ילדה שאיתי שלא עשתה שום דבר מיוחד חוץ מלתפוס מעמד חברתי טיפה יותר גבוה.. וואי זה יושב עלי כבר מלא זמן!! אם תוכלו לעזור זה יהיה עזרה ענקית!! אני ממש אשמח לתשובה מהירה אם אפשר... תודה אלופים! בת 14.5
היי.. דבר ראשון פשוט תודה על הפרוייקט המדהים הזה אתם פשוט מהממים!!אז ככה:) יש משהו שמציק לי ממש, שיש המון פעמים בתורה ובתנך ובכללי כל מיני משפטים שכתובים בצורה שאפשר להבין אותה די לכיוון אחד, לדוגמא המשפט "שליחי מצווה אינם ניזוקים" וכאילו מבינים מזה שמי שהולך לעשות מצווה לא יפגע, או כל מיני משפטים אחרים כאלו שמבינים אותם די לכיוון אחד וזה די ברור, וכשזה לא קורה ונגיד מישהו שהולך לעשות מצווה נפגע אז מפרשים את זה למלא כיוונים ומתחילים כאילו לסבך את זה ולהגיד שאנחנו לא מבינים הכל. אבל תכלס זה לי לפחות מרגיש ממש מוזר שזה כתוב נורא ברור אבל זה לא קורה, ומרגיש שקצת מנסים לחפש לזה תירוצים בכוח. איך צריך להתייחס למשפטים האלה ומה עשים כשהם לא מסתדרים עם המציאות? תודה רבה לכם ממש על הכל!!