ש.אהלן! וערב טוב. אקדים ואומר - אני בא מתיכון דתי. רוב החברים שלי הולכים למקדצים. אני (בין הבודדים) שהחליט ללכת לישיבת הסדר.בכל מקרה - עוד מעט כבר סוף שנה, ועוד לא הייתי באף מקום. איך מתחילים שבושים? איך עושים את זה? פשוט מגיעים לישיבה סתם ככה? כי ראיתי בחלק שצריך להרשם, אבל אני לא רוצה להתחייב.. זה שאני בא לשבוש אומר גם שאני אוטומטית נרשם לישיבה? ואם לא, ונניח ואהבתי, איך נרשמים? איזה ישיבה מומלצת למישהו שלא ככ בקיא בגמרא? ולא מכון מאיר או מכינות.. ישיבה שאני אוכל להרגיש בה במקום ולהשתלב לאט לאט בלי להרגיש מאחורה.
קודם כל תודה רבה! אז אני אשמח שתענו לי מהרר כי אני שואלת משהו על ל"ג בעומר..אני יודעת שאתם רק אחרי בערך שבועיים יכולים לענות אבל אני אשמח אם תענו לי לפני כי זה עוד מעט.. אני אקדים ואומר שאני לא אחת שמסתובבת עם בנים/מדברת/נפגשת וכו'.. אז ככה, כמה בנים(אחד קטן ממני בשנה והשאר בגיל שלי) שאלו אותנו אם הם יכולים להצטרף למדורה שלנו. חברות שלי שלא אכפת להם להיות עם בנים וכו' הסכימו(כאילו כל הכיתה..) אז אני בדילמה אם ללכת למדורה או לא.. מצד אחד, אני רוצה להנות ולהרגיש את היום הזה בצורה מיוחדת יותר וגם אני יכולה פשוט להיות עם חברות שלי בצד.. ומצד שני, אני מרגישה ויודעת שזה לא בסדר ולא נכון וחוץ מזה אני פוחדת שהם יתחילו להביא את כל הבנים למדורה שלנו ויהיה שם כזה חפלה.. ניסיתי לדבר עם חברות שלי וזה לא הלך..ואני גם לא רוצה לעשות מדורה אחרת, זה סתם מתנשא ואני גם לא רוצה.. מה הייתם מציעים לעשות? כדאי לי ללכת ופשוט להיות בצד רק עם חברות שלי ולא לדבר עם הבנים וכזה או לא ללכת? סליחה על החפירה-רק לקרוא את השאלה ייקח שבועיים ; )
אני אחות שכולה (אחותי הגדולה נרצחה...), חשבתי על זה ... האם שיבוא המשיח, ויהיה תחיית המתים, אחותי תחזור בגיל שבו נרצחה או בגיל שבוא היא אמורה להיות?? ( שאלה טיפה מסורבלת.. מקווה שתבינו ותוכלו לענות:)
אני ממש מקפידה על שירים בספירת העומר, לא שומעת גם שירים עצובים, לא מתקרבת לכלי נגינה, מדלגת על כל דבר שנשמע כמו מוזיקה וכו'... כולן מסביבי שמות כל הזמן מוזיקה, ומרובן אני לא יכולה לבקש שיפסיקו. אז אני מנסה ממש שלא ליהנות מהמוזיקה, אבל אני לא מצליחה... איך אני יכולה לעבוד על עצמי, שלא ליהנות מזה? (גם משירים שבמשך השנה, כשאין לי בעיה לשמוע מוזיקה, אני לא נהנית מהם, ועכשיו כן) תודה רבה צדיקים!
אחרי תהליך של בירור עם עצמי אני יכולה להגיד שאני מאמינה באמת, שאני לא יודעת שיש הקב"ה אבל אני מרגישה אותו בלב שלי, וההרגשה העיקרית היא הידיעה שכל פעם כשאני לומדת ספר מסויים, עובדת על התפילה שלי ומתפללת בכוונה אז זה גורם שאני עובדת יותר על המידות שלי ונהיית בן אדם יותר טוב, כי באמת התורה היא דרך חיים שמכוונת אותנו להיות אנשים יותר טובים פה בעולם ולקדש שם שמיים. ואני בטוחה שמאז שאני יותר עובדת על להרגיש את הקב"ה ביומיום שלי אז החיים שלי יותר טובים ושמחים כי אני מרגישה שיש איתי שותף לכל מה שקורה ועובר עלי.עממהההההה, יכול להיות שגם בשאר הדתות זה ככה, אולי גם בנצרות אז "המצוות" ו"המנהגים" שלהם הם דברים שמכוונים אותם להיות יותר טובים, וגם הם מרגישים שיש איזשהו מישהו שאיתם. אז איך אני יודעת שהיהדות זה באמת הדבר הנכון?ואם כן, אז למה אנחנו כזה מיעוט שמאמין בקב"ה?(בלי הקטע הזה שהם לא מכירים והכל..)
ש.אהלן, אשרייכם על הפרוייקט המטורף!כל החברות שלי ומי שמסביבי עם רישיון, אני לומדת כבר שנה ונכשלתי בלא מעט טסטים..חברות שלי שהתחילו ללמוד נהיגה הרבה אחריי עברו מזמן ונגמר להן תקופת המלווה..אתמול חברה ממש טובה עברה טסט וכולן עשו לה מסיבה ופשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לבוא לחגוג ולשמוח איתה במקום זה רק ישבתי ובכיתי בבית...עכשיו, זה לא שאני לא נוהגת טוב, כמעט כל הטסטים לי נכשלו על דברים שטותיים ועל קטע של חוזר מזל.אני מרגישה שחברות שלי מרחמות עלי עם כל אחת שעוברת וזה בעיקר הדבר שמפריע לי, נמאס לי מה"בקרוב אצלך" ו"יאללה את הבאה" מרגישה שזה מרחיק אותי מהחברות וכבר הן לא שם בשבילי..אשמח ממש לטיפים להתמודדות עם החברות והסביבה, תודה:)
למה אני צריכה לאהוב את הקב״ה? אני צריכה להודות לו אבל בשביל מה לאהוב?
שלום🙂 תודה על הכל אין כמוכם!! השאלה שלי: כשיש לי שני דברים שמתנגשים לדוגמא מצד אחד מבחן חשוב ומצד שני הפגנה על השבת הבנים וכדו' איך לדעת מה האיזון ומה קודם למה? כי מבחן בסוף חשוב לי ברמה הפרטית וההפגנה הזאת חשובה ברמה הלאומית והרצון שלי הוא להיות בן אדם משפיע..
איך לא לפתח אובססיה לבת הזוג? זה מתבטא בכך שתמיד מחכה להודעה שהיא תשלח, מחכה שהיא תחזור אליי, ברמה שזה פוגע בדברים אחרים שקורים לי בחיים...
היי קודם שאפו על המיזם האדירר! אוקי יש לי משהו שכבר מציק לי הרבה זמן וכואב לי שאני לא מצליחה לעשות איתו משו.. אני אסביר. עברתי דירה לפני איזה חצי שנה, וזה מאז שהגעתי כזה ניסיתי לראות מה הפעילויות של הנוער וזה ולהיכנס כזה לעניינים, ולהעיר שם את כולם. אממה. כולם שם פשוט מגובשים בקטעע אחרר ואני כאילו לא מכירה אפחד.ת זה ממש ממש מבאס אותי. אני לא מצליחה למצוא את עצמי שם בין כולם ולהתחבר.. גם אם נגיד אני 'אוזרת אומץ' וכזה מנסה להיות שותפה כזה לשיחה גם זה לא עובד לי כי אני בשקט, ולא תורמת למהלך השיחה, כי פשוט אין לי מה לומר לגבי כלוםם... וגם נגיד קראתי את התשובות שלכם גם לכל מיני שאלות בסגנון וזה וכולם כזה אמרו להתחיל לדבר מקום וזה כזה נגיד איפה השמלה שלך, היא ממש יפה וזה אז ניסיתי פעם אבל אז זה פשוט לא התפתח לשום מקום. שאלתי עניתי היא ענתה וזהו סטו. נגמר העניין. בבקשההה תעזרוו ליייי אני חייבת למצוא את עצמיי
אהלןן🤗רציתי לשאול..איך אפשר להתחבר יותר לתורה?! בת 17
ש.אני יודעת שיש כל מיני דברים שעושים כדי להביא את המשיח.. כמו נוער המקדש וכו׳ וגם ישנם כל מיני דברים שמזכירים לנו את הגאולה והמשיח בתפילות ובברכת המזון... אבל ישנו פסוק ״אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת״ - אז למה אנחנו בעצם כל כך עסוקים במשיח אם אנו רוצים שהוא יבוא... מקווה שהבנתם את השאלה.. תודה רבה רבה לכם! אתם עושים עבודת קודש!!