ש.שלום! שמי יהונתן :) רציתי לשאול, מסופר על רבי עקיבא שבמשך 24 שנה למד תורה, ריב"ז שלמד במשך 40 שנה, יוסף ויעקב, בית המדרש של שם ועבר, ועוד ועוד ועוד ועוד.. אז - מה הם כבר למדו? הרי משנה רבי תיקן הרבה אחרי חרבן ביהמ"ק, הגמרא גם התחברה בסוף תקופת האמוראים ושם ועבר נולדו לפני חתימת המשנה, או אפילו כל סיפורי האבות..
ש.בזוהר יתרו פז רשום כל המחדש חידושי סרק - כרת. נכון שלהלכה זה לא נתפס אבל עדיין איך אדע אם אני רושם חידושים אמיתיים או לא? לפעמים יש אסמכתא מרבנים והרבה פעמים לא, אבל ככה נוצרים חידושים לא? ולא רק זה, אלא שכל חידוש שלא שמעתי מרבותיי נחשב חידוש סרק (אם הבנתי את זה נכון).שמעתי שאסור להנות מחידושים ובכללי מהתורה. רק לקבל נחת מזה. תוכלו להסביר? איך שאני רושם חידוש אני לא יכול להנות ולשמוח בזה? איך זה הגיוני שמלמדים גויים תורה הרי כתב האר"י בליקוטי תורה פרשת יתרו, שמות יט ה שגוי אסור בדברי תורה ולמשל הידברות פונים גם לגויים...
ש.אוקי אז דבר ראשון תודה רבה על הפרויקט המדהים שלכם, זה עוזר לי ממש! יש גם כל מיני דברים שאני חושבת שאני לבד בהם וע"י השאלות ותשובות שלכם אני מבינה שאני לא לבד...טוב אז השאלה שלי היא כזאת - למה יש מילים ש"אסור" לומר אותם מילים כמו איברים מסויימים, זה כמו כל איבר בגוף שלנו, כמו רגל או ריאות וכו'... אלו איברים שהקב"ה יצר בנו, למה לנו להתבייש בהם? מקווה שהשאלה מתאימה לכאן...
היי וממש תודה על הפרויקט הזה, זה ממש לא מובן מאליו מה שאתם עושים! אני בת 16 ולאחרונה אני מרגישה סוג של ריקנות אבל לא ריקנות, פעם שהייתי מגיעה למקומות האלו הייתי מגיעה למצב שאני מבינה שזה כי התרחקתי מה' והניתוק הזה עושה לי רע, אם זה שהייתי מפסיקה להתפלל או כל מיני דברים הייתי מרגישה ריקנות ולא מסופקת מעצמי. עכשיו אני מרגישה שאני במקום אחר ברוך ה' אני באמת מרגישה שאני מתפללת יותר בשמחה, אני מרגישה שאני ממש רוצה את הקשר הזה עם ה' ואני ממש מעריכה את מה שהוא עושה בשבילי. אבל לפעמים אני מרגישה חסרת ביטחון, מעורערת בדברים שפתאום קורים, אם יש משהו שפתאום מודיעים לי עליו שבוע הבא אני אתחיל לחשוב על זה כל השבוע ואני אתחיל לחשוב על כל צעד וזה מתחיל לגרום לי לפחדים להגיע לאותו מקום, כמו איך אני אלך איך אני אחזור, ואז כבר לא באלי וזה ככה על הרבה דברים בחיים שלי. ואני מנסה לשפר את הביטחון העצמי שלי על ידי הביטחון בה', אבל לאחרונה בקבוצה עם מישהו שגם עונה לשאלות הוא לקח שאלה וציטט את הפסוק "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ואמר שהכל הוא בידינו רק דברים כמו הוריקן ודברים כאלו זה בידי שמים, עכשיו הכרתי את המשפט הזה לפני ולפי מה שאני הבנתי זה שדברים שקשורים לקדושה או כמו למשל להתפלל זה דברים שבידי וזה בחירה שלי כי פה בעצם נמדד עבודת ה' שלי, ויכול להיות שזה כי אני תלותית יותר מדי ואני ממש כל דבר חושבת שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה אז הידיעה הזאת סוג של גרמה לי ממש לערעור, כאילו כל הדברים שחשבתי שפספסתי בחיים זה לא היה בידי ה'? זה כל הזמן גרם לי להיות שלמה עם דברים שקורים ופתאום מה אני אמורה לעשות? זה לשנות את כל החשיבה שלי ואיך שראיתי דברים. סליחה ממש ממש שזה ארוך אני מעריכה אתכם המון!
ש. גיליתי שמישהי לא בקטע שלי ואני בקטע שלה.. איך להגיב? מה לעשות? קשה לי..
היי מה שלומכם? תודה רבה רבה על האפשרות הזאת! באמת מדהים לראות שיש אנשים שאכפת להם ושהם משקיעים ככ הרבה זמן ואנרגיות בבעיות של האחר, פשוט עבודת קודש❤️ אני מנסה בזמן האחרון להבין את העניין שיש אפשרות כזאת שלאף אחד מאיתנו לא מגיע גן עדן, הרי היום רוב הדתיים כבר לא כמו פעם (לפחות בקרב הנוער) כבר קשה למצוא באמת באמת אנשים דתיים, כאלה שהולכים לפי הספר וכמו שצריך, גם אם תגידו לי שיש כאלה, קשה לי להאמין שהם בחיים לא הלבינו פני חבריהם, בחיים לא התכבדו בקלון חבריהם, בחיים לא ריכלו, אמרו לשון הרע ועוד עברות שהעונש שלהם זה שאין לאדם החוטא חלק לעולם הבא. לצערי הרב רוב הדתיים כבר לא שומרים נגיעה ואלו שכן שומרים עוברים או עברו על אחת מהמצוות שציינתי למעלה. עכשיו מה, לאף אחד לא מגיע עולם הבא? אני מגדירה את עצמי כדתייה וגיליתי שעברתי על כ״כ הרבה מצוות שהעונש שלהן זה לא להכנס לגן עדן. זה רק גורם לי לתסכול וחוסר רצון לקיים את שאר המצוות כי במילא כבר אין לי גן עדן אז מה זה רלוונטי? ואז יש את התשובה החמודה הזאת שאם חוזרים באמת מהלב אז ה׳ מקבל את הסליחה והכל יפה ומדהים חיים טובים ומתוקים. סליחה אבל זה מרגיש לי צבוע. דבר ראשון אני ידעתי על זה מראש ולכן כל דבר שאעשה אחרי הידיעה הזאת כבר לא רלוונטי כי זה לחטוא בידיעה שאחזור בתשובה וזה אסור. חפרתי, אבל הרעיון הוא, מה הטעם להשאר דתייה? לקיים מצוות וכו, אם לאף אחד כבר אין עולם הבא? איך זה הגיוני שגם בדור של היום העונשים הם אותם עונשים? כולנו בעצם חוטאים על בסיס יומי בכ״כ הרבה דברים.
היי, תודה ממש אתם אלופים!!! אני מרגישה שתמיד אם אני מתלהבת ממשהו שהולך לקרות אז בסוף הוא ניהיה הכי משעמם ומבאס ואם אני באה באווירה של "מקווה שיהנה והיה לי טוב" אז כיף לי שם ברמות. אתן דוגמא, פעם היה לי טיול והתרגשתי אליו ברמות ובסוף היה לי מבאס, ואז בטיול שהיה אחריו לא פיתחתי ציפיות בכלל וחששתי מהטיול ובסוף היה לי ממש כיף... אני לא יודעת אם זה מוזר או שזה לגיטימי? זה דבר נפוץ? זה נורמלי?
היי אתם מדהימים! ככה, יש לי הרבה זמן קושי עם תפילה, שנובע בעיקר מקושי לקום בבוקר אבל גם חוסר חיבור בתפילה עצמה, מרחפת ופתאום קולטת שאני בשמע ישראל לדוגמה.. קראתי לאחרונה בפניני הלכה שאם אישה לא מצליחה לכוון כי התפילה ארוכה לה עדיף שתקצר(לפי הקטעים המרכזיים וכו), אז אימצתי את זה. הקטע הוא שלפעמים אפילו בתפילה הקצרצרה הזאת אני לא באמת נמצאת ומתכוונת או לא מצליחה לקום ואז כל היום נפתח באכזבה מעצמי. היה לי שבוע שיצא לי לא להתפלל בכלל לצערי והאמת, שחוץ מהבאסה שלא התעוררתי, לא הרגשתי התרחקות או ירידה רוחנית. אולי באמת נשים לא צריכות את זה ובגלל זה הרבה פוסקים פוטרים אותן מתפילה? האם זה הגיוני וכדאי לוותר על תפילה באופן קבוע? להשאיר את זה כמצוות בחירה למתי שיש לי חשק? אשמח לעזרתכם.
היי אם אדם הראשון הוא אב כל האנושות אז איך יש ילידים באמריקה אוסטרליה ומקומות רחוקים דומים. הרי בדברי הימים מתארים את ראשי האומות אבל לא מציינים מישהו שעבר את הים וגם ככה זה היה נורא קשה לעשות אז ופשוט נראה שהם היו שם מעולם. אז קצת קשה לי העניין. תודה
שלום! קודם כל ממש תודה על הפרוייקט המדהים הזה!! במשנה כתוב "אל תרבה שיחה עם האישה". עם נשים אחרות, מובן לגמרי. אבל זה כתוב גם על אישתו.. זה בסיסי שבעל ואישה ידברו. בשביל זה הם נשואים. אשמח להסבר 🙏
היי איך אפשר לא לרדוף אחר הכבוד? איך אפשר לא לרצות שיכבדו אותך ויעריכו אותך?
תודה רבה לכם! רציתי לשאול – הקב''ה נמצא במונופול? היא קצת שאלה מצחיקה אבל יצא לי לשחק בשנה האחרונה הרבה מונופול עם אחים שלי, ויוצא לי לחשוב הרבה האם הקב''ה נמצא גם שם והוא מחליט איזה נכסים אני יקנה ומה יפול לי בקוביות. זה נשמע מצחיק ורדוד אבל זה באמת שאלה שמרגישה לי עמוקה ואפשר להשליך אותה על הרבה תחומים בחיים, תודה!!