אהלןן!!! קודם כל תודה רבה!! אלופים אתם!!!טוב אני מראש אומרת שכתבתי ארוך כדי שתבינו מה אני מתכוונת... מחילה אם הגזמתי;) אז ככה... יש מישהי כיתה מעלי שהיא בנאדם פשוט להעריץ! דיברתי איתה קצת והיא בנאדם טוב כזה וצדיק... והעיניין הוא שאני רוצה להיות חברה שלה ממש.. יש משפט של ר' שלמה שהוא אומר שחבר אמיתי זה אחד שלידו אני כבר יותר טוב (הבאתי רק תסוף של המשפט וגם לא במילים שלו) וזה פתאום פעם ראשונה שהבנתי באמת את המשפט הזה.. כאילו זאת חברה שהייתי רוצה לחיים.. בקיצור אני הייתי ממש רוצה להיות חברה שלה.. אבל לא יודעת איך להמשיך, כאילו דיברתי איתה קצת והיא כזה גם אמרה לי שאני תמיד מוזמנת לדבר איתה, אבל אני לא יודעת איך לפנות אליה ככ.. וגם לא יהיה לי נעים לומר לה כזה שבאלי להיות חברה שלה.. זה מביך;) קיצור ממש נראלי שעשיתי ארוךך...אז מקווה שיש לכם עיצות בשבילי.. תודה!
אח שלי התגייס לא מזמן וניראלי שהצבא מדרדר אותו, פתאום יוצא לשוק חמישי בלילה, שם שירי ראפ ודברים שהם לא מתאימים לבייניש המתוק שהיה עד עכשיו.. מה לעשות? להגיד לו על זה משהו?
הייי:) אני סובלת מהפרעה נפשית לא כל כך מוכרת אבל נפוצה,ופעם אחת יצא לי לדבר על זה עם חברה מאוד טובה שלי ומאז היחס שלה כלפיי השתנה בצורה קיצונית. פתאום היא מתייחסת אליי בצורה יותר עדינה,ממש כאילו אני בובת חרסינה... אמרתי לה שזה שיש לי את זה זה לא באמת משנה אותי או את איך שהיא צריכה להתייחס אליי אבל זה לא משתנה...
קודם כל תודה רבה! אז אני אשמח שתענו לי מהרר כי אני שואלת משהו על ל"ג בעומר..אני יודעת שאתם רק אחרי בערך שבועיים יכולים לענות אבל אני אשמח אם תענו לי לפני כי זה עוד מעט.. אני אקדים ואומר שאני לא אחת שמסתובבת עם בנים/מדברת/נפגשת וכו'.. אז ככה, כמה בנים(אחד קטן ממני בשנה והשאר בגיל שלי) שאלו אותנו אם הם יכולים להצטרף למדורה שלנו. חברות שלי שלא אכפת להם להיות עם בנים וכו' הסכימו(כאילו כל הכיתה..) אז אני בדילמה אם ללכת למדורה או לא.. מצד אחד, אני רוצה להנות ולהרגיש את היום הזה בצורה מיוחדת יותר וגם אני יכולה פשוט להיות עם חברות שלי בצד.. ומצד שני, אני מרגישה ויודעת שזה לא בסדר ולא נכון וחוץ מזה אני פוחדת שהם יתחילו להביא את כל הבנים למדורה שלנו ויהיה שם כזה חפלה.. ניסיתי לדבר עם חברות שלי וזה לא הלך..ואני גם לא רוצה לעשות מדורה אחרת, זה סתם מתנשא ואני גם לא רוצה.. מה הייתם מציעים לעשות? כדאי לי ללכת ופשוט להיות בצד רק עם חברות שלי ולא לדבר עם הבנים וכזה או לא ללכת? סליחה על החפירה-רק לקרוא את השאלה ייקח שבועיים ; )
ש.קודם כל, כל הכבוד על הפרוייקט. מדהים!!עברתי סוג של חרם ביסודי, ואני עדיין נמצאת עם אותם אנשים שעשו עלי את הסוג של חרם, וזה לא טוב לי, אבל אני דיי חייבת להיות איתם. וממש קשה לי ורע לי ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
היי מרגיש לי שלפעמים מזלזלים בי איך אפשר למנוע את זה?
אהלן:) ממש תודה בה לכם על הפרוייקט המהם הזה! אתם פשוט מדהימים בטירוף!יש לי חברה שאבא שלה נרצח לפני יחסית הרבה זמן, ולא יודעת למה, יוצא שתמיד כשאני רואה אותה או מדברת איתה זה עולה לי לראש ואני לא מצליחה להתיחס אליה נורמלי ורגיל, כאילו אני כל הזמן שוקלת מילים ולא יודעת למה זה פשוט לא יוצא לי בטבעי לדבר איתה, אני מרגישה שזה ממש מקשה עלי כשאני נמצאת באולפנה והכל כי אני כל הזמן חושבת אם היא לידי ובכללי זה ממש מקשה על החיים. נראה לי שהיא גם שמה לב לזה.. מה אני יכולה לעשות?? תודה רבה
שלום אני חייבת עזרה דחוף! אני פשוט לא יכולה, אני מרגישה שהמשפחה שלי לא מבינה איך החיים מתנהלים, ההורים שלי פשוט מתעלמים מזה שאחותי שבת 14 כל היום בטלפון ולא לומדת כמעט והורסת לה את החיים ולכולנו בעתיד וגם אח שלי הגדול הוא כבר סיים צבא וכבר חצי שנה בבית בלי לעשות כלום והוא לא נרשם לאוניברסיטה ולא לכלום שלא לדבר על קשר עם בנות, הוא פשוט לא חושב קדימה כמו אחותי הקטנה, וגם ההורים שלי פשוט לא עובדים בבית וגם בחינוך של אחים שלי למשל הם מבזבזים סתם כסף בקניות בסופר על דברים שלא צריך או קניות מוגזמות וגם לא פותחים שיח עמוק עם אף אחד מהילדים שלהם, מה אני אמורה לעשות? אני בטוחה שעוד כמה שנים אנחנו נידפק וזה סתם יהיה בגלל שההורים שלי והאחים שלי לא התנהלו נכון והלכו בדרך הקלה שלא צריכים להתאמץ בה.
אהלן :) קודם כל, רציתי לומר ממש תודה על הפרוייקט! זאת ממש עבודת קודש, וב"ה שיש אנשים שעושים דברים כאלה בעם ישראל! זה כל כך לא מובן מאליו! ולשאלה שלי: יש לי חברה טובה, שבסך הכל היא בן אדם טוב, אבל יש נושא אחד, שממש ממש קריטי (לא נושא שולי), שלדעתי כל הכיוון שלה פשוט מעוות! ועזבו שזה מתסכל אותי כי מבחינתי (וממש בצדק) זה כל כך ברור ומובן מאליו, זה דבר אחד... אבל יש דבר שעכשיו ממש מפריע לה, שנגזר מהנושא הזה, וזה באמת מציק לה, ובתור חברה טובה אני אמורה באמת להיות איתה ולעודד אותה ולהסכים איתה שזה ממש לא צודק, אבל אין לי דרך לומר את זה בלי שזה יראה כאילו אני מסכימה איתה לגבי העניין ההוא (ואני באמת לא מסוגלת להסכים על זה), ויוצא שאני כל הזמן מצדיקה את הצד השני, במקום לעודד אותה, ואני מרגישה ממש רע לגבי זה (או שאני מעודדת את חברה שלי ובעצם תומכת ברעיון שמבחינתי הוא כמעט רצח, או שאני ממשיכה עם האמת שלי אבל אני יוצאת חברה גרועה, ובאמת לא רוצה לפגוע בה)... מה אני אמורה לעשות במצב כזה? ואיך אני יכולה לגשת לנושא הזה ברוגע? (כי כרגע אני מתעצבנת מהר מידי כל פעם שהנושא הזה עולה איתה...) אשמח ממש שתענו מהר, זה באמת נושא שבוער בי. תודה רבה!
היי תותחים!! אתם לא מבינים כמה הפלטפורמה הזאת עוזרת לי!!אז לשאלה- ההורים שלי אנשים מדהימים שאני מעריכה מאוד, וגם יחסים לבנות בגיל שלי אני בקשר ממש טוב איתם ב''ה:)אבל יש איזה משהו שמציק לי- 2 האחים הקטנים שלי פשוט עושים מה שבא להם! הם בני 10 ו6 אומנם לא ענקיים אבל מספיק גדולים בשביל לעשות פעולות בסיסות כמו לסדר אחריהם את הצעצועים שלהם, לפנות את הצלחת שלהם (!) מהשולחן, לשים לעצמם מים בכוס וכו' אבל הם לא עושים שום דבר מזה!!ולהורים שלי פשוט לא אכפת! הם מתחצפים אליהם בלי גבול! אז התחלתי טיפה להעיר על זה.. בהתחלה היה הכל ברוח טובה ובצחוק כזה.. צחקנו על הרבה ואמרתי שאני אוכל בעתיד לעזור לאנשים לחנך כי אני כבר מנוסה בזה ודברים כאלה.. אבל לאחרונה זה התחיל להיות ממש קבוע כי יש כל כך הרבה דברים שמפריעים לי בקשר אליהם! וכבר פחות מצחיק...ובאמת יצא לי לחשוב אולי זה לא בסדר מה שאני עושה.. ההורים שלי חכמים מספיק כדי לדעת לחנך את הילדים שלהם ואולי אסור לי להעיר להם בשום צורה..אז בעצם השאלה שלי-*מותר לי בכלל להעיר להורים שלי? אפילו אם זה בצחוק?*מה יש לי לעשות בתור אחותם כדי לעזור בלי קשר להערות להורים?
היי אז אני ילד בן שש עשרה ויש לי המון חברים כי אני יודע מאוד להבין אנשים ולדבר על בעיות בקיצור, יש ילד שהוא חבר מאוד מאוד טוב שלי אני עוזר לו המון בכל דבר בחייו כמעט, ולמה? כי הילד הזה עבר הרבה דברים קשים מץכמו ירידות על המשקל שלו ועל דברים שהוא עושה וכו... עכשיו שלא תבינו לא נכון, יש לו חברים והוא בחבורה שלי אנחנו 10 חברה שאוהבים אותו אבל כל הזמן כולם יורדים עליו ולא מפסיקים ואני היחידי שעוזר לו אני היחידי שנחמד אליו הבעיה היא זה שהוא לא מעריך אותי בכלל! הוא לא שם עלי בכלל, ואני חושב שזה בגלל שהוא לוקח אותי כמובן מאליו בגלל וזה בגלל שאני תמיד הייתי עוזר לו תמיד הייתי מדבר איתו לא משנה מה, ואת כל שאר האנשים שכן יורדים עליו ומלבינים אותו ברבים הוא מכבד, מנסה להרשים אותם, ואותי לא כי אני היחידי שהוא מכיר שלא צריך אץ הרושם שלו וחבר שלו כמו שהוא אבל הבעיה שהוא לא מבין את זה והוא לא מודע בכלל ובזמן האחרון הוא אמר לי שזה לא כיף לו שאני מתנהג כמו סייעת שלו וכל הזמן שם אז השאלה שלי היא מה לעשות?
הי, אני אותה אחת משאלה 3285. התשובה לא ממש ענתה לי כי ארגון של מפגשים פיזיים לא ממש אפשרי (בגלל המרחק ובגלל ששתינו עסוקות) וגם בהם הדיבור, השיח והשמירה על הקשר לא ממש עובדים, ואני לא מסתדרת עם שיחות טלפון...אז אני אשמח אם יש לכם אולי עצות או טיפים מעשיים יותר איך אפשר לשמור יחסית על קשר גם כשזה בהתכתבות, וגם אם כבר יש מפגש אז איך להצליח יותר לדבר בו לעומק וליצור יותר קשר(אני מדברת עכשיו על המקרים של אנשים שאני מכירה ונמאת איתם באותו פרוייקט אבל המפגשים הפיזיים הארציים הם רק לעיתים רחוקות יותר)