כל השאלות שנשאלנו #עבודת המידות

אשריכם ואשרי חלקכם, תודה. בכל התקופה הזו, אנו נבחנים מהבית. להורים שלי מאוד חשוב שהציונים שלי יהיו גבוהים והם טוענים שאם הציונים האלו ישרתו אותי בעתיד, זה בסדר שאעזר בחומר בשעת המבחן בבית. מה אתם אומרים על זה?

תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪

היי, תודה ממש על מה שאתם עושים!! הרמב"ם מדבר על כך שאדם חכם הוא אדם שהולך בכל מידה באמצע ולא בקיצוניות. השאלה שלי איך יודעים למצוא את האמצע המדויק הזה? מפני שלכל בן אדם יש נטיות או העדפה (גם בלתי מודעת) למידות מסוימות שאליהן הוא יקפיד יותר. בנוסף כל אדם מושפע מהבית והסביבה שבה הוא גדל. יש בתים שמקפידים על מידות מסויימות יותר ומידות מסויימות פחות (לא בכוונה אלא ככה האדם) עכשיו אני רוצה באמת לכוונן ולדייק אותי לאמצע אבל אם גדלתי בסביבה מסוימת בה יותר נדיבים אבל גם יותר כועסים. כך אוטומטית הספקטרום שלי נגיד של מידת הכעס יצטמצם וכך גבול האמצע שלי לא באמת יהיה מדויק. אשמח שתעזרו לי לדעת למה אני צריכה לשאוף, לאיזה "אמצע" מדויק. תודה רבה רבה :)

הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא סבלנית. שאין לי סבלנות לחכות שדברים יגיעו, אין לי סבלנות לקרוא את כל הדף במלואו או לראות את כל הסרטון בלי לדלג, לפעמים אני לא אקרא הודעות בשלמותן ואפספס כל מיני דברים חשובים וכו. אני ממש מתאמצת להרגיש ולהנות כמה שיותר ממה שיש עכשיו ולהתרכז בו אבל תמיד יותר קל לי להיות במחשבות על העתיד.. אשמח לטיפים אם יש לכם! גם על איך לעבוד על סבלנות וגם על איך להנות יותר ממה שיש עכשיו תודה רבה רבה!!!

ש. תודה על העבודת קודש!! בת 18, הרבה פעמים הדלק והמנוע שלי לעשיית דברים הוא החשיבה על איך זה ייראה או ישמע, הרצון להוכיח, שידעו שאני עושה דברים גדולים. העניין הזה הוציא ממני המון טוב, אני ב"ה ממלאה את החיים שלי בעשייה, בקשר עם אנשים, גדלה ומתפתחת. אבל מרגיש לי שאני רוצה לעלות מדרגה ולעשות לשם לעשות נטו. איך אוכל להתקדם?? 💪

ש . היי, תודה ממש על מה שאתם עושים!! הרמב"ם מדבר על כך שאדם חכם הוא אדם שהולך בכל מידה באמצע ולא בקיצוניות. השאלה שלי איך יודעים למצוא את האמצע המדויק הזה? מפני שלכל בן אדם יש נטיות או העדפה (גם בלתי מודעת) למידות מסוימות שאליהן הוא יקפיד יותר. בנוסף כל אדם מושפע מהבית והסביבה שבה הוא גדל. יש בתים שמקפידים על מידות מסויימות יותר ומידות מסויימות פחות (לא בכוונה אלא ככה האדם) עכשיו אני רוצה באמת לכוונן ולדייק אותי לאמצע אבל אם גדלתי בסביבה מסוימת בה יותר נדיבים אבל גם יותר כועסים. כך אוטומטית הספקטרום שלי נגיד של מידת הכעס יצטמצם וכך גבול האמצע שלי לא באמת יהיה מדויק. אשמח שתעזרו לי לדעת למה אני צריכה לשאוף, לאיזה "אמצע" מדויק. תודה רבה רבה :)

ש. הרבה פעמים אני מרגישה שאני לא סבלנית. שאין לי סבלנות לחכות שדברים יגיעו, אין לי סבלנות לקרוא את כל הדף במלואו או לראות את כל הסרטון בלי לדלג, לפעמים אני לא אקרא הודעות בשלמותן ואפספס כל מיני דברים חשובים וכו. אני ממש מתאמצת להרגיש ולהנות כמה שיותר ממה שיש עכשיו ולהתרכז בו אבל תמיד יותר קל לי להיות במחשבות על העתיד.. אשמח לטיפים אם יש לכם! גם על איך לעבוד על סבלנות וגם על איך להנות יותר ממה שיש עכשיו תודה רבה רבה!!!

האיגרת הרמב"ן כתוב כך וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ. וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ, וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ. שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד. אני רוצה להרגיש שאחרים יותר גדולים ממני אבל אני לא מצליח איך אני יכול להצליח להרגיש את זה באמת?

היי קודם כל- זה באמת פרוייקט מדהים! למדתי המון! יש לי שאלה.. זה ארוך אבל באמת חשוב לי אז אשמח אם תענו. אני באמת מבינה את החשיבות של כיבוד הורים אבל אני לא מצליחה. כאילו עם אבא שלי אני בקשר מדהים אבל ממש קשה לי עם אמא שלי.. אני הכי קטנה ולפעמים היא מתנהגת אלי כאילו אני משרתת ממש,ברור שאפשר לבקש ממני דברים אבל יש צורה ומעבר לזה היא כל הזמן עושה לי דווקא, היא יודעת שיש דברים שמציקים לי והיא בכל זאת תעשה לי אותם בכל פעם מחדש. היא מצליחה לגרום לי לחשוב שאני אדם מגעיל, עכשיו אני באמת לא כזה- אם פעם אחת אני לא עוזרת/ לא בשמחה אז היא מתעצבנת עליי שזה קורה כל פעם וכו אני באמת רוצה לכבד אותה אבל אני ממש לא מצליחה, כשהיא מדברת איתי היא מוציאה ממני עצבים בצורה שאף אחד אחר לא יכול. אמרתי המון פעמים שמעכשיו זהו, אני מפסיקה להתעצבן ומתחילה לכבד אבל אז היא עושה משהו שפוגע בי בטירוף. אחרי כל פעם שאני כועסת אני כועסת ומאוכזבת מעצמי שלא עמדתי בזה אבל לא מסוגלת לבקש ממנה סליחה. מה אפשר לעשות עוד?

לפני כמה ימים הייתי בקשר עם מישהיא קשר שהתמשך כמה חודשיים בסופו של דבר היא החליטה להיפרד אני פחות הייתי בקטע כאילו גם אני בעיקרון חושב שלא מתאים חברה בגיל שלי אבל עדיין לא הייתי בקטע. אחרי שביקשה שנחתוך את הקשר זה לא הלך כמה פעמים בגלל שהיה קשה בסוף כנראה מרוב התסכול והכאב שלי פשוט פרקתי עלייה הכל ואמרתי לה דברים שלא צריך והיא כנראה נפגעה והחליטה לשנוא אותי ניסיתי לבקש סליחה ופשוט לא הלך זהו כבר החץ נורה ועכשיו אני מרגיש כל כך בן אדם רע ואני אפילו לא מסוגל להסתכל על עצמי במראה יש לכם איזשהו פתרון?

אני ממש מפחדת לא להעריך את כל הטוב והפשטות שיש בעולם. מה אפשר לעשות כדי לזכור כל הזמן להעריך את מה שיש לנו?

היי, אשריכם על המיזם! אתם עוזרים לי במגוון שאלות. אני מתפללת להקב"ה עבור משהו שאני יודעת שאינו כל כך נכון לי.. אבל אני כל כך רוצה אותו! אני רוצה אותו בחיי. בתפילתי אני מבקשת שאם הדבר הזה אינו נכון לי אז שילך הרצון. והוא רק מתחזק. בנוסף, יש הרבה דברים שאני חולמת עליהם הם בפנטזיה שלי אבל אני יודעת שהם לא.. לא רציונליים. לא יקרו לי כי זה לא מתאים כל כך אבל יש בי תשוקה אדירה אליהם. אני משתדלת ללמוד על טיב שיפור המידות אבל.. אין שיפור